הכלכלנית הראשית במשרד האוצר מפרסמת היום (רביעי) את בדיקת הרווחיות של יבואני המזון בשנת 2019.

הרווח השנתי של עשרת היבואנים הגדולים בשנת 2019 הסתכם בכ-600 מיליון ש"ח, ורווחיות של 12.5%, הנחשבת לחריגה כלפי מעלה בענף המסחר הסיטונאי כולו. יבואני מזון קטנים השיגו באותה שנה רווחיות של 5.5% בלבד, לעומת פחות מ-4% בשנת 2010.

במהלך השנים 2009-2019, צברו עשרת יבואני המזון והטואלטיקה הגדולים רווח מצרפי מצטבר, לפני מס, בסך 6.6 מיליארד ש״ח (במחירי מדד 2019). 

עוד מצאה הכלכלנית הראשית כי "כאשר בוחנים את התפתחות מדד מחירי המזון (ללא פירות וירקות) בשני העשורים האחרונים, ניכרת עליית מחירים חדה יותר באופן משמעותי מאשר זו שנרשמה במדד המחירים לצרכן – עליה של 50% לעומת 33%, בהתאמה".

בשנת 2013 עמדה הרווחיות של היבואנים הגדולים על שיא של 14.8%. הכלכלנית מצאה גם שהיבואנים נהנו במהלך השנים מהעליה בערכו של השקל, מבלי שזו גרמה להוזלת מחירים לציבור הרחב.

יתרונות ליבואנים גם בתחום השכר

בדיקת הכלכלנית העלתה גם שהשכר הממוצע אצל יבואנים גדולים, גבוה בכשליש לעומת שאר הענף, ועומד על 12.1 אלף ש"ח ברוטו לחודש לעומת 9.8 אלפי ש"ח בענף, הכלכלנית מצאה כי בשנת 2020 נהנו היבואנים הגדולים מחיסכון בתשלומי שכ,ר בשל יציאת 17% מהעובדים לחל"ת, וזאת במקביל להתגברות בפעילותן. 

כישלון למדיניות ההקלות ליבואנים

בכל השנים האחרונות, ניכרת המגמה של מתן הקלות ליבואנים בכדי להגביר את התחרות בייצור המקומי. מדיניות זו אכן מסייעת ליבואנים, אך בשונה ממטרתה המוצהרת, לא מגלגלת את ההטבות לציבור הרחב.

הניסיון של הפחתת מכס על שימורי טונה היה עדות ניצחת לכך שההטבה ליבואנים נשארת בעיקר בכיסיהם, כשרק מיעוטה מגיע לציבור תוך חיסול הייצור המקומי. למרות הכישלון, באוצר המשיכו להרחיב הקלות אלו, גם לאחר שמחקרים קודמים של הכלכלנית הראשית הראו סימנים לרווחיות גבוהה וחריגה של יבואני מזון גדולים. 

רק מיעוט מהקצאות היבוא ללא מכס של מזון נעשים במכרזים בהם מתחייבות רשתות השיווק על מחיר מכירה מוזל לצרכן. למרות העשיה הרבה של הממשלה בדה-רגולציה ליבוא באופן כללי, לא עשתה הממשלה דבר לביטול או החלשת הסדרי "יבואן בלעדי", אשר יוצרים מונופול בפועל באספקת מותג פופולרי, גם כאשר לכאורה פועל היבואן בשוק תחרותי.