שר האוצר צפוי להציג השבוע תכנית לבלימת גל ההתייקרויות במשק. על פי פרסום בחדשות 12, הצעדים ששוקל ליברמן כוללים הורדת מכסים, ככל הנראה בשוק העופות והבקר הקפואים; ויתור על חלק מהמס שהטילה המדינה על המחיר החשמל; והורדת מיסים על הכנסות לעובדים בשכר נמוך.
הורדת המיסים על החשמל עשויה להוזיל את ההתייקרות מ-5.7% לכ-3%. עובדים בשכר אבידנמוך יזכו ככל הנראה למענק שיגדיל את מס ההכנסה השלילי, הרחבת מדרגות המס והגדלת נקודות הזיכוי.
אביגדור ליברמן לא הודיע באופן רשמי על התכנית, וייתכן שבמשרד האוצר יתנגדו לחלק מהצעדים בשל אובדן הכנסות ממיסים. זאת למרות שב-2021 גבתה המדינה 25 מיליארד שקלים ממיסים, מעבר לצפי ההכנסות.
שר האוצר התייחס ביום חמישי להחלטת אסם שלא להעלות מחירים: ״השבוע בלמנו את ההתייקרויות במזון, במוצרי הצריכה ובתחבורה הציבורית, אבל זה לא נגמר. בנוסף לרפורמה בייבוא, הרפורמה בחקלאות ומהלכים נוספים עליהם כבר הודענו, בימים הקרובים נסיים לגבש צעדים נוספים להוזלת המחייה בישראל״.
חברת אסם-נסטלה הודיעה בחמישי האחרון על ביטול עליית המחירים במקום רק דחייה של התייקרותם לאחר חג הפסח. להודעה קדמו לחצים של שר האוצר ויו״ר ההסתדרות על החברות העסקיות במשק שלא לעלות מחירים. ״חשוב לזכור שההתמודדות עם יוקר המחייה בישראל״, אמרו באסם, ״לא מונחת על כתפיה של תעשיית המזון בלבד״.
יו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ מיכאל ביטון (כחול לבן), אמר בוועדה שדנה בעליית המחירים שהמאבק מול תאגידי המזון לא יכול להחליף מדיניות, וכי זוהי אחריות המדינה לטפל ביוקר המחייה. ביטון לא שלל התערבות ישירה של הממשלה, כולל פיקוח מחירים.
יו״ר ההסתדרות הכריז בשבוע שעבר על הקמת ועדת מעקב לבחינת יוקר המחייה בישראל. הוועדה מורכבת מאנשי מקצוע ומומחי כלכלה שתפקידם לייצר בין היתר מדד חלופי למדד המחירים לצרכן, שיישקף בצורה נאמנה יותר גם את העשירונים התחתונים.