בית המשפט העליון דחה על הסף עתירה שהוגשה נגד הסדר הטיעון שנחתם על פי החלטת היועץ המשפטי לממשלה, ד״ר אביחי מנדלבליט, עם חבר הכנסת חיים כץ (ליכוד) בנובמבר 2021.

בית המשפט העליון קיבל את עמדת היועץ המשפטי לממשלה והפרקליטות וקבע כי דין העתירה להידחות על הסף, שכן אין עילה להתערבות בג"צ בשיקול הדעת הרחב הנתון לרשויות התביעה. "ניכר כי ההחלטה להגיע להסדר הטיעון היא תוצר של הליך עבודה סדור ומנומק, המבוסס על שיקולים רלוונטיים, וככזו היא נטועה היטב במרחב שיקול הדעת הנתון בידי המשיבים" נכתב בפסק הדין של השופטים  סולברג, ברון ומינץ.

העותרים, עמותת 'משמר הדמוקרטיה הישראלית', ביקשו לבטל את ההסדר בשל 'אי סבירות קיצונית' לטענתם ופגיעה באינטרס הציבורי. זאת, לטענת העותרים, בשל היותו  של ההסדר מקל באופן קיצוני מהענישה המתבקשת, וכן בשל העובדה שהעבירה בה יורשע כץ על רקע הודאתו, היא כזו שלא צפוי שיקבע שיש עימה קלון אשר ימנע ממנו להמשיך ולהשתתף בחיים הפולטיים.

בנוגע לשאלת הקלון קבע בית המשפט העליון כי "שאלת הקלון היא נגזרת בין היתר של טיב העבירה שבה יורשע חבר הכנסת כץ בסופו של יום, ואין מקום להפוך את היוצרות ולקבוע את העבירה בהתאם לשאלה אם יש בה קלון אם לאו. מכל מקום קביעת הקלון אינה נבחנת בשלב הגשת כתב האישום, וממילא מסורה לשיקול דעתה של הערכאה הדיונית".  התיק נוהל בבג"צ על ידי עורכי הדין שוש שמואלי ורנאד עיד, ממחלקת בג"צים בפרקליטות המדינה.

כנגד כץ הוגש בנובמבר כתב אישום בו הודה במסגרת הסדר טיעון בעבירה של  'קשירת קשר להשגת מטרה כשרה באמצעים פסולים', עבירה מינורית בהרבה מהעבירות המקוריות שבהן נחשד מלכתחילה.  על פי כתב האישום, בזמן שחבר הכנסת כץ עמד בראש ועדת העבודה והרווחה בכנסת, הוא זימן לישיבות הוועדה את סוחר שוק ההון מוטי בן-ארי כמומחה, בדיונים על הצעת חוק בתחום פירעון אג"ח בחברות בקשיים. עם זאת, כץ לא גילה לחברי הוועדה פרטים אודות קשריו האישיים והכלכליים עם בן-ארי, ואודות האינטרס הכלכלי של בן-ארי עצמו בקידום החוק.

כתב האישום הוגש לבית משפט השלום בראשון לציון לאחר שח"כ כץ הודיע ליושב ראש הכנסת וליו"ר ועדת הכנסת שאין בכוונתו לבקש חסינות מפני העמדה לדין פלילי. במסגרת הסדר הטיעון הוסכם שחבר הכנסת כץ יודה ויורשע בכתב האישום שהוגש, והצדדים יעתרו במשותף לכך שייגזר על ח"כ כץ עונש של קנס כספי ומאסר על תנאי.

תיק חקירה אחר, בו נחקר ח"כ כץ כחשוד שעניינו אי-תשלום מס כדין, נגנז ובפרקליטות נימקו זאת ב"שיקולים ראייתיים".