החוק בישראל אוסר על גביית מחירים מופרזים, אבל לפי עו״ד שחר בן מאיר, רשות התחרות שהוקמה בשביל לפקח ולאכוף את החוק, נמנעת מלבצע את תפקידה. ״רשות התחרות חושבת שמחיר מופרז הוא בכלל דבר חיובי״, אומר בן מאיר ל׳דבר׳, ״במקום להגן על הצרכנים היא מגנה על המונופולים״.
בן מאיר הגיש לפני 11 שנים תביעה ייצוגית נגד מחיר הקוטג׳, ״עוד מעט התיק יחגוג בר מצווה״, הוא אומר. בשונה מתביעות ייצוגיות אחרות, כאן דווקא התקבל פסק דין. השופטת אסתר שטמר הטילה על תנובה קנס של 20 מיליון שקלים, אבל החברה ערערה, וההליך שוב מתעכב.
סיבת העיכוב היא המתנה להחלטת בית המשפט העליון בתביעה נוספת, נגד המחיר המופרז על בקבוק ליטר וחצי של קוקה קולה, שגם להגשתה היה שותף בן מאיר. ״בגלל שזה תיק תקדימי״, הוא אומר, ״בית המשפט העליון מבקש עמדה של היועץ המשפטי לממשלה. לא כדי שיכריע בסוגיה, אלא בשביל לקבל עמדה עקרונית של המדינה על המחיר המופרז״.
הלפרין ייצגה את תנובה, כהן ייצגה את הלפרין
בן מאיר אומר שקשה לקבל סעד משפטי בזמן סביר בישראל, פסק דין שעשוי לייצר הרתעה של ממש נגד מונופולים. הליך התביעה מתחיל בבקשת אישור לתביעה ייצוגית, שהוא הליך משפטי שלם בפני עצמו, ורק אם הוא מתקבל, מתחילים לדון בתביעה עצמה. מי שיכולה לבצע אכיפה מהירה ואפקטיבית היא רשות התחרות.
הממונה הקודמת על התחרות, מיכל הלפרין, נקטה במדיניות הפוכה מזו של קודמה בתפקיד, דיוויד גילה. במשך שנות כהונתה החליטה הלפרין להימנע כמה שאפשר מטיפול במחירים מופרזים.
הלפרין לא התמקדה באכיפה נמרצת נגד מונופולים, אלא דווקא נגד גופים קטנים וחלשים בהרבה, כמו נהגי המוניות. בעוד שהיא הקלה באופן יחסי על מונופול הגז של ׳דלק קידוחים׳ ו׳שברון׳, פעלה הלפרין להכנסת אפליקציית ׳אובר׳ לישראל, חברה שידועה בנטייתה המונופוליסטית לשלוט בשוק ההסעות. לבסוף, מאמציה של הלפרין לא צלחו, ונהגי המוניות ניצלו.
כיום עומדת בראש רשות התחרות עו״ד מיכל כהן, שנבחרה לא מזמן לתפקיד על ידי שרת הכלכלה אורנה ברביבאי. בן מאיר חושש שהיא תנקוט גישה דומה לזו של קודמתה, כיוון ששימשה היועצת המשפטית שלה, והיתה שותפה למלחמתה של רשות התחרות בניסיון לפקח על המחירים המופרזים.
״כשדייוויד גילה עמד בראש הגוף הזה, הוא פרסם גילוי דעת לגבי עילת מחיר מופרז, ובו פרמטרים לפיהם רשות התחרות יכולה לאכוף את הוראות החוק באכיפה מנהלית", אומר בן מאיר, "הרשות יכולה להטיל קנסות וצווים על חברות. על בסיס גילוי הדעת שפורסם ב-2014, הרשות יכלה להתחיל באכיפה מנהלית, והיא אכן חקרה כמה גופים, חקירות שלא הסתיימו כי גילה עזב את תפקידו. הנסיבות היו קשורות למתווה הגז, שגם הוא משמר מחיר מונופוליסטי״.
״עו״ד הלפרין התמנתה במקומו. באופן מקרי לחלוטין היא עבדה לפני זה במשרד עורכי דין גדול, שמייצג את רוב המונופולים בישראל, והיא אישית ייצגה בעבר את תנובה. אחת הפעולות הראשונות שהיא עשתה זה לשנות את גילוי הדעת של דיוויד גילה. הלפרין הודיעה שהרשות לא תחקור ולא תאכוף את עילת המחירים המופרזים״.
ומיכל כהן?
״הממונה הנוכחית לא עבדה אישית אצל המונופולים לפני כניסתה לתפקיד, אבל היא הייתה היועצת המשפטית של רשות התחרות בכל התקופה של הלפרין״.
רשות התחרות בישראל תומכת כיום במונופולים שגובים מחיר מופרז?
״אם נשתמש במונחים של כדורגל, רשות התחרות אמורה להיות הקבוצה של הצרכנים, שמשחקת נגד הקבוצה של המונופולים. אבל במקום להילחם, היא מורידה מהמגרש את כל שחקני ההגנה ושחקני ההתקפה. מילא שהיא מורידה אותם, ומשאירה את המגרש רק לעורכי דין פרטיים, אבל בשלב מסוים היא מצטרפת לקבוצה של המונופולים, ומתחילה להבקיע גולים לשער של הצרכנים״.
בן מאיר נותן כדוגמה את חלקה של הרשות בעמדת היועץ המשפטי לממשלה בסוגיית המחיר המופרז של קוקה קולה. ״היועץ המשפטי כתב בעמדה לבית המשפט העליון שאמנם קיימת עילה, אבל יש להפעיל אותה רק במקרים מאוד קיצוניים. במילים אחרות, היא תהיה כתובה בספר החוקים, אבל היא תישאר אות מתה בספר החוקים. הם כותבים עשרות פעמים שצריך להיות ריסון, אבל הכוונה היא לא ריסון של המונופולים, אלא ריסון של בית המשפט מלהתערב בנושא״.
מה היה החלק של רשות התחרות בעמדה הזו?
״מנדלבליט חתום על העמדה, אבל היא מאוד דומה לעמדת רשות התחרות. די ברור שהרשות היתה מעורבת בניסוח שלה. הממונה הנוכחית כהן, היתה נוכחת בדיון בנושא בבית המשפט העליון״.
מה עמדת הייעוץ המשפטי לממשלה על ״עילת המחיר המופרז״?
״הם מציינים שבארצות הברית אין עילה כזו בכלל, ובאירופה יש. אנחנו חוקקנו את כללי התחרות בהשראת השיטה האירופית, לא האמריקאית. אבל הטיעון האמריקאי, שניסח השופט השמרן סקאליה ב-2004, היה שמחיר מופרז הוא לא בעייתי בפני עצמו כי הוא מעודד חדשנות וכניסה של מתחרים חדשים. ׳זה מה שמניע את גלגלי הכלכלה׳ לפי התפיסה הזו״.
וזה נכון?
״ממש לא. הטענה הזו מגוחכת. אם זה היה נכון, היית מצפה שלתנובה יקומו המון מתחרים. לא רק שזה לא קרה, אלא שאחרי שתנובה העלתה מחירים, שטראוס וטרה העלו גם הן את המחירים לקוטג׳ שלהן.
״בכל כנס אקדמי שבו עולה הציטוט של סקאליה אני אומר ׳תראו לי מחקר אחד שמוכיח שבמדינה שבה אין עילת מחיר מופרז, יש יותר חדשנות ותחרות לעומת מדינה שבה הפעילו את העילה הזו. בשנים האחרונות יש מספר מחקרים שמראים את ההיפך הגמור. במדינות שבהן ריסנו מונופולים הייתה יותר תחרות וחדשנות״.
מאיפה הרעיון שהיעדר פיקוח על מחיר מופרז גורם לירידת מחירים?
״במקור זה מגיע מספר שכתב הכלכלן האוסטרי ג׳וזף שומפטר ב-1913. משם לקח את זה סקאליה. ומה שומפטר בדק? את שוק הכותנה בארצות הברית באמצע המאה ה-19. זה הבסיס האמפירי, כלכלת העבדים של דרום ארצות הברית במאה ה-19. על בסיס זה אדון סקאליה השמרן, החוקרת מיכל גל מאוניברסיטת חיפה, והיועמ״ש מנדלבליט ומיכל הלפרין ב-2020, חוזרים ואומרים לבית המשפט העליון בישראל את אותה אמירה מופרכת. הם גם מבססים את רוב חוות הדעת שלהם על שני מומחים, אקדמאים, שעבדו בחברות ייעוץ למונופולים״.
בתגובה לעמדת היועץ המשפטי לממשלה, כתבו שני פרופסורים מאוניברסיטת תל-אביב, דיוויד גילה (הממונה לשעבר) ואלון קלמנט, מאמר שסותר את נימוקי עמדת המדינה לעליון. ״טעותו המרכזית של היועץ המשפטי לממשלה״, כותבים הפרופסורים, ״היא שאף על פי שהוא מכיר בקיומה של עילת תביעה בגין מחיר מופרז, הוא מאמץ בחום את טענותיהם של מתנגדי העילה. כתוצאה מכך, היועץ מציע לבית המשפט העליון להציב מכשולים כמעט בלתי עבירים בפני התובעים בעילה זו, באופן שיהפוך אותה במידה רבה לאות מתה, בניגוד לרצון המחוקק״.
״ישראל היא שוק מבודד יחסית, עם חסמי ייבוא, שווקים ריכוזיים מאוד, וריבוי מונופולים״, ממשיכים החוקרים, ״אין ספק שהפוטנציאל התחרותי בשווקים בישראל קטן יותר מזה שבאירופה או בארה״ב. משום כך, בישראל חשוב במיוחד לשמר אכיפה אפקטיבית ומרתיעה של האיסור על מחיר מופרז של מונופול, וליישם את האיסור באופן מחמיר עם הנתבע, ונחוש יותר מאשר באירופה״.
בהיעדר פעולה מצד רשות התחרות בסוגיית המחיר המופרז, שר האוצר ליברמן ושרת הכלכלה ברביבאי פנו במכתב לחברות העסקיות בבקשה להימנע מהעלאת מחירים. לפי בן מאיר, מדובר במחדל: ״מה זה עוזר לפנות אליהם בתחינה, אם כשיש לשרת הכלכלה הסמכות להשפיע דרך מינוי ממונה על רשות התחרות, היא ממנה מישהי שהיא בעדם?״
תגובת רשות התחרות
״עמדת היועץ המשפטי לממשלה מכירה בעילת מחיר מופרז (מחיר גבוה בלתי הוגן) ואינה מס שפתיים. רק לאחרונה רשות התחרות יצאה בשימוע לפני הטלת עיצומים כנגד חברת תרופות שהקפיצה את מחירה של תרופה למחלה חשוכת מרפא.
״מדובר בתיק ראשון בו ננקטו צעדי אכיפה על בסיס עילת מחיר מופרז על ידי ממונים לדורותיהם. אכן, עילת מחיר מופרז הקבועה בחוק התחרות אינה תחליף לפיקוח מחירים. מדובר בעילה חריגה (שאינה מוכרת בארצות הברית) ושיש להשתמש בה במקרים המתאימים, על מנת שלא לפגוע בתמריצים להתחרות בשוק החופשי, כפי שקבעה גם הפסיקה בישראל ובאירופה. וכך תפעל רשות התחרות״.
