חלק נכבד מזירות המסחר בקריפטו מנפחות באופן מלאכותי את היקף העסקאות שמתבצעות בהן באמצעות "מסחר מכובס" (Wash Trading), כך מצאו שורת מחקרים בנושא.

"מסחר מכובס" הוא שיטה בה גוף או אדם סוחרים מול עצמם כדי ליצור תדמית של נפח מסחר גבוה, ובכך למשוך משקיעים אמיתיים תוך יצירת אשליה של נזילות גבוהה ומניפולציות לגבי שערי המסחר עצמם.

סדרת מחקרים קודמים בנושא, כמו גם מחקר שפורסם לאחרונה, מצאו חוסר התאמה קיצוני בין נפחי המסחר המדווחים בזירות לבין מדדים אחרים כמו תנועת הגולשים לאתר והיקף האחזקות של הזירה במטבע את'ר, השני בפופולריות שלו אחרי ביטקוין.

נכשל כמערכת תשלומים, הצליח ככלי מסחר ספוקלטיבי

אחד המיתוסים של כלכלת הקריפטו הוא שמדובר במערכת תשלומים מבוזרת, ללא שליטה מרכזית. עם זאת, במציאות רוב כלכלת הקריפטו לא נוגעת בכלל לביצוע תשלומים אלא למסחר ספקולטיבי שנעשה בהכרח בידי גורמים ריכוזיים.

חוץ מגורמי פשע והלבנת הון, אין כמעט מי שמוכן לקבל תשלום בקריפטו. קוד התוכנה של מטבעות אלה נועד לאפשר שימוש מאובטח בארנק אלקטרוני כדי לבצע תשלומים בין ארנק אחד לאחר אבל לא מסחר של נכס תמורת נכס אחר, או תמורת כסף.

עם זאת, מה שנכשל בתור אמצעי תשלום חלופי משגשג באופן אחר: מסחר ספקולטיבי של מטבעות קריפטו מול מטבעות קריפטו אחרים או מול כסף אמיתי.

שיטת המסחר המקובלת היא שימוש בזירת מסחר באינטרנט, שפועלת ללא כל פיקוח פיננסי, בשונה ממה שנעשה בבורסות למסחר בניירות ערך או בבנקים. מצב זה מאפשר לזירות להציג נתונים על נפחי פעילות גבוהים, גם אם המסחר עצמו נעשה באופן פיקטיבי דרך חשבונות שונים, השייכים כולם לזירה עצמה, ולא ללקוחות אמיתיים.

לרוב, כשזירת מסחר מנהלת מסחר בקריפטו, מטבעות קריפטו לא מחליפים ידיים כלל. במקום זה, הזירה מחייבת ומזכה את הלקוח בנכסים וכספים בתוך בסיס הנתונים שלה, פעולה שדומה במהותה לעדכון גיליון אקסל.

רק כשלקוח מבקש למשוך כסף לבנק, או למשוך מטבעות קריפטו לכתובת הארנק הפרטי שלו, נדרשת הזירה לבצע תשלום בין בנקאי או תשלום קריפטו. לפעולה זו יש עלות כספית אמיתית, ולכן גם העמלה עליה גבוהה יותר.

החוקרים בדקו מספר זירות מסחר בקריפטו, בהשוואה עם זירות שנמצאו במחקרים קודמים ככאלו שנהנות בסבירות גבוהה מנפח מסחר אמיתי. קבוצה שלישית של זירות שנבחנה לצידן הייתה של כאלה שלגביהן היו ראיות מעורבות ל"כיבוס" המסחר.

בחינת דיווחי המסחר במטבע את'ר לעומת היקף האחזקות הממשי של הזירות החשודות במסחר פיקטיבי, העיד על ניפוח בשווי של 96%-98%. בחינת דיווחי המסחר מול נתוני תנועת הגולשים לאתר של חברת אלקסה, מעידים על ניפוח של 72%-97% בין הזירות.

המחקר נעשה כולו על בסיס מידע גלוי, אבל מהימנותו לא ודאית. "דרוש מחקר נוסף בשאלה האם נפחי המסחר החשודים נובעים מסילוף הנתונים בידי זירות המסחר, לקוחות שסוחרים כנגד עצמם, או שהזירות יוצרות דסקים למסחר פנימי ללא עמלות", כתבו החוקרים. "בכל מקרה, על סוחרים להיות מודאגים מהסיכונים שנובעים ממסחר מכובס".

הזירות שלא חשודות בניפוח, חשודות במניפולציות אחרות

זירות המסחר שנלקחו כקבוצת ביקורת, שאמורה להיות נקיה מכיבוס הן Bitfinex, Bitstamp, Bittrex, Kraken, and Poloniex. הבחירה בהן התבססה, כאמור, על מחקרים קודמים שלא מצאו ראיות לניפוח נפחי המסחר בהן.

עם זאת, ניפוח נפח המסחר היא רק סוג אחד של מניפולציה אפשרית מצד הזירה כנגד הלקוחות.

Bitfinex, למשל, היא חברה אחות של חברת Tether, שנחשדת על ידי רגולטורים רבים במספר תרמיות שונות ונאסר עליה להציע את שירותיה לתושבי ניו יורק. Tether מציעה לזירות מסחר מטבע קריפטו שאמור להיות צמוד בערכו לדולר, אבל מסרבת לגלות באלו נכסים דולריים ממשיים הוא מגובה. גם בזירות האחרות מתקיים מסחר ער במטבע.

הגורם המדרבן העיקרי לתרמיות הקיימות כמעט בכל מקטע בכלכלת הקריפטו, הוא היעדר פיקוח מצד מדינות על מרבית החלקים של כלכלה זו.

הטלת פיקוח כזה עשויה להיות מעט יותר מורכבת, בשל טכנולוגיית הקריפטו. אבל בגלל שמדובר במסחר ריכוזי כולו, בכל מקום בו נעשה שימוש בכסף אמיתי למדינות יש אפשרות פשוטה יחסית להטיל פיקוח, אם יבחרו בכך.