דובר הקרמלין פסקוב אמר אתמול (שישי) שאספקת הגז לאירופה לא תיפסק באופן מידי. ההודעה על רקע הסירוב האירופי להיענות לדרישת פוטין לשנות את חוזי הגז מתשלום ביורו או בדולר לתשלום ברובל רוסי. ערך הרובל הרוסי נמצא בעליה, גם בזכות ההחלטה לחייב את החברות הרוסיות בהמרה של 80% מהתקבולים במטבע זר מיצוא אנרגיה לרובל.

"אם לא נקבל תשלום ברובלים, האם זה אומר שאספקת הגז תחדל ב1 באפריל? לא, זה לא", אמר דובר הקרמלין דימטרי פסקוב היום (שישי) לעיתונאים, לפי דיווח ברויטרס. פסקוב הסביר גם הפסקה כזו גם איננה נובעת מהצו החדש.

אתמול (חמישי) חתם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין על צו המחייב שינוי בצורת התשלום על יצוא הגז של רוסיה למדינות "לא ידידותיות", כלומר למדינות שהטילו סנקציות על רוסיה. לפי הצו, במקום לשלם ביורו או בדולר, כפי שהוסכם בחוזה עצמו, על הרוכשים הזרים לשלם את החשבון ברובלים.

החלטה זה גוזרת כי על מדינות אירופה שרוכשות את הגז לפתוח חשבון בנק בבנק רוסי, להפקיד בו את המט"ח, להמיר אותו לרובלים ולשלם לספקית הגז הרוסית ברובלים. מתכונת זו תגדיל את ההשפעה של הממשלה הרוסית על שער הרובל דרכו נעשה יצוא האנרגיה, ואת יכולתה לבצע אפליות במחיר בהתאם ללקוח. בנוסף, שיטה זו מעבירה את סיכוני המטבע ללקוחות, שצריכים לשער את שער הרובל העתידי, במקום המתכונת הקודמת, בה הסיכון מוטל על גזפרום הרוסית.

פסקוב הוסיף כי הצו יחול על תשלומים ממחצית אפריל ואילך, ושחברת גזפרום הלאומית תעבוד עם לקוחותיה על אופן היישום. הוא הגיב לדיווחים בתקשורת הגרמנית על אפשרות הלאמה של חברות בת של גזפרום הפועלות בגרמניה ומחזיקות, בין השאר, את מתקני אחסון הגז במדינה. לדבריו, הלאמה תהווה "הפרה חמורה של הדין הבינלאומי" וכי "רוסיה עדה לפעולות גנגסטריות ביחס להחרמת נכסיה".

אחת הסנקציות החמורות שהוטלה במערב נגד רוסיה, היא הקפאת יתרות מטבע החוץ של הבנק המרכזי הרוסי ששווין מאות מיליארדי דולרים. צעד מסוג זה הינו נדיר ביותר וכמעט ולא נעשה בו שימוש בעבר, למעט סנקציות נגד איראן וצפון קוריאה. הקפאה זו, ביחד עם מגוון סנקציות אחרות,  יוצרת קושי ממשי בניהול הסחר של רוסיה.

בגרמניה מבצעים בימים האחרונים היערכות חירום להפסקת אספקת הגז, שכוללות תכנית קיצוב גז וחיפוש אחר מקורות חלופיים לאנרגיה בכלל ולגז בפרט. השימוש של רוסיה בנשק אספקת האנרגיה יכול לגרום לנזק כלכלי גבוה בטווח המיידי לרבות ממדינות אירופה, אך פוגע גם ברוסיה, שזרימת הכסף אליה תופסק. בטווח הבינוני והארוך המדינות יקטינו את התלות שלהן ברוסיה, מה שיפגע בכלכלת מבוססת ייצוא האנרגיה שלה.

בשלב זה, גם מכירות הנפט של רוסיה נפגעות ב-20-25% למרות שאין עליהן סנקציות, אך העלייה במחירי הנפט בכל העולם מקזזת הפסדים אלו. בסך הכל, האיחוד האירופי ממשיך לרכוש מרוסיה גז, נפט ופחם, בשווי מצטבר שמתקרב ל24 מיליארד דולר מאז תחילת הפלישה.

שער הרובל מתאושש 

שער הרובל עצמו התרסק בתחילת הפלישה הרוסית לאוקראינה, אך התאושש מאז לשערי המרה הדומים למה שהיה בטרם הפלישה הרוסית לאוקראינה.

לפי ה-CNN, רוסיה נקטה מספר צעדים בלתי שגרתיים כדי לאושש את ערכו ובייחוד קביעת ריבית שנתית גבוהה מאוד של 20% על ידי הבנק המרכזי הרוסי, לעומת פחות מ10% לפני כן. בנוסף, חברות רוסיות יצואניות, שמקבלות תשלום במטבע חוץ, נדרשות להמיר לפחות 80% מהתקבולים לרובלים.

כיום, לאזרחי רוסיה אסור לבצע העברות כספיות מחוץ למדינה, ונאסר על סוכני בורסה לשווק ניירות ערך זרים. צעדים דרקוניים אלו הצליחו להגביר את הביקוש לרובל ולהצר את ההיצע כך ששערו מול הדולר טיפס בחזרה, לאחר שצנח ב25% בשבועיים שאחרי הפלישה, ולרגעים גם ירד ב40%.