נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי הודיע היום (שלישי), באמצעות ראש לשכתו, שקיבל את אישור האיחוד האירופי, והבקשה שלו להצטרף לאיחוד בהילוך מזורז נבחנת. את הבקשה הדוחקת שלח זלנסקי תחת אש, כיממה לאחר שנשיאת הנציבות האירופית, אורסולה פון דר ליין, אמרה לרשת יורוניוז שהיא רואה את אוקראינה מצטרפת לאיחוד: "הם חלק מאתנו ואנחנו רוצים אותם".
נראה שמאז פרוץ המלחמה, האיחוד האירופי והמדינות החברות בו שינו את מדיניותן, במיוחד בכל הנוגע לאספקת נשק ומעורבות במלחמה. האם השינוי הזה הוא תפנית היסטורית, או רק מראית עין של הזדהות ויחסי ציבור?
עד פרוץ המלחמה רק חברות בודדות באיחוד האירופי תמכו צבאית באוקראינה, שנשענה יותר על בריטניה, ארה"ב וטורקיה בכל הקשור לייבוא ביטחוני. התפנית של יום ראשון הפתיעה גם פרשנים ותיקים: לראשונה בהיסטוריה האיחוד האירופי ירכוש נשק במטרה לחמש את אוקראינה, שאינה חברה באיחוד.
"זה מפתיע ואני מברך על כך", אומר ל'דבר' ד"ר דני אורבך, היסטוריון צבאי ופרשן פוליטי. "גרמניה, שדוגלת במדיניות של איסור משלוחי נשק לאזורי לחימה חרגה ממנהגה".
שבדיה ופינלנד כבר לא ניטרליות
קנצלר גרמניה, אולף שולץ, הכריז בנאום מלחמתי: "פוטין רוצה לחדש את האימפריה הרוסית, מה שמטיל איום על אירופה כולה", והבטיח שאירופה תתאחד נגדו ולא תיתן לו לעשות זאת. שולץ הבטיח לעזור לאוקראינה ככל שגרמניה תוכל, וזאת שבועיים בלבד לאחר שארצו אסרה על בריטניה לעבור בשמיה עם משלוחי נשק לאוקראינה. וזה אינו מקרה יחיד.
שבדיה, שלא שלחה נשק לשום מדינה שמצויה במלחמה מאז 1939, והקפידה לשמור על ניטרליות בכל הקשור למאבק בין רוסיה לנאט"ו, החליטה לפעול אחרת הפעם. פינלנד הניטרלית החליטה גם היא לשלוח נשק לאוקראינה.
בשבועות האחרונים אסטוניה ביקשה לחמש את אוקראינה, אבל התקשתה לעשות זאת שכן ארסנל הנשק שלה מיוצר בגרמניה ופינלנד, ואלה אסרו עליה לשלוח אותו לאוקראינה. כעת, לא רק שהן חזרו בהן מהאיסור, הן שלחו בעצמן נשק.
לפי סוכנות הידיעות רויטרס, היקף הסיוע הצבאי לאוקראינה, מהאיחוד האירופי והמדינות החברות בו, מגיע לכחצי מיליארד אירו.
"הצטרפות לאיחוד תהיה ניצחון מוחץ של שוחרי המערב"
"מהחימוש המזורז של אוקראינה עשויה להצטייר תמונה של חיבוק חם, כאילו האיחוד מזרז את תהליך הצטרפותה לארגון", אומר ל'דבר' עודד ערן, השגריר לשעבר של ישראל לאיחוד האירופי וחוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי, באוניברסיטת תל אביב. "אך צריך לזכור שעדיין מדובר בחימוש בכסף קטן, ולא בכמות שתאתגר את רוסיה. בקשתה של אוקראינה להצטרף לאיחוד לא בהכרח תפגוש את מדינות אירופה באחדות דעים".
ואכן, נשיא המועצה האירופית, שארל מישל, התייחס לבקשתה של אוקראינה בקרירות, כשאמר שהיא מעוררת דעות ורגשות שונים בקרב המדינות החברות באיחוד.
"גם אם כל המדינות באיחוד יסכימו", מוסיף ערן, "צירוף מדינה זה הליך ארוך ומסובך שלא ניתן לעשות תחת אש".
למה אוקראינה להוטה להצטרף לאיחוד?
"זלנסקי שואף להצטרף לאיחוד כבר שנים, ועכשיו הוא מבקש להשתמש במלחמה כדי לזרז תהליכים. הצטרפות לאיחוד תיתן לו גב כלכלי חזק. פולין למשל, קיבלה עשרות מיליארד אירו כדי להתאים את עצמה לסטנדרטים של האיחוד האירופי. זלנסקי מבין שייקח לאוקראינה זמן רב להתאושש ממצבה, ולכן דחוף לו להצטרף לאיחוד ולקבל סיוע.
"אפשרות של צירוף חשובה גם מבחינה פוליטית, זה יהיה ניצחון מוחץ של שוחרי המערב באוקראינה. תשובה מוחצת לטענות הרוסיות שהמדינה היא חלק מהספירה הרוסית. אבל לא פחות חשוב מכך, זה יהיה גב כלכלי למדינה שברגעים אלה מרוסקת עד עפר".
ולמה האיחוד מכריז כעת על רצונו בצירופה של אוקראינה?
"מבחינת האיחוד זהו אקט סמלי של הבעת סולידריות. רואים שהאוקראינים נלחמים, פשוטו כמשמעו, בשביל לזכות להיות חלק מהמערב. אז הדבר הכי מתבקש זה להגיד להם חזרה: 'אנחנו רוצים אתכם. נעמוד מאחוריכם, ונעשה ככל יכולתנו כדי להעניק לכם מטריה כלכלית ופוליטית'".
וזה יקרה?
"יש פער בין האמירות האלה, שיוצאות מגורמים שונים באיחוד, לבין הסכמה של כל המדינות לכניסתה של אוקראינה להליך של הצטרפות".
"יש עוד הרבה צעדים שניתן לעשות לטובת אוקראינה"
הצירוף לאיחוד האירופי יעניק לאוקראינה גם גב ביטחוני?
"התחום הביטחוני שמור לנאט"ו. אלו שתי בריתות שונות שפועלות במקביל: נאט"ו אמונה על הביטחון של החברות בה, והאיחוד אמון על הכלכלה והפוליטיקה. לא כל החברות בנאט"ו חברות באיחוד האירופי, וגם ההיפך. צירוף אוקראינה לנאט"ו לא עומד על הפרק".
ומה לגבי הליך מזורז לצירוף לאיחוד האירופי?
"עוד לא שמענו על דבר כזה. זלנסקי אמר את זה, ואני לא רואה כל דרך ליישם את זה. צירוף לאיחוד האירופי עובר קודם כל בהליך ארוך של מועמדות. ברגע שיש הסכמה של כל המדינות החברות באיחוד לקבלה למועמדות, המדינה המבקשת להצטרף מתחילה תהליך ארוך של משא ומתן על ספר החוקים שלה כדי שתוכל להצטרף.
"טורקיה תקועה בתהליך הזה כבר 18 שנים. מקדוניה הצפונית מועמדת כבר 17 שנים. הליך מזורז, ועוד תחת מצור רוסי, זה כבר בלתי אפשרי".
מה כולל הליך המועמדות?
"מדינה שמבקשת להצטרף צריכה לעבור הליך תקינה וחקיקה ב-35 נושאים שונים, שכל אחד מהם כולל סעיפים רבים. היא נדרשת לעמוד בסטנדרטים מסוימים כמו גובה הגרעון, גודל התקציב, זכויות אדם, ועוד אינספור דברים. בגלל שזה הליכים שמשלבים בתוכם גם חקיקה, וגם כלכלה, זה לוקח שנים. גם אם אוקראינה תזכה בהליך מזורז, זה לא אומר שהיא תצטרף כל כך מהר".
נניח שזלנסקי ישכנע את כל המדינות.
"אוקראינה לא תצורף לאיחוד האירופי בקרוב. זה כמעט בלתי אפשרי לנהל משא ומתן על ההצטרפות כשקייב נצורה. איך הם יעבירו חוקים במצב הזה? כרגע זה אקט סמלי שלא יציל את אוקראינה מההתקפה הרוסית".
כיצד האיחוד יכול, בכל זאת, להגדיל את תמיכתו באוקראינה?
"הוא יכול להזרים לה מיליארדי דולרים בחימוש, דלק, סחורות וכל מה שנדרש לה. זוהי עזרה בקנה מידה אחר ממה שראינו עד כה, כזו שהאיחוד כבר נתן בעבר למדינות במשבר; הוא יכול גם להחריף את העיצומים נגד רוסיה.
"בקיצור, יש עוד הרבה צעדים שניתן לעשות לטובת אוקראינה, גם אם היא לא מצטרפת לאיחוד".
