לפי המודיעין האמריקאי, רוסיה צפויה לפלוש לאוקראינה מחרתיים (רביעי). ארצות הברית ומדינות המערב מתנהגות בימים האחרונים כאילו עומדת לפרוץ מלחמה כללית ברחבי אוקראינה. רוסיה מצידה מכחישה. מה הוביל לסכסוך, על מה נלחמים ומה הקשר של ארצות הברית לעניין? מדריך להסלמה במזרח אירופה.
למה רוסיה מאיימת על אוקראינה?
המתיחות הנוכחית בין הצדדים החלה בחורף 2014. אחרי שלושה חודשים של הפגנות המוניות, האוקראינים הדיחו את הנשיא הפרו-רוסי, ויקטור ינוקוביץ', שהתנגד לרפורמות נרחבות שהפרלמנט ביקש לערוך, שמטרתן לקרב את אוקראינה למערב. בתגובה, סיפחה רוסיה את חצי האי קרים, שבו בסיסים ונמלים צבאיים רוסים, ופתחה במלחמה בחבל דונבאס במזרח.
רוסיה מעולם לא הודתה שחייליה משתתפים בלחימה בדובנאס, אבל האמריקאים הציגו ראיות מוצקות שמוכיחות שרוסיה לא רק שלחה נשק לדונבאס, אלא גם לוחמים ומפקדים. המלחמה בדונבאס נמשכת שמונה שנים, וגבתה עד כה 14 אלף קורבנות, אזרחים וחיילים משני הצדדים.
בעיני הרוסים, אוקראינה נחשבת לחלק בלתי נפרד מרוסיה מאז החלה לצמוח האימפריה הרוסית במאה התשיעית. מלבד הזיקה ההיסטורית, רואים הרוסים באוקראינה את אזור ההשפעה החשוב ביותר שלה מול המערב. ההנהגה הרוסית שבה וטוענת שכל התרחבות של נאט"ו מזרחה היא איום על ביטחונם של הרוסים.
למה דווקא עכשיו?
נשיא אוקראינה ולדימיר זלנסקי נבחר ב-2019, לאחר שהבטיח לשאת ולתת עם הקרמלין על מעמדם של המחוזות הבדלניים במזרח המדינה, לוהאסנק ודונייצק, שבהם מתנהלת מלחמה כבר שמונה שנים. לאחר שהבין זלנסקי שרוסיה לא תתפשר על פחות מעצמאות מלאה לחבל דובנאס (שמורכב מהאזורים שבהם שולטות המיליציות הפרו-רוסיות בשני המחוזות), הגיש בקשה רשמית להצטרף לברית נאט"ו.
בתגובה שלח הקרמלין רשימת דרישות לנאט"ו ולארצות הברית, שעיקרן הוא לא להתרחב עוד מזרחה. רשימת הדרישות לוותה במהלך צבאי: רוסיה ריכזה כוחות צבאיים, כולל טנקים ומטוסי קרב, סמוך לגבול האוקראיני.
מאז נובמבר 2021 חלה הידרדרות ביחסים בין רוסיה לארצות הברית סביב סירובה לדרישות הרוסיות. ההידרדרות לוותה בהגברת הפעילות הצבאית, שכוללת התגרויות וחדירות למרחב הימי והאווירי, מכל הצדדים המעורבים בסכסוך.
הריחוק בין רוסיה למערב החל ב-2014, ואף לפני, אבל ההסלמה הגיעה לשיאים חדשים בחודשים האחרונים בעקבות רצף אירועים משמעותיים:
- ג'ו ביידן, שנחשב מרוחק יותר מרוסיה לעומת קודמו, נבחר לנשיא ארצות הברית.
- ארצות הברית יצאה מאפגניסטן.
- מגפת הקורונה התפשטה וגררה השלכות פוליטיות ברוסיה ובעולם כולו.
- קנצלרית גרמניה, אנגלה מרקל, שהייתה ידועה בגישתה הניצית כלפי הקרמלין, הוחלפה באולף שולץ, שנוטה להכיל את המשבר כדי להימנע מפגיעה ביחסים עם רוסיה.
- התלות האירופאית בגז הרוסי התגברה.
- ברית נאט"ו נחלשה בעקבות הפגיעה שספגה בתקופת טראמפ.
כיצד מעורבות ארצות הברית ומדינות מערב אירופה בסכסוך?
מכיוון שאוקראינה לא חברה בברית נאט"ו, או בשום ברית הגנה אחרת, היא ניצבת לבדה מול רוסיה. ארצות הברית לקחה חלק פעיל במהפכה האוקראינית ב-2014, לצד הכוחות האנטי-רוסיים במדינה, ומאז היא מחמשת את הצבא האוקראיני. מדינות האיחוד האירופי מסייעות אף הן לאוקראינה, בין היתר באספקת נשק וציוד צבאי.
ארצות הברית ובנות בריתה האירופיות מאיימות בסנקציות כלכליות חמורות על רוסיה אם תחליט לפלוש לאוקראינה. יוצאת הדופן היחידה בין מדינות המערב היא גרמניה, שלא הצהירה על תמיכה בסנקציות, נמנעת מלשלוח ציוד צבאי לאוקראינה ואף מקשה על העברת נשק אליה. הסיבה לכך היא הקשרים הכלכליים המיוחדים בין גרמניה לרוסיה.
מה עמדתה של ישראל?
לאורך שמונה שנות מלחמה, ישראל נשארה המדינה המערבית היחידה ששמרה על ניטרליות מוחלטת בסכסוך. ישראל לא הכירה בסיפוח הרוסי של חצי האי קרים, אבל גם לא גינתה אותו. עם זאת, בדיווחים לא רשמיים, הוזכרה נוכחות של יועצים צבאיים ישראלים באוקראינה בשנים האחרונות, ואף מכירתן של טכנולוגיות צבאיות. ישראל לא מוכרת נשק מתקדם לרוסיה מזה 13 שנים.
שר החוץ יאיר לפיד ציין שהניטרליות הישראלית נובעת מהאחריות לקהילות היהודיות שנמצאות בשתי המדינות, שהן שתיים מבין חמש הקהילות היהודיות הגדולות בעולם. גם מבחינה גאופוליטית, ירושלים לא מעוניינת בערעור היחסים עם מוסקבה, שכן כוחות רוסיים בסוריה הם אלה שמונעים את התקרבותן של מיליציות פרו-אירניות לגבול ישראל.
כמה ישראלים ויהודים חיים באוקראינה?
על פי הערכות משרד החוץ, באוקראינה נמצאים כ-15 אלף ישראלים, רובם גרים ועובדים במדינה במשך שנים רבות. עד כה, פחות משליש מהם נענו לקריאות המדינה להירשם בשגרירות לצורך מעקב.
נוסף על כך, באוקראינה יש יותר מ-160 קהילות שמונות כ-180 אלף יהודים. מספר האזרחים האוקראינים שנופלים תחת הגדרות חוק השבות נאמד ב-400 אלף בני אדם. רבני הקהילות במדינה מארגנים חבילות מזון ומוצרים לשעת חירום, סיוע לנזקקים, חולים וקשישים, אבל אין קריאות לתושבים לעזוב את המדינה.
מהם תרחישי הקיצון?
אם רוסיה תפלוש לאוקראינה בכוחות גדולים, כפי שהאמריקאים מזהירים, יש כמה תרחישים שאוקראינה מביאה בחשבון. כל אחד מהתרחישים האלה, ואולי גם שילוב בין כמה מהם, עלולים להיחרט בדם על לוח ההיסטוריה:
א. פלישה לשלוש הערים הגדולות שצמודות לגבול עם רוסיה: חרקוב במזרח (1.5 מיליון תושבים), עיר הנמל מאריאופול בדרום-מזרח (חצי מיליון תושבים) ואודסה במערב (מיליון תושבים). אודסה נמצאת לצד הגבול עם חבל טרנסניסטריה שבמולדובה; החבל מורכב ברובו מאוכלוסייה רוסית ונמצא תחת שליטה רוסית עם נוכחות הצבא הרוסי. אפשר לשער שכל פלישה תלווה בהפצצה מהאוויר, ארטילריה ופלישה קרקעית עם טנקים וחיל רגלים.
ב. התקפה על עיר הבירה קייב (כ-4 מיליון תושבים) על ידי הפצצה מהאוויר וירי של טילים ארוכי טווח מכיוון בלארוס. כדי להעצים את אפקט ההלם, המתקפה תלווה במתקפת סייבר לשיתוק האינטרנט, התשתיות ומערכת התקשורת. במקביל, כוחות רגליים יכתרו את העיר כדי להכניע את השלטון האוקראיני או להחליפו.
ג. מצור ימי והתקפה על כל ערי החוף האוקראיניות מאודסה במערב ועד למאריאופול במזרח. ההתקפה תחל במערכה ימית, ותכלול הפצצות אוויריות על ערי החוף. בתסריט כזה תיתכן הנחתה של כוחות רגליים מהים, בדומה לנחיתת בעלות הברית בנורמנדי ב-6 ביוני 1944. מטרת המתקפה תהיה לנתק את אוקראינה מגישה לים, להצר על כלכלתה ולהוות מנוף לחץ על השלטון.
ד. פלישה נרחבת ממזרח למערב ומצפון (מאדמת בלארוס) לדרום-מזרח, במטרה לבתר את המדינה לשניים בתוואי נהר הדנייפר. הנהר שחוצה את אוקראינה מצפון לדרום, מפריד גם מבחינה סמלית בין מזרח המדינה הקרוב יותר לרוסיה תרבותית ודתית, לבין המערב. בתרחיש זה, קייב תחולק לשניים לפי תוואי הנהר שחוצה אותה. התרחיש הזה מבוסס על ההנחה שבמזרח אוקראינה, שבה רבים דוברי הרוסית, שלטון פרו-רוסי שיוקם לאחר הכיבוש יזכה לאהדת הציבור.
מהו סדר הגודל של הכוחות? אילו נשקים רציניים יש לרוסים?
לצבא הרוסי, החמישי בגודלו בעולם, יש כמיליון חיילים בשירות סדיר, אבל רק כ-120 אלף מהם יושבים ליד הגבול עם אוקראינה. במערב חוששים שרבבות חיילים בלארוסים יצטרפו לכוחות הרוסיים. הצבא הרוסי אמון גם על שמירת הגבול הארוך ביותר בעולם, משימה שגרתית שמצבת החיילים שנדרשת לה היא עצומה, ולכן רוסיה מוגבלת בכוחות שהיא יכולה לפנות למלחמה באוקראינה.
רוסיה היא מעצמה גרעינית, ובעלת מגוון רחב של טילים לטווח בינוני וארוך מתוצרת עצמית, ובראשם טילי "איסקנדר" שיכולים לשאת ראשי נפץ גרעיניים לטווח של עד 500 ק"מ, מספיק כדי לפגוע בקייב. מאות טילים כאלה מוצבים כיום בדרום בלארוס ומכוונים לקייב. היתרון של רוסיה על אוקראינה באוויר ובים הוא עצום, שכן הצי האווירי והצי הימי של רוסיה הם מהגדולים בעולם. גם בלוחמת סייבר נחשבת רוסיה למעצמה מסוכנת.
מולם יעמדו כ-220 אלף חיילים אוקראינים סדירים. הצבא האוקראיני במתכונתו הנוכחית התחיל כאסופה של מאות גדודים עצמאיים שהתקבצו סביב 2014 במטרה להילחם במיליציות הרוסיות במזרח המדינה, ובשמונה השנים האחרונות התגבש לכדי צבא סדיר עם מערכות נשק, טילים, כלי טיס והגנה מתקדמות שהגיעו למדינה מהמערב.
עם זאת, היחס בין הצבאות ניכר: ההוצאה הביטחונית של הרוסים עומדת על 60 מיליארד דולר בשנה (11% מהתקציב שלהם), פי 10 מהאוקראינים. לצבא הרוסי 7,500 תותחים (פי 4 מהאוקראינים), 30 אלף נגמ"שים (פי 3 מהאוקראינים) 12.5 אלף טנקים (פי 10 מהאוקראינים) 550 מסוקים התקפיים (פי 16 מהאוקראינים) ו-1,500 מטוסי קרב (פי 15 מהאוקראינים). עם זאת, שני תנאים מקטינים את הסיכוי לפלישה רוסית:
א. לפי ההערכות, רק עשירית מכלל הכוחות הרוסיים נמצאים בקרבת אוקראינה, ובגלל גודלה של רוסיה, העברת ציוד כבד מאזור אחד למשנהו תיקח זמן רב ופועלת לרעת הרוסים.
ב. אם רוסיה תחליט לכבוש את אוקראינה, היא תצטרך להכניס כוחות רבים כדי לתחזק את הכיבוש, לפחות לטווח הקרוב עד שתיווצר מסגרת ביניים, מה שידרוש סדר גודל של עוד מאות אלפי חיילים שיצטרכו להתקיים בתוך אוכלוסיה עוינת במדינה ענקית עם 40 מיליון תושבים. כל זה בעצמו יכול להוות לסיבה מספיק טובה לא לפלוש.
האם בהכרח תיפתח מלחמה?
לא. העמדה שמשמיעים הבכירים ברוסיה בעקביות היא שאין בכוונתם לפלוש לאוקראינה. עם זאת, הם ריכזו כוחות בכמה גבולות של אוקראינה. כשמצמידים אקדח לרקה ואומרים שאין כוונה לירות, ברור שהיחס הוא לאקדח ולא לטרמינולוגיה.
אילו יעדים עשויים להיות לרוסיה אם תצא למלחמה מוגבלת?
היעד האסטרטגי הוא שינוי במעמדה של רוסיה מול המערב. כבר יותר משלושה עשורים המערב מכתיב את קצב ההתרחשויות, ומשפיע מבחוץ על המתרחש ברוסיה ובמרחב הפוסט-סובייטי. כעת רוסיה מבקשת להיות זו שתקבע, והיא מוכנה לקחת סיכונים.
מבחינה טקטית, לרוסיה עשויים להיות כמה יעדי כיבוש אם המערכה תהיה מוגבלת: עיר הנמל מאריאופול, שסמוכה לחבל דובנאס מדרום, ומהווה נמל רב-חשיבות לאוקראינה; יצירת גשר יבשתי בין חצי האי קרים לחבל דובנאס כדי ליצור רצף טריטוריאלי רוסי; וכיבוש העיר חרקוב, העיר השנייה בגודלה באוקראינה שסמוכה לגבול הרוסי ורוב תושביה רוסים. כל אלה יעדים למלחמה מוגבלת שלא תכלול את קייב וליבה של אוקראינה.
מה יקרה אם רוסיה לא תפתח במלחמה?
רוסיה לא בהכרח ממהרת. את החיילים שהיא העבירה לחזית, היא יכולה להשאיר שם גם במשך שנים. הגברת האיום על אוקראינה אולי משחקת לטובתה, ובכל מקרה, נראה שהקרמלין משחק על המגרש כאילו אין לו מה להפסיד, ובמשחק כזה, האיום המתמיד על אוקראינה הוא קלף חזק גם אם לא תהיה פלישה. רוסיה יכולה להמשיך לדרוש מהמערב אי אלו דרישות, תוך המשך האיומים על אוקראינה.
מה הסיכוי של הכוחות האוקראיניים להחזיק מעמד במלחמה כוללת מול רוסיה?
פרשנים צבאיים מסכימים ביניהם שהצבא הרוסי גדול, משוכלל, וחזק מזה האוקראיני, אלא שההפרש בין הכוחות הפנויים של רוסיה לכל הצבא האוקראיני לא גדול כל כך, מה שיהפוך את המלחמה הזו לארוכה וקשה אם אכן תתרחש. בכירים אמריקאים, בהם הנשיא ביידן, התייחסו בשבועות האחרונים לאפשרות של מלחמה כזו, ואמרו שהיא תסב סבל לרבים ותגבה רבבות של קורבנות. קשה לצפות כיצד תיגמר מלחמה כוללת בין שתי המדינות, שכן שתיהן התחמשו והתכוננו לרגע הזה בשנים האחרונות, וההפתעות עשויות להיות רבות. סביר להניח שאחד הטיעונים המרכזיים שמקשים על בכירים רוסים להחליט לפלוש לאוקראינה הוא האיזון היחסי בין הכוחות.
למה זה עלול לגרום למלחמת עולם שלישית?
מאז מלחמת העולם השנייה לא נערכו מלחמות של שני צבאות חזקים ומפותחים כל כך. מדובר על צבאות של מאות אלפי לוחמים, שמצוידים בשלל אמצעים טכנולוגיים מתקדמים, בארסנלים גדולים של נשק מתקדם, בחילות ים מפותחים וחילות אוויר מתקדמים.
הסדר העולמי הקיים מבוסס על יכולתה של מועצת הביטחון של האו"ם למנוע מלחמות באמצעות דיפלומטיה. אם רוסיה, שהיא חברה קבועה במועצת הביטחון, תפתח במלחמה בשטחה הריבוני של מדינה אחרת, זה יקטין את כוחה של הדיפלומטיה בעולם, ויגביר את מרוץ החימוש. האלימות תכבוש את הבמה המרכזית, ולא מן הנמנע שאדוותיו של תקדים כזה יורגשו גם במזרח התיכון.
