דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שישי י"ט באדר ב' תשפ"ד 29.03.24
20.4°תל אביב
  • 21.7°ירושלים
  • 20.4°תל אביב
  • 21.9°חיפה
  • 19.4°אשדוד
  • 18.2°באר שבע
  • 25.0°אילת
  • 21.2°טבריה
  • 19.1°צפת
  • 18.7°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
בארץ

פרשת NSO: "פעם אחר פעם, המשטרה חותרת תחת הפרטיות של אזרחי ישראל"

עו"ד חיים רביה, ממייסדי עמותת פרטיות ישראל, קורא להקמת ועדת חקירה פרלמנטרית: "הפיקוח על כלים כאלה צריך להיות הרבה יותר קפדני"

עו"ד חיים רביה (צילום: תומר יעקובסון)
עו"ד חיים רביה (צילום: תומר יעקובסון)
ארז רביב
ארז רביב
כתב
צרו קשר עם המערכת:

"העובדה שנעשה שימוש נסתר בכלים שחודרים לאזורים האינטימיים ביותר שיש לאדם, היא לא פחות ממזעזעת. באופן נדיר, אני מסכים לקריאה להקים ועדת חקירה פרלמנטרית בנושא", אומר ל'דבר' עו"ד חיים רביה, חבר לשעבר במועצה להגנת הפרטיות במשרד המשפטים, ראש קבוצת הסייבר במשרד עורכי הדין פרל כהן צדק לצר ברץ, וממייסדי עמותת "פרטיות ישראל".

רביה אומר את הדברים בעקבות הפרסום בכלכליסט, לפיו המשטרה עקבה אחרי ישראלים באמצעות תוכנת פגסוס של חברת NSO, שהושתלה מרחוק במכשירי טלפון. בשנה האחרונה הוא ביקר את השימוש הלא מבוקר של הרשויות בכלי מעקב אחרי אזרחים במהלך משבר הקורונה, והוא מתריע שהפגיעה בפרטיות היא בעיה מתמשכת.

"פעם אחר פעם, משטרת ישראל מתבררת כגורם שחותר תחת הפרטיות והחירויות של אזרחי המדינה", הוא אומר. "משרד הפנים אמון על הנפקת תעודת זהות, אבל דווקא המשטרה, יחד עם המטה ללוחמה בטרור, היא שדחפה להקים את המאגר הביומטרי ולחייב את אזרחי המדינה למסור טביעות אצבע ותמונות פנים ביומטריות.

"כך היה גם כאשר התברר שהמשטרה הקימה, ללא סמכות בחוק, מערכת מצלמות בכל הדרכים הבינעירוניות, שמאפשרת להתחקות אחר תנועת כל האזרחים ברחבי המדינה ולזהות את היושבים בכלי רכב. נגד הפעלתה של המערכת שידועה בשם 'עין הנץ', הוציא בג"ץ צו על תנאי לפני כשבוע. וכך מתברר גם כעת, בפרשת השימוש בכלים של NSO".

האם המשטרה עוברת על החוק ?
"אם המשטרה פועלת בהקשר הזה בלי צווים שיפוטיים, כפי שנטען בתחקיר, אני לא מאמין שהיא פועלת כדין".

"יש הסדרים מאוד ברורים בחקיקה בישראל ובפסיקה" הוא מסביר. "אם אתה מאזין לתעבורה בין מחשבים, אתה כפוף לחוק האזנת סתר. אם התקשורת הסתיימה והמידע כבר נמצא בתוך המחשב, אתה צריך לפעול לפי פקודת סדר הדין הפלילי שעוסקת בחיפוש בחומר מחשב. לבסוף, ישנו גם חוק נתוני תקשורת – שמאפשר לקבל נתוני מעטפת של תקשורת. אין ואקום חקיקתי בישראל.

"אם היה קיים 'ואקום חקיקתי', הייתי מצפה מהמשטרה ומהייעוץ המשפטי לממשלה לגבש מיידית הצעת חוק , לפנות לכנסת, להניח את הדברים על שולחנה, ולאפשר למחוקק לקבוע איזונים ובלמים בתוך החקיקה."

החוק הקיים בנושא מספק?
"הפיקוח על כלים כאלה צריך להיות קפדני הרבה יותר מאשר האזנות סתר, כי התמונה שהם נותנים לגבי אדם וחייו היא הרבה יותר פולשנית מאשר האזנות סתר. אני מזכיר שרק לפני כשבוע בית המשפט העליון קבע כיצד יש לבצע חיפוש בטלפונים סלולריים. הוא קבע אמות מידה מחמירות וסייגים – כולל לצווים שיפוטיים שניתנים ומאפשרים חיפושים כאלה. יש לקבוע אמות מידה מחמירות פי כמה כאשר מדובר בצווים שעוסקים בחדירה לטלפון סלולרי בלי ידיעת בעליו מלכתחילה".

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!