תעריפי הטלפוניה של בזק נקבעים על ידי משרד התקשורת, והעדכון האחרון בהם בוצע לפני כ-18 שנים, ב-2003. ההפחתה שעליה הודיע המשרד אתמול (רביעי) מגיעה באיחור של שנים, בהן התעקש המשרד "לכפות" תחרות בצורה בלתי מעשית וכושלת על הענף.
חוות הדעת שעליה מבוססת ההחלטה נכתבה על ידי פרופ' ראובן גרונאו וד"ר עופר רז-דרור (סמנכ"ל כלכלה), והיא מצביעה על רווחיות חריגה לבזק שאינה מגולגלת לצרכן. חוות הדעת מתחילה בקביעה שלפיה שוק הטלפוניה נפרד משוק הסלולר, ולכן מצדיק התייחסות רגולטורית נפרדת. במקביל, היא מציגה את עלויות הטלפוניה עד כה כאילו בזק היא זו ששאפה לשמור על מחירים גבוהים, בעוד במציאות הדבר נכפה עליה על ידי משרד התקשורת.
במקום להתיר לבזק להוריד את מחירי הטלפוניה כבר לפני שנים רבות, מהלך שבזק ביקשה מיוזמתה, המשרד ניסה בכל הכוח לחולל תחרות בשוק ונכשל כישלון מר. השיטה הראשונה הייתה לשמור על מחירי בזק גבוהים באופן קבוע, כדי לעודד לקוחות לעבור לחברות תקשורת אחרות שהציעו קווים מוזלים. במגזר העסקי המהלך הצליח, אבל לא בשוק הביתי, שם הצרכנים העדיפו להישאר לקוחות בזק, או לוותר לחלוטין על טלפוניה נייחת.
ניסיון שני וכושל של משרד התקשורת היה לאלץ את בזק להשכיר את הקו הנייח שלה, בעל היתרון של עמידות להפסקות חשמל, לחברות מתחרות. המשרד טען שבזק הפריעה למהלך לאורך השנים, ואף קנס אותה בשל כך, אבל בפועל מדובר במהלך שנכשל לחלוטין.
היום, לאחר שבזק החליפה את מתג התקשורת שלה בעלות של מיליוני שקלים כדי לאפשר את השירות הסיטונאי, אף חברה מתחרה לא מעוניינת בו ולא משווקת אותו ללקוחות. למתחרות לא משתלם להציע שכירת קו בזק ותשלום דמי שכירות, במקום טלפוניה משלהן (ללא עמידות להפסקות חשמל) שלא דורשת תשלום דמי שכירות לבזק. כך, טרחה רגולטורית של שנים, כולל עתירה של בזק לבג"ץ, קנסות ותביעות משפטיות, הסתיימה באפס לקוחות במסלול, שאינו אטרקטיבי למתחרות.
כעת משרד התקשורת מודה שלא הייתה ולא תהיה תחרות משמעותית בטלפוניה הנייחת הבייתית, וניאות לחתוך את מחירי בזק. הניסיון הכושל לחולל תחרות תוך קיבוע מחירי בזק כיקרים גרם לתשלומים עודפים של מיליארדי שקלים. בין השימוע שיצא בדצמבר 2020 להחלטה כעת חלפה שנה. דחיית היישום לשני שלבים צפויה להותיר לבזק עוד רווח עודף של מאות מיליוני שקלים.
רווחיות של 40% אחרי פחת
בחוות הדעת הכלכלית נכתב שלקוחות בזק שמנויים על טלפון ואינטרנט משלמים תשלום כפול על החיבור לתשתית. גם תכנית "סלי הדקות" שאישר המשרד לבזק יצאה לפועל, כך ש-15% מ-600 אלף הלקוחות השתמשו בטלפון מעל למכסת הדקות בחבילה, ולכן חשבון הטלפון שלהם צמח ליותר מ-100 שקלים בחודש.
עוד נטען שהעלויות של בזק מאז 2003 ירדו ב-66%. "מאז 2006, אז הפכה בזק לחברה פרטית, הסתכם הרווח התפעולי של החברה ב-28 מיליארד שקלים (במחירי 2019) והרווחיות התפעולית לפני פחת הסתכמה ב-40 מיליארד שקלים". מדובר ברווחיות חריגה של 60% לפני פחת ו-40% אחרי. עוד מציינים בחוות הדעת שהיקף הרווחים שמשכו מהחברה כדיבידנד היה כ-30 מיליארד שקלים, מעל הרווח התפעולי. הניסיון הקודם לטפל בנושא היה שימוע מ-2017 שמעולם לא הושלם. בכך התאפשרו לבזק עוד כמה שנים של רווחיות חריגה בתחום הטלפוניה ללא כל טיפול.
כעת, באיחור של שנים רבות, משרד התקשורת הבין שתפקידו איננו לדאוג לכפיית תחרות שמצליחה רק בדמיון הפרוע שלו, אלא עושה את הדבר המתבקש – לחתוך את המחירים כלפי מטה, לטובת הציבור.
