דו"ח שפרסם שירות התעסוקה מעיד כי בקיץ האחרון חלה עליה של 13% במספר 'מפוטרי הקיץ' ביחס לשנה שעברה. ב"פיטורי קיץ" הכוונה היא לפיטורים תקופתיים וזמניים בחודשים יולי-אוגוסט,שלא בגין כוונה להפסקת ההעסקה הקבועה, אלא על רקע אי פעילות של עסקים, ובפרט מערכת החינוך. באמצעות פיטורי הקיץ נמנעים המעסיקים מתשלום המשכורות עבור חודשיים, וכן מונעים הצטברות זכויות בגין ותק. רבים מהעובדים המפוטרים נאלצים לגשת לקבלת דמי אבטלה במהלך החודשים בהם אינם מועסקים.

"מדד דופק שוק העבודה" שפרסם השירות בחמישי האחרון השווה בין מספר העובדים שביקשו דמי אבטלה בלשכות התעסוקה בקיץ האחרון למספרם בקיץ שעבר. בקיץ 2016 חתמו אבטלה 16,363 עובדים אשר פוטרו למשך חודשי הקיץ, לעומת 14,484 בקיץ 2015. זאת על אף ירידה במספר המפוטרים הכללי בחודשים ינואר עד מאי 2016, שירד ב-9.2% לעומת התקופה המקבילה אשתקד.

עיקר הגידול בתופעת פיטורי הקיץ התרחש בתחום ההוראה (מורות, גננות, מטפלות) שבו חלה עליה של כ-16.5%, מ-10,428 מפוטרים ביוני-אוגוסט בשנת 2015, ל- 12,155 מפוטרים בתקופה המקבילה בשנת 2016. לעומת זאת בתחום האבטחה לא חל כל גידול, ואף התרחשה ירידה של כ-3.7%, מ- 1,633 ל- 1,572 מפוטרים.

בקיץ האחרון פוטרו פחות מאבטחים ויותר עובדי הוראה. נתונים: שירות התעסוקה

בקיץ האחרון פוטרו פחות מאבטחים ויותר עובדי הוראה. נתונים: שירות התעסוקה

ברשות התעסוקה אמרו כי ייתכן כי שהגידול במספר מפוטרי הקיץ במקצועות ההוראה נובע מגידול בסך העובדים במקצועות אלו, עקב יישום המדיניות של הוספת סייעות בגיל הרך, והקטנתן של כיתות א' וב'. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, חל השנה גידול של כ-2.4% במספר העובדים בתחום זה. עם זאת, הגידול במספר עובדי ההוראה אינו יכול להסביר באופן בלעדי את הגידול במספר מפוטרי הקיץ, מכיוון ששיעור מפוטרי הקיץ מסך עובדי ההוראה בשנת 2016 עמד על 7.4%, בעוד שב-2015 עמד שיעורם על 6.5%.

"רוב מי שחותמים אבטלה בקיץ הם עובדי מערכת החינוך", אמרה ל"דבר ראשון" לילי בן עמי, מייסדת הקואליציה להעסקה ישירה בחינוך. "כ-70% מהם מורים ומאבטחי בתי ספר. זו ממש מגמה, וזה נתון מאוד קשה. זאת שיטה. רוב המורים הללו הם מורים שעתיים, אבל יש גם מורים עם שכר חודשי שלא משלמים להם על יולי ואוגוסט. יש מורות חדשות שנכנסות למערכת ולא יודעות מה יהיה איתן בשנה הבאה, והרבה פעמים באמת מפטרים אותן לקראת סוף השנה כדי לא לתת להן את הקביעות שמגיעה להן אחרי שנתיים.

לבן עמי היכרות אישית מקרים של מורים שפוטרו כדי למנוע מהם קביעות. "למשל מורה למחול, עם תעודת הוראה והכל בבית ספר לחינוך מיוחד, שעבדה במשרד החינוך כמורה. אחרי שנתיים הסבירו לה שנורא מרוצים ממנה אבל הם סוגרים את התקן הזה. אחר כך היא קיבלה במייל מודעת דרושים למורה למחול לבית הספר שבו לימדה, למשרה שלה בעצם, דרך בית הספר בו למדה הוראת מחול שהפיצו את זה. הסתבר שהם שיקרו לה, ועשו את זה גם לקודמת שלה, וכל שנתיים הם עושים את זה כדי לא לתת קביעות".

ייתכן שהתרחבות מספרם של עובדי ועובדות הוראה המפוטרים בקיץ מעידה על אופי ההעסקה במקצועות אלו, ולהתרחבותן של צורות העסקה קבלניות ושעתיות. את הירידה במספרם של עובדי הקבלן המפוטרים בקיץ ניתן לייחס לתחילת היישום של הסכם עובדי הקבלן בין ההסתדרות למשרד האוצר, הקובע כי מאבטחי בתי הספר צריכים להיות מועסקים 12 חודשים בשנה באופן רציף.

על פי נתוני רשות התעסוקה, הנפגעות העיקריות מפיטורי הקיץ הן נשים, ובפרט אלו המשתייכות לאוכלוסיות עניות מהממוצע כגון ערביות וחרדיות – שבקרבן מכפילה הבעיה את מימדיה. כמו כן, פיטורי הקיץ נפוצים יותר בצורה משמעותית ביישובי האשכולות הכלכליים-חברתיים הנמוכים והבינוניים. בקרב רבים מהמפוטרים התופעה חוזרת על עצמה – כשליש מהמפוטרים פוטרו במשך חמש שנים או יותר ברציפות.