ויצ'יסלאב פלדמן, בן 38, עלה לישראל מאוקראינה בשנת 2004 ועומד כיום בראש הארגון Israeli Friends of Ukraine , ארגון ישראלי הפועל לחיזוק הקשרים הפוליטיים והחברתיים בין ישראל לאוקראינה. הארגון קם בזמן הפיכות היורו-מיידן, ההפיכה השלטונית שהתרחשה במדינה 2014, בעקבותיה ההפיכה הודח הנשיא ויקטור יאנוקוביץ ופרצה מלחמת אזרחים עקובה מדם, בעיקר במזרח אוקראינה. עד היום המלחמה הביאה למותם של מעל 8,000 איש ועקירתם של כמיליון פליטים.
"הארגון שלנו קם דרך מפגשים תחת שגרירויות אוקראינה ורוסיה. קיבלנו פצועים ממיידן ומהמלחמה. רשמית הארגון קם במרץ 2014, כשהגיע המטוס הראשון לארץ עם פצועים ממיידן. פעלנו בשיתוף הקהילה היהודית באוקראינה בראשות הרב הראשי משה הפמן".
בנוסף לפעילויות הסיוע ההמוניטריות, מקיים הארגון אירועי תרבות ופולקור אוקראיני על מנת לקדם את הכרת ההיסטוריה והתרבות של המדינה בישראל. לפני שבועיים, קיים פלדמן בעזרת הקרן הפילנטרופית הקנדית Ukrainian-Jewish Encounter סמינר לזכר הטבח בבאבי יאר. "הקרן מקיימת אירועים גדולים באוקראינה הקשורים בזכרון האירוע והחלטנו לארגן אירוע בארץ באותו נושא", הסביר פלדמן.
"במהלך הסמינר נפגשו שלושה דורות של יהודים יוצאי אוקראינה שדיברו גם על אסון באבי יאר וגם על החיים היהודיים שם" סיפר, "החבר'ה הצעירים לא יודעים הרבה דברים ומתעניינים, המבוגרים יותר נזכרים במה שההורים שלהם סיפרו להם על השואה".
לדבריו, כשהיה תלמיד תיכון באוקראינה לא דיברו על האירוע. מערכת החינוך הסובייטית לא הבדילה את רצח היהודים בבאי יאר ממעשי רצח אחרים. "כולם בעיר ידעו שליד האצטדיון היה מחנה השמדה ושם רצחו אנשים, אבל זה שרובם היו יהודים – זה לא הוזכר", אמר. פלדמן סיפר כי עם נפילת השלטון הסובייטי, ירד מספר התקריות האנטישמיות בהם נתקל. "הפסיקו לקרוא לי ז'יד ( מילת גנאי ליהודים בברית המועצות, ד.ט.)".
האם בקהילה היהודית, לעומת זאת, ידעו על מה שקרה בבאבי יאר?
"אני לא מקייב (בירת אוקראינה שסמוך לה התבצע הטבח, ד.ט.) ואצלי במשפחה לא דיברו על זה. אבל בקרב משפחות מקייב, במיוחד במשפחות שקרוביהם נספו שם, אני יותר ממאמין שידעו ודיברו על זה, גם אם לא באופן ציבורי.
"יותר מזה, ב-1961 התרחשה בעיר 'טרגדיית קוריניבקה' (סוללת חול שהוקמה כדי לחסום אשפה של מפעל לבנים בפאתי באבי יאר קרסה בעקבות גשמים עזים. המפולת כיסתה את חלקה התחתון של שכונת קורניבקה וגרמה למותם של כ-1,500 איש, ד.ט). בזמן המפולת וחילוץ הנספים נמצאו עצמות רבות של קרבנות באבי יאר. הדבר הזה פתח מחדש את השיחה על מה שקרה, רבים טענו שזה היה עונש משמיים על כך שבנו במקום מבנים".
ומה המצב היום, אחרי נפילת ברית המועצות?
"הקימו אנדרטה לנספים שהוכרו על ידי יד ושם ועל ידי הקהילה היהודית באוקראינה. בסמינר סיפר לנו היסטוריון אוקראיני, פרופסור ואסיל רסייביץ', על מהלך שמתרחש היום באוקראינה של לדבר על כך שלא רק יהודים נרצחו בבאבי יאר. עכשיו, אילו עוד נרצחים רוצים להזכיר? מדובר, בין היתר, גם על לוחמים שעד שהנאצים הכניסו אותם למחנות הריכוז הם היו שותפים פעילים בתעמולה ובפרעות נגד יהודים. רסייביץ' טען שאנחנו חייבים להלחם בזה, בעיקר ישראלים ויהודים. אנחנו צריכים לדבר נגד זה שיכניסו את הכל לשק אחד, כי במידה מסוימת זה מקטין את המשמעות של הסיפור הגדול – שהוא רצח המוני של יהודים בבאבי יאר"
פלדמן הוסיף שכיום כוללת תכנית הלימודים באוקראינה שיעורים על השואה, ובכלל זה גם על באבי יאר. "כן יש רצון לשיח, אבל הכל במסגרת של 'נכון, הייתה לנו היסטוריה קשה ואנחנו זוכרים אותה, אבל אנחנו רוצים להביט קדימה ולהיות חברים' , יש שם היום התייחסות חמה מאוד כלפי ישראל, השיח שם נע סביב זה שהם מבינים היום מה זה מדינה שנלחמת על קיומה ועצמאותה והם רוצים ללמוד מהניסיון הישראלי"
יום הזיכרון לטבח בבי יאר מצוין באוקראינה ברמה הלאומית-ממלכתית. בשנה שעברה נאם נשיא אוקראינה פטרו פורשנקו על בימת הכנסת והתנצל על שיתוף הפעולה של חלק מהעם האוקראיני עם הנאצים. "הוא ציין שכבר בתחילת המאה ה20 על שטרות הכסף האוקראיניות הודפסה יידיש, שנחשבה לאחת מארבע השפות של העמים היושבים באוקראינה", אמר פלדמן.
"צריך להבין, רוב תחום המושב שבו היה מותר ליהודים לחיות היה בתחומה של אוקראינה ( ערב השואה חיו באוקראינה כ 2.4 מיליון יהודים, רובם נספו בשואה, ד.ט ) , בעיר שגדלתי בה, 65% מהאוכלוסייה ערב המלחמה היו יהודים. לפי הסיפורים, היו בעיר חמש כנסיות ו-20 בתי כנסת וכל האוקראינים דיברו יידיש שוטפת" הוסיף. לדבריו, גם תחת השלטון הסובייטי, אוקראינה לא תמיד שיתפה פעולה עם הפוליטיקה האנטי-ישראלית של ברית המועצות. "לרפובליקה האוקראינית הייתה נציגות משלה באו"ם ואוקראינה העצמאית לא הייתה אויבת ישראל. כשבודקים את היסטוריית ההצבעות של אוקראינה באו"ם, רואים שהיא לא הלכה אוטומטית עם המדיניות הפרו-ערבית ואנטי-ישראלית של הקרמלין".
לדבריו, מנסה היום המדינה לערוך חשבון נפש עם ההיסטוריה שלה כלפי היהודים. "פרופסור רסייביץ' תיאר כוחות פוליטיים שמנסים לפאר את הלוחמים ששיתפו פעולה עם הנאצים, אבל לדעתו צריך להילחם בהם. הוא סיפר, למשל, על הזיכרון של בוגדן חמלניצקי , מנהיג הקוזקים ששחרר את אוקראינה מהשלטון הפולני במאה ה-17 שטבח במאות אלפי יהודים ונחשב לגיבור עממי. לדעת רסייביץ', דמותו פוארה בעיקר תחת התעמולה הסובייטית כי זה שירת אינטרסים רוסיים, היום העם באוקראינה חייב להתעמת עם העבר שלו".
לטענתו, לא קיבל הטבח בבאבי יאר את המקום הראוי לו בזיכרון הקולקטיבי והלאומי של השואה. "צריך להתחיל לשוחח על זה ציבורית. צריך להעביר סמינרים כאלו, אולי צריך להביא אנשי מקצוע מאוקראינה שיספרו על זה. אבל בעיקר צריך לכתוב על זה ולהביא את זה לתודעת הרבים", סיכם פלדמן.
