מטע התמרים בקיבוץ אלמוג בצפון ים המלח, אמצע ספטמבר, סיומה של עונת גדיד תמרי המג'הול. במהלך 45 ימי הגדיד מרים כל עובד במטע  כ-15 טון תמרים. בעונה האחרונה, השתמשו העובדים במכשיר חדש שפותח במיוחד עבורם, שמקל משמעותית את העומס. את המכשיר פיתחו, בשיתוף פעולה עם העובדים, גדי לוי ואהוד הלוי מדרורטק, חברה שעוסקת בפיתוח מיכון חקלאי.

הפיתוח החדש הוא זוג מגלשים ממתכת, שמתלבשים על כלי הגובה (במה שמתרוממת לגובה של 20 מטרים, נסגרת סביב העץ ועליה עומדים העובדים), ומאפשרים להחליק את ארגזי הפרי ישירות ממנו אל הטרקטור.

גדיד במטע התמרים באלמוג. במהלך הגדיד מרים כל עובד כ-15 טון פרי (צילום: מור הופרט)

המגלשים מיוצרים בעבודה מסגרות פשוטה ובעלות נמוכה, אבל לדברי העובדים הם הצליחו להפוך את הגדיד ליעיל, פשוט ובטוח יותר.

"קודם הייתי צריכה להתכופף ולהרים ארגז במשקל 7 ק"ג לעגלה, עכשיו אני יכולה פשוט לערום כמה ארגזים ולהחליק אותם מכלי הגובה", מספרת סאנה (ביקשה שלא לומר את שם משפחתה), פלסטינית מיריחו שעובדת במטע כבר 8 שנים. "הגב שלי מרגיש הרבה יותר טוב לעומת השנים הקודמות".

"הישג כלכלי, אבל קודם כל אנושי"

משה גזי, רכז המטע באלמוג, מכיר מקרוב את החדשנות החקלאית. הוא היה בין הראשונים לבצע את האבקת התמרים מהקרקע, עם כלי ייחודי שפיתח בעצמו, במקום באמצעות כלי גובה. "עשיתי את זה כי הנסיעה בגובה של מעל 10 מטר לצורך האבקה יוצרת בעיות בטיחותיות", הוא מסביר.

"אני מנסה כל הזמן לחשוב איך לשפר את העבודה", הוא מוסיף. "זה לא מגיע רק מהכיוון של צמצום מספר עובדים, אלא דווקא מהרצון שלעובדים יהיה טוב. כשלעובד טוב, אני מרוויח. אני לא רוצה לסכן את העובדים שלי".

במטע באלמוג יש כ-1,000 דונם של תמרים, רובם הולכים לייצוא. "הירידה של שער הדולר פגעה מאד ברווחיות שלנו", מספר גזי. "מענף שתמיד היה מרוויח, הגענו למצב שכמעט אין רווח".

"המקום היחיד שיש לי לשחק איתו זה מספר העובדים שאנחנו מעסיקים", הוא מוסיף. "וכאן מגיע הרעיון של גדי לוי לייעל את העבודה ולהקל על העובדים. למצוא שיטות שמשתמשות בפחות ידיים עובדות".

משה גזי (מימין) וגדי לוי במטע התמרים באלמוג. "כבר הרווחנו את האנרגיה של הגובה, למה צריך להרים עכשיו שוב?" (צילום: מור הופרט)

לדבריו, בעקבות כניסת המגלשים למטע, פרק כל כלי גובה עד 7 משטחים בכל יום, במקום 4-3 לפני כן. "הכלי גם מקצר את זמן הפריקה", הוא אומר, "ואת זמן העבודה הכללי במטע".

"זה הישג שהוא כלכלי אבל קודם כל אנושי", טוען גזי. "העובדה שאחרי 10 שעות עבודה, בתנאי פיזיים לא קלים, לעובדים שלי לא כואב הגב, זה הישג. בסופו של דבר העובד יעבוד טוב יותר, כי לא כואב לו הגב, והוא גם יזדקק לפחות הפסקות".

המחשבה על המגלשים התחילה אצל לוי כשעבד בעצמו בגדיד. "מה שהציק לי בעבודה היה הסיפור של ההרמה", הוא מסביר. "הבנתי שיש פה פרדוקס: מצד אחד יש לנו כלי שהתפקיד שלו זה להביא את העובדים לצמרת העץ, ומצד שני, בסוף התהליך העובדים צריכים להתכופף ולהרים בעצמם את התמרים שנקטפו".

"כבר הרווחנו את האנרגיה של הגובה", הוא מוסיף. "למה צריך להרים עכשיו שוב?".

"הרעיון שלנו בדרורטק זה לנסות להשתמש בטכנולוגיה כדי לשפר את עולם העבודה", אומר לוי. "גם מבחינת חוויית העובד ובטיחותו וגם מבחינת היעילות, הרווחיות, וצמצום העלויות לחקלאי".

"זה חכם ופשוט, וזה מה שצריך"

תחום המחקר והפיתוח החקלאי הציג בשנים האחרונות מגוון פיתוחים טכנולוגיים שמחברים בין העבודה החקלאית לעולם ההיי-טק. המכשיר שפותח למטע התמרים, לעומת זאת, מספק אמנם תוצאות מרשימות אבל נבנה בעבודת מסגרות בלבד.

"יש פה איזו פשטות שעובדת. לפעמים לא צריך לחפש דברים מסובכים, אין פה גלגלי שיניים ומסועים מסובכים", אומר גזי. "זה חכם ופשוט וזה מה שצריך".

"הכי חשוב", הוא מוסיף, "שלא הייתי צריך לבנות שום דבר" אומר גזי.

הלוי, חבר נוסף בצוות הפיתוח של דרורטק: "זה מתלבש על משהו שכבר יש לחקלאי, כלי הגובה. הוא לא צריך להשקיע בהתאמות כדי להשתמש בכלי החדש, וגם אין לו שום תפעול, רק לחבר אותו ולהתחיל לעבוד. היופי הוא שזה גם לא דורש שום תחזוקה".

"בדקנו את התועלת השולית, כלומר כמה מהר החקלאי מקבל בחזרה את ההשקעה על המגלשים", הוא מוסיף. "לפי הנתונים זה קורה תוך עונה אחת, ואז הם יכולים להישאר לו עוד עשרות שנים".

עובדים במטע התמרים באלמוג. "אם אתה מכיר את העבודה אז אתה יודע איפה בדיוק העובד יתקע ומה יהיה לו קשה" (צילום: מור הופרט)

"מבחינת עלות-תועלת הפתרון שייצרנו יוצא דופן. גם ביחס למחיר וגם ביחס לעובדה שמדובר בפתרון שהוא לואו-טק כביכול, זה לא רחפן ממוחשב עם מערכת בקרה ו-GPS שתלוי בגוגל, זה ארגז", אומר הלוי. "אבל לבעיה הספציפית הזאת, לדעתי זה הפתרון הנכון".

לדברי הלוי, "עשינו עבודה תכנונית מעמיקה, ואז כשחקלאי אחר יפנה אלינו, נדע להתאים את המגלשים לכלי ולצרכים שלו במהירות".

לשני המפתחים עבר בעבודה חקלאית, עובדה שלטענתם מוסיפה ליכולת להציע פתרונות לחקלאים. "באנו מהעולם הזה", אומר הלוי. "אם אתה מכיר את העבודה אז אתה יודע איפה בדיוק העובד יתקע ומה יהיה לו קשה, ואז אתה גם יודע לתת פתרונות אלגנטיים, פשוטים וזולים".

הניסיון בעבודה עמד גם מאחורי הרצון שלהם לשתף את העובדים עצמם בתהליך פיתוח המוצרים. "היינו בקשר ישיר עם העובדים עצמם ולא רק עם גזי, וגם עשינו יום עבודה בעצמנו במטע עם המגלשים, כדי לראות את הכל בעיניים שלנו ולהרגיש את העבודה עם הכלי החדש", אומר לוי. "זאת גם הייתה בקרת איכות שלנו עם עצמנו, וגם נתן לנו אפשרות לדעת אם אנחנו בכיוון".