הממשלה צפויה להציג השבוע מספר צעדים להתמודדות עם יוקר המחייה. אילו צעדים עשויים לסייע ואיזה להזיק; ומה נדרש בשביל להוציאם לפועל.

1. מיתון התייקרות החשמל

בתלוש הקרוב צפוי להתייקר חשבון החשמל ב-5.7%. באוצר שוקלים לסבסד את עליית מחיר החשמל כך שההתייקרות תעמוד על 2% בלבד. עלות הסבסוד תעלה לקופת המדינה כ-900 מיליון שקלים.

הצעד הזה יאפשר למתן את ״מכת הרוחב״ שעליית מחירי החשמל גורמת למרבית הפעילות הכלכלית במשק, וכן להפחתת חשבונות החשמל של משקי הבית. חשבון חשמל של 500 שקלים למשפחה יתייקר ב-10 שקלים, במקום ב-28 שקלים כפי שמתוכנן כעת.

הצעד הזה מתבקש לאור העובדה שבמחיר החשמל כיום יש כשל לוגי מובנה. מס הבלו על פחם נקבע במקור כחלק ממדיניות של מיסוי ירוק, בשביל להפחית את השימוש בו. בפועל המדיניות היום קובעת שימוש מינימלי בפחם, דבר שמייתר את מס הבלו. ובכל זאת, המדינה גובה באמצעותו 540 מיליון שקלים מהציבור, ללא כל הצדקה.

השקעת מדינה בסבסוד תעריף החשמל לכלל הצרכנים עשויה לחסוך לציבור יותר ממיליארד שקלים בשל מיתון עתידי של התייקרות מחיר המים ומוצרים נוספים שמיוצרים בישראל.

מה נדרש כדי לבצע? בשביל לבטל את מס הבלו על הפחם נדרשת רק חתימה של ליברמן להורדת המס. סבסוד בהיקף נרחב יותר ידרוש חקיקה.

2. הסרה חד צדדית של מכסים על החקלאות 

הרפורמה להורדת המכסים על ייבוא ירקות ופירות נבלמה בחודשים האחרונים, בעקבות מחלוקת בין שרי האוצר והחקלאות לבין ארגוני החקלאים. האחרונים זוכים לתמיכת מפלגות הקואליציה: העבודה, מרצ וכחול לבן. לדברי החקלאים, לא מתנהל איתם מו"מ ענייני. מטרת הדיונים היא לכפות עליהם מהלך חד צדדי, אותו הם מגדירים כ'מכת מוות' לחקלאות הישראלית.

המהלך הזה מחזק מאד את הייבואנים, ופותח בפניהם שווקים חדשים ורווחיים. בטווח הקצר המהלך הזה עשוי להביא להורדת מחירים, אבל בטווח הבינוני והארוך אין ודאות שהסרת מכסים תוביל להוזלה. ייתכן שהיא תביא אף להתייקרויות כפי שקרה בעבר.

מאידך, בטווח הארוך צפוי לחקלאות נזק בלתי הפיך. שטחים חקלאיים שלא יעובדו יותר כי לא יוכלו להתחרות בסין או בטורקיה, ייהרסו, ולא ניתן יהיה להשיבם. בנוסף, האבסורד הוא שדווקא מחיר הירקות והפירות ירד בשנה האחרונה במקביל לעליית המחירים בתחומים אחרים.

מה נדרש כדי לבצע? ברמה הטכנית, ביטול המכסים דורש רק חתימה על צו של שר האוצר, אבל בפועל תידרש הסכמה פוליטית מצד העבודה, כחול לבן ומרצ. במידה והצו יעבור ללא הסכמה, יוכלו סיעות הקואליציה להביא אותו בדיעבד לדיון במליאה, ולבטלו.

3. מס הכנסה שלילי

מענק עבודה (מס הכנסה שלילי) מוענק על ידי רשות המיסים לעובדים בשכר נמוך, שעומדים בשורה של תנאים. קבלת המענק נעשית על ידי פנייה לרשות המסים, וגובהו נכון להיום עומד על כ-4,000 שקלים בממוצע למשק בית, לשנה. במהלך שנת הקורונה הורחב היקף המענק, וכ-250 אלף איש קיבלו אותו על 2020. לרוב, אוכלוסיית מקבלי המענק קבועה יחסית.

תוספת למענק העבודה היא דרך פשוטה יחסית להזרים כסף לשכבת העובדים העניים. עם זאת, יש לה מספר בעיות: היא לוקחת זמן רב (המענק ניתן בדיעבד על השנה החולפת), היא דורשת פנייה יזומה של הזכאים, והיא לא מסייעת לאנשים שלא עובדים או לא עומדים בקריטריונים נוקשים ביותר.

מה נדרש כדי לבצע? כדי להגדיל את המענק או כדי להקל על תנאי הקבלה שלו נדרשת חקיקה.

4. הקלות במס הכנסה

שתי אפשרויות שעלו בדיוני האוצר לצורך הזרמת כסף לציבור הן ׳ריווח׳ מדרגות מס ההכנסה של המרוויחים עד 11 אלף שקלים או תוספת בנקודות הזיכוי ממס.

ריווח מדרגות המס יטיב עם רוב ציבור משלמי מס ההכנסה, אבל ידלג על מובטלים ומשתכרים בשכר נמוך שאינם משלמים מס. הזיכוי ממס זו מערכת של ניקוד בהתאם לתנאים משפחתיים ודמוגרפיים, כשכל נקודה מורידה את תשלום המס ב-223 שקלים בחודש.

תוספת נקודות הזיכוי תועיל גם היא לרוב ציבור משלמי המסים. מהלך דומה נעשה בתקופת כחלון, אז עלו נקודות הזיכוי למשפחות עם ילדים קטנים. גם מהלך זה משפיע על כל משלמי המיסים באופן שווה, ומשמעותי פחות לעניים שלא משלמים מס כי אינם עובדים, או עובדים בשכר נמוך יחסית.

מה נדרש כדי לבצע? שני הצעדים דורשים חקיקה בכנסת.

5. הורדת מס הבלו על דלק

מס הבלו עומד כיום על 3.13 שקלים לליטר בנזין, ו-2.99 שקלים לליטר סולר. אחת ההצעות היא הפחתה של המס בהיקף של כ-50 אגורות לליטר. לא ברור לאיזה פרק זמן. הורדה כזו ״תספוג״ את עליית מחירי הנפט, שהקפיצו את מחיר הדלק לשיא בשנים האחרונות.

מס הבלו על דלק משמש למספר מטרות: הוא מקור להכנסות המדינה בשווי מיליארדי שקלים בשנה, וגם משמש כמס נסועה, מי שמרבה להשתמש בדלק משלם יותר מס. עם זאת, גם מי שאינו רוכש דלק לרכב פרטי משלם אותו בעקיפין, בשל עלויות התובלה של מוצרים לחברות העסקיות.

מכיוון שבחודש האחרון מחיר הדלק עלה ב-34 אגורות, הרי שהפחתה זמנית בסך 50 אגורות, לא צפויה לגרום להגברת השימוש בדלק, אלא לכל היותר להגן על היכולת של הציבור לממן את היקף השימוש הקיים. ככל הנראה הפחתה – אם תהיה – תהיה זמנית, ואם מחירי הנפט בעולם יוזלו באופן משמעותי הממשלה צפויה לעלות בחזרה את מס הבלו על דלק.

מה נדרש כדי לבצע? שינוי גובה המס יכול להיעשות בחתימת של שר האוצר על צו, ומבחינה זו מדובר בכלי קל מאוד ליישום.

6. הכרזה על מונופולים

בפנייתו לספקים הגדולים במשק, אמר ליברמן, שהוא לא יהסס להפעיל את רשות התחרות, ועל פי פרסומים היא הונחתה לחפש מונופולים. בפועל מדובר בתפקיד ליבה של הרשות, ולמרות זאת המונופול האחרון שהוכרז היה בתחום הגז ב-2012.

הכרזת מונופול מאפשרת להטיל הגבלות שונות: מכירה של אחת מחברות הבת של התאגיד, הפסקת שיווק מוצרים מוגדרים ועוד.

מה נדרש כדי לבצע? הליך כזה הוא ארוך ומורכב. הוא כולל שימוע, ודורש סימוכים משפטיים שמצדיקים את ההחלטה. קשה לראות איך מהלך כזה יתקדם בטווח הזמן הקרוב.

7. הקדמת הרפורמה בתקנים

שרת הכלכלה אורנה ברביבאי ושר הבריאות ניצן הורוביץ הסכימו לנסות להקדים ככל האפשר את הרפורמה להסרת תקנים בייבוא, והנחו את הצוותים המקצועיים במשרדיהם לעשות זאת.

הקדמת הרפורמה יכולה להביא לירידת מחירי מוצרים מסוימים, אבל יש בה גם סכנה של 'עיגול פינות'. מטרת התקנים היא להגן על הציבור מפני מוצרים מסוכנים, וההורדה שלהם דורשת זהירות. מערך האכיפה שאמור לקום במסגרת הרפורמה עוד לא פועל, מה שמגביר את הסכנות הכרוכות במהלך.

מה נדרש כדי לבצע? הדרג המקצועי במשרדי הממשלה צריך ליישם את הרפורמה עליה הוחלט.

צעדים סמליים לבעיות עומק

הצעדים המוצעים על ידי האוצר לא מבטיחים הקלה משמעותית בהתייקרויות. צעדים משמעותיים באמת דורשים הרחבה של הוצאות הממשלה, כזו שהממשלה הנוכחית לא מעוניינת לעשות.

שר האוצר האשים בישיבת הסיעה של ׳ישראל ביתנו׳ את החרדים, ואמר שאם היו משתתפים יותר בכוח העבודה, ניתן היה להוציא עוד 20 מיליארד שקלים בשנה. ״סכום איתו אפשר לעשות דברים״, אמר ליברמן, ונתן כדגומה חינוך ציבורי מגיל 3-0. אבל שר האוצר לא הזכיר שבשנה החולפת נגבו 25 מיליארד שקלים מעבר לתכנון על ידי המדינה, כסף שיכול היה להיות מושקע בחזרה בציבור. כסף לא חסר, זו המדיניות.