דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום רביעי כ"ד באייר תשפ"ב 25.05.22
23°תל אביב
  • 22°ירושלים
  • 23°תל אביב
  • 20°חיפה
  • 22°אשדוד
  • 20°באר שבע
  • 28°אילת
  • 22°טבריה
  • 18°צפת
  • 24°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
כלכלה

האיש שעצר תכנית של 1.75 טריליון דולר ובלם את המהפכה של ביידן

הסנאטור ג'ו מנצ'ין חיסל את החלק השלישי והחשוב ביותר בחקיקה של ביידן, במה שאמור היה להכניס אותו להיסטוריה | רבים מנסים להבין מה עומד מאחורי ההתנגדות לחוק, שאפילו איגוד כורי הפחם במדינתו תומך בו

נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן וג'ו מנצ'ין (צילום: AP Photo/Carolyn Kaster, AP Photo/Alex Brandon, File)
טל כספין
טל כספין
רכז המערכת
צרו קשר עם המערכת:

ארצות הברית יוצאת לחופשת חג המולד במצב פוליטי עדין: רפורמת הדגל של הנשיא ג'ו ביידן נמצאת בידיו של הסמן הימני של המפלגה הדמוקרטית, הסנאטור ג'ו מנצ'ין ממערב וירג'יניה, שאמר השבוע שהוא "אינו יכול" לתמוך בתכנית במתכונתה הנוכחית.

ביידן אמנם אותת אתמול שהעסק לא גמור ואמר: "אני והסנאטור מנצ'ין הולכים לעשות משהו", אבל עם ירידה מתמשכת בסקרים, מבוי פוליטי סתום, ובחירות האמצע הדרמטיות שמתקרבות, ייתכן שההבטחה של ביידן לשנות את אמריקה תיעצר באמצע הדרך.

החלק השלישי והחשוב ביותר בחקיקה

ביידן נכנס לבית הלבן ב-20 בינואר כשהוא נתפס כפוליטיקאי ממסדי וחסר מעוף, לכהונה שאמורה להיות בעיקר תגובה מנומנמת לדינמיות שאפיינה את קודמו בתפקיד. באופן מפתיע, הציג הנשיא החדש תפיסת עולם מקיפה ושיטתית לשינוי הכלכלה האמריקאית, תוך ערעור הקונצנזוס הניאו-ליברלי בארצות הברית, ואולי גם בעולם כולו.

כבר בראשית דרכו הוא שם במרכז האג'נדה שלו את המושג "לבנות מחדש טוב יותר" (Build Back Batter), תפיסה שלפיה אחרי ההרס של הקורונה יש לבנות מחדש את הכלכלה אחרת, תוך תיקון חלק מהבעיות והטעויות שנעשו בעשורים האחרונים.

מאז שנכנס לבית הלבן לפני כמעט שנה, העביר ביידן שני חוקים כלכליים משמעותיים: תכנית ההצלה לאמריקה, על סך 1.9 טריליון דולר, ותכנית להשקעה בתשתיות, על סך טריליון דולר. לכאורה מדובר בהצלחה לא מבוטלת, אבל החלק החסר הוא החשוב ביותר ובעל טביעת היד החזקה ביותר של הנשיא ביידן.

תכנית ההצלה לאמריקה הייתה אמנם צעד משמעותי, כשחילקה לאמריקנים את הצ'קים המפורסמים, אבל גם כללה תכניות סוציאליות כמו קצבת ילדים ותקציבים למדינות. עם זאת, גם קודמו בתפקיד דונלד טראמפ העביר תכנית חירום בקורונה. תכנית ההשקעה פתחה ברז שהיה סגור שנים רבות של השקעה מאסיבית בכבישים, גשרים ותשתיות מתפוררות, תוך חיזוק המעבר לאנרגיה ירוקה. אבל היא התכנסה בסופו של דבר לצעדים שבקונצנזוס, מה שאפשר לה אפילו תמיכה דו-מפלגתית נדירה.

הטרנספורמציה המשמעותית ביותר של הנשיא ביידן צריכה הייתה לבוא בתכנית השלישית, שמשלימה את שתי קודמותיה. היא כוללת בין היתר הוזלת תרופות, הארכת קצבת הילדים לעשרות מיליוני אמריקאים, השקעות ענק באנרגיה ירוקה, מימון לרכישת מכוניות חשמליות, חינוך חינם לבני 4-3 וחופשת לידה.

בנוסף לאלה, בתכנית מוצע תיקון מס החברות באופן שידרוש מחברות הענק לשלם מסים בארצות הברית, ומס נוסף על העשירים ביותר. בעיתון הכלכלי בלומברג אף ציינו השבוע ש"הסופר-עשירים מרגישים הקלה" לאחר שהחוק ירד מהפרק.

הגרסה שעל הפרק קטנה מזו שהציג ביידן במקור, ועדיין מדובר באחת ההשקעות המשמעותיות ביותר בכלכלה האמריקאית בעשורים האחרונים. חברת ההשקעות גולדמן זאקס פרסמה השבוע הערכה שלפיה ביטול החוק יחתוך 60 מיליארד דולר מהתוצר האמריקאי, ויקטין את הצמיחה בשלושת הרבעונים הקרובים.

איגוד עובדי הפחם דווקא תומך בחוק

התכנית כבר אושרה בבית הנבחרים, שם זוכה המפלגה הדמוקרטית לרוב נוח, ונותר לה לזכות בתמיכת הסנאט. שם נתקלה בשני מכשולים: סנאטורית אריזונה כריסטין סינמה, שהתנגדה בעיקר להעלאת מס החברות שירדה מהתכנית, וג'ו מנצ'ין ממערב וירג'יניה.

"אני לא יכול ללכת הביתה ולהסביר את זה לאנשים של מערב וירג'יניה", אמר מנצ'ין כשהודיע על התנגדותו. מנצ'ין מייצג את המדינה מאז 2010, אף שיש בה רוב רפובליקני מובהק. בבחירות האחרונות זכה טראמפ ל-68% מהקולות במדינה, ושלושת נציגי בית הנבחרים במדינה הם רפובליקנים. בשיטה האמריקנית, חברי הסנאט מחויבים בעיקר למדינות ששלחו אותם.

רבים ניסו להבין מה גרם למנצ'ין להתנגד בצורה עקבית כל כך להצעה, במקום לנסות למתן אותה ולהביא להישגים פוליטיים. הוא אמנם חבר המפלגה הדמוקרטית השמרן ביותר, אבל הוא תמך בהצעות החוק הקודמות של ביידן, ועל פי חלק מהפרשנים הוא רחוק מהמפלגה הדמוקרטית יותר בנושאים אזרחיים מאשר כלכליים.

חלק מהתנגדות נובעת כנראה מהחלק הסביבתי בהצעה. מערב וירג'יניה ידועה בתעשיית הפחם שלה, והיא אחראית ל-13% מהייצור בארצות הברית כולה. עם זאת, איגוד כורי הפחם הגדול ביותר דווקא פנה לסנאטור בבקשה שיבחן מחדש את עמדתו, מאחר שהחוק מכיל "כמה אלמנטים שחשובים לחברי האיגוד ולקהילות שלהם", כולל בין היתר סיוע לנפגעים מעבודה במכרות, ופרויקטים שיספקו עבודה לחברי האיגוד.

בהצהרה שנתן ביום ראשון תקף הסנאטור את היקף ההצעה. "אני לא יכול לקחת את הסיכון עם חוב מזעזע של יותר מ-29 טריליון דולר ומסי אינפלציה אמיתיים ומזיקים לכל אמריקאי שעובד בתחנת הדלק, בחנות המכולת ובתשלום החשבונות, ללא סוף נראה לעין". על פי דיווח בהפינגטון פוסט, הסנאטור גם אמר שהוא אינו סומך על אנשים בעלי הכנסה נמוכה שישתמשו בכסף בצורה נכונה.

האליטה הכלכלית, שנתנה רוח גבית יחסית לשתי ההצעות הקודמות של ביידן, פחות נלהבת מהחקיקה החדשה. בעיתונים הכלכליים השמרנים תוקפים את ביידן, בכותרות כמו "ברוכים הבאים לסטגפלציה של ביידן", "מנצ'ין הציל את הדמוקרטים" ו"ביידן הוא דוגמה רעה לממשל פרוגרסיבי". מנצ'ין עצמו נהנה מעלייה יפה בתרומות מאז החל להיאבק בתכנית.

המורשת של ביידן במבחן

ביידן עוד לא ויתר לחלוטין על התכנית, וינסה במהלך החודשים הקרובים להגיע להסכמה על תכנית אחרת, כנראה מקוצצת יותר. הזמן שעומד לו מוגבל: שתי המפלגות מתחילות להיערך לבחירות האמצע שייערכו בסוף 2022 ויקבעו את יחסי הכוחות לשנתיים האחרונות של כהונתו.

ההבטחה של ביידן להיות "נשיא משנה היסטוריה" (transformative president) כמו רוזוולט, ג'ונסון, ולהבדיל רייגן, עומדת במבחן. בגיל 79, ייתכן שזו גם תהיה ההזדמנות האחרונה. לא הכול תלוי בהצעת החוק הזו, אבל הסירוב של סנאטור אחד בהחלט מקשה עליו להשיג את תמונת הניצחון הרצויה.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!