זה נראה כמו כאוס, אבל זה לא. יש היגיון מאחורי פעולות ממשלת בנט-לפיד. זה לא מקרה של חוסר שליטה, זו מדיניות מודעת. מה שהחל (לפני הגל הנוכחי) בהעברת תקציב וחוק הסדרים מרובי גזירות כלכליות, נמשך בחסות האומיקרון. בדיקות על חשבון הציבור, היעדר מנגנוני סיוע ופיצוי מסודרים, הנחיות שמגלגלות את האחריות ושיקול הדעת אל האזרחים. העברת השרביט מהממשלה לאזרחים אינה בלבול, היא תפיסת עולם.

רשימת ההוכחות הולכת ומתארכת: הפסקת מנגנון איגרות החוב המיועדות לפנסיות; דחיית קצבת הזקנה לנשים מבוגרות (העלאת גיל הפרישה); ביטול מכסים על פירות וירקות; ייבוא ביצים; הסרת רשתות הביטחון למובטלים; כל אלו כלים בידי המדינה להרחבת השוק, לצמצום תפקידה של המדינה ולהרחבת פערים.

בחברה שקברניטי המדינה רואים לנגד עיניהם, זה אך טבעי שאזרחים ישלמו מכיסם על בדיקות קורונה. ומי שאין לו? ״זה לא סוף העולם״, סבור שר האוצר.

***

העשירונים שמצביעים למפלגת העבודה ומרצ יכולים לספוג עלות של בדיקות ביתיות פעם ביום-יומיים, לכן לא כואב להם שמפלגותיהם מיישרות קו עם המדיניות הכלכלית של בנט, לפיד וליברמן. והשכבות הנמוכות? לא במקרה ח״כ מירי רגב (הליכוד) מציעה פיקוח על מחיר הבדיקות הביתיות. ראש הממשלה לשעבר נתניהו שיתף את ציוץ הליכוד: ״אין ביטחון, אין סיוע כלכלי לאזרחים ולעסקים, אין בריאות, אין בדיקות״.

***

כסף יש למדינה להתפקע. האוצר העריך שהשנה החולפת תסתיים עם גרעון של 112 מיליארד שקלים. בפועל הסתיימה השנה עם גרעון נמוך ביותר של 69 מיליארד שקלים.

43 מיליארד שקלים נותרו חופשיים, והם מחפשים בית. מדוע הוחלט לצמצם איתם עוד את הגרעון הכלכלי, ולא להפנותם לגרעון החברתי בישראל? מי החליט שהאחד חשוב יותר מהשני? ומדוע לפחות מחצית מהכסף לא הועברה חזרה לציבור?

המדינה תכננה להכניס, בשנה החולפת, 387 מיליארד שקלים ממיסים, אבל הכניסה 25 מיליארד שקלים יותר. 412 מיליארד שקלים בסך הכול. הרבה מעל למצופה.

ההכנסות העודפות מיוחסות לפעילות בשוק ההון, ההייטק והנדל״ן. המדינה יכולה להשתמש בגביית המיסים מהענפים העשירים, שהתעשרו עוד יותר במהלך השנתיים האחרונות, בשביל לסבסד בדיקות קורונה ביתיות, להעניק רשתות ביטחון לעצמאים, שכירים ומובטלים, ולהשקיע במערכת החינוך והבריאות הגוועות. כך מצמצמים פערים.

השקעה בשכבות החלשות בזמן מגיפה היא לא רק צעד מתבקש מוסרית, היא גם הצעד הכלכלי הנכון ביותר. פרופ׳ נוריאל רוביני, אחד מהכלכלנים היחידים שחזו את משבר 2008 ארבע שנים לפני שפרץ, מעריך ש-2022 תהיה שנת מיתון. כסף שמושקע בעשירונים הנמוכים ייצא לטובת צריכה, מה שיניע את המשק. כלכלה שוויונית יותר היא גם כלכלת צמיחה.

אם המטרה היא להגדיל פערים, הממשלה צריכה לא להוציא כסף, לצמצם עוד את התקציב ולהרחיב את השוק החופשי לשטחי חיים נוספים. נראה שממשלת ישראל בדרך הנכונה לשם.

***

הדרמה ״יורשים״ זכתה בגלובוס הזהב למרות הביקורת שהיא סאטירית מידי. ׳לא יכול להיות שעשירים ופוליטיקאים באמת מתנהגים ככה׳, אומרים עליה, ׳זה לא אמין׳. כשביל קלינטון צפה בסדרה ״בית הקלפים״, שבה מתוארים פוליטיקאים ציניים ואכזריים שמשיגים את מטרותיהם תוך מניפולציות, הוא אמר שהסדרה יפה, אבל הפוליטיקה אכזרית יותר.

פוליטיקאים מיומנים ינצלו כל הזדמנות להשליט את תפיסת עולמם. מהבחינה הזו האומיקרון בא לממשלת בנט לפיד בזמן. לפני הבחירות, בנט דיבר על ״תכנית סינגפור״ לקיצוץ דרסטי בתקציבי המדינה והפרטת המערכות הציבוריות. הממשלה בראשותו מיישמת את החזון המבעית הזה צעד אחר צעד. ישראל היא אלופת העולם בריסון תקציבי מייד אחרי… סינגפור.

***

בישראל מתו עד כה מקורונה 8,271 בני אדם. זה משבר שהטבע התחיל, אבל בחסותו משתנות החברה הישראלית וכלכלתה. בדיקות קורונה רק למי שידו משגת הן רק סמל נוסף במדרון חלקלק.