היום (שלישי) הוכרזו שמותיהם של ארבעה מדליקי משואות ליום העצמאות ה-74 של מדינת ישראל, שנבחרו על ידי הוועדה הציבורית לבחירת מדליקי המשואות בראשות מנהל מרכז ההסברה של המשרד, מושיק אביב. על השמות הכריז שר התרבות והספורט ויו"ר הועדה לטקסים וסמלים, חילי טרופר.
אתמול הוכרזו שמותיהם של מדליקי ארבע המשואות הראשונות: אורי ומיקה בנקי, שהקימו את המיזם החברתי "דרך שירה בנקי"; קלמן סמואלס, שייסד את עמותת "שלוה"; ד"ר שמחה גתהון, יו"ר מרכז מורשת יהדות אתיופיה; ועידן קליימן, יו"ר ארגון נכי צה"ל.
שמותיהם של ארבעת מדליקי המשואות הנותרים צפויים להתפרסם בימים הקרובים.
יורם יאיר – מוביל ארגונים למען חיילים ובסיוע לנגמלים
האלוף (במיל') יורם יאיר (יה-יה) מכהן כיו"ר ״יחד למען החייל", יו"ר תנועת "אחריי!" ויו"ר עמותת "בית אור אביבה" המפעילה כפרי גמילה מסמים ומאלכוהול.
יאיר שירת במשך כ-35 שנים בתפקידים מרכזיים בצה"ל, ובהם מפקד חטיבת הצנחנים וראש אגף כוח אדם. האלוף יאיר עמד בראשות ועדה, שניסחה את מסמך "רוח צה"ל". במהלך מלחמת ששת הימים פיקד על פלוגה בגדוד 50 של הנח"ל. בקרבות המלחמה נפצע באורח קשה מאוד, אך המשיך להילחם עד לפינויו. במלחמת יום הכיפורים הוביל ניסיון חילוץ של לוחמי תל סאקי ומוצב 116 על גבול סוריה, והצליח להגיע עד הנצורים והפצועים ולחלצם. לפני כשלושה עשורים שכל את בתו, סרן שלומית יאיר ז"ל, שנהרגה כקצינת מבצעים בתאונת מטוס.
"יה-יה עסק ועוסק לאורך התחנות השונות בחייו בבניית חברה ישראלית טובה יותר", נכתב בנימוקי הוועדה, "הוא ראוי להערכה הן מימיו כמפקד העומד בראש לוחמיו במלחמות ישראל והן כאזרח, אשר טובת הארץ וטובתה של החברה הישראלית עומדות לנגד עיניו כל העת."
"יורם יאיר הוא אחד מגדולי הלוחמים של מדינת ישראל", אמר שר התרבות והספורט חילי טרופר "גם בהגנה על גבולותיה בשורה ארוכה של מלחמות בהן השתתף ואף נפצע וגם בשמירה על דמותה של החברה הישראלית בפעילותו ותרומתו לשורה ארוכה של ארגונים ועמותות חברתיות אותן הוא מוביל.מדינת ישראל טובה יותר בזכות אנשים דוגמת יה-יה"
יעל שרר, מובילת המאבק באלימות מינית
יעל שֵׁרֶר עמדה בשנים האחרונות בראש עמותת "אחת מתוך אחת" להעלאת המודעות לאלימות מינית בישראל והקימה את "הלובי למלחמה באלימות מינית". שרר עברה בילדותה התעללות מינית קשה על ידי אביה.
"את הכאב ואת הפגיעה הנפשית והפיזית שחוותה היא הפכה לשליחות חייה", נכתב בהודעת הועדה, "בסרט שביימה, גוללה את סיפורה האישי ואת התהליך שעברה, לאחר שהגישה תביעה אזרחית ראשונה מסוגה נגד אביה. בעשייה ציבורית ענפה כנגד תקיפות מיניות, למען זכויות של קורבנות אלימות במשפחה ולמען שוויון זכויות מגדרי – היא מפרה את קשר השתיקה סביב הפגיעה ומשמיעה את קולן ואת קולם של הנפגעות והנפגעים מינית".
"יעל מושיטה יד לכל הנפגעים והנפגעות ונאבקת ללא הרף לשינוי המציאות שלהם" עוד נכתב בנימוקי הועדה, "בחקיקה, במערכת הבריאות, בהנגשת מידע ובמענה תמידי למי שהצטרפו למעגל הכואב, שאליו נקלעה בתור נערה. במובנים רבים, הקדימה יעל את זמנה וסללה דרך לנפגעות ולנפגעים ולמאבק שלהם לשיקום ראוי".
"יעל שרר היא מופת של מי שצמחה מתוך זוועה אישית למי שפועלת לחסוך מאחרות את הכאב", אמר שר התרבות והספורט, חילי טרופר "באומץ ובמחויבות עמוקה היא פועלת כדי להושיט יד לנפגעות ולנפגעים ונאבקת יומם וליל למען זכויות הנפגעות והנפגעים וכדי לבנות כאן חברה בטוחה, מוגנת וצודקת יותר."
מוניר מאדי, ראש ומייסד מכינת "כרם-אל" בג'וליס
מוניר מאדי הוא מייסד וראש המכינה הקדם-צבאית "כרם-אל" בדליית אל כרמל, המשלבת נוער יהודי ודרוזי המתכונן יחד לשירות בצה"ל. מאדי, סא"ל במילואים, שירת במשך כ-25 שנה בצה"ל בתפקידי פיקוד והדרכה, בין היתר כמפקד המרחב הדרוזי באכ"א. הוא הוביל את יישום תוכנית "עתידים" לעתודה אקדמית במגזר הדרוזי ופעל לעידוד ולמציאת מקומות התנדבות לשירות לאומי עבור בנות דרוזיות.
"המכינה מחברת בין בני הנוער, מסירה מחיצות ומאחדת אותם בעשייה למען המדינה מתוך ערבות הדדית ונתינה" נכתב בהודעת הועדה, "בתקופת הקורונה הפעילה המכינה יוזמות התנדבותיות רבות. מאדי ומכינת "כרם אל" הם סמל למקומה החשוב של החברה הדרוזית במרקם הישראלי ולמאמץ המתמשך, העקבי והאופטימי של שני העמים להכיר, להתחבר ולפעול יחדיו למען עתיד טוב יותר למדינת ישראל כולה."
״מוניר הוא איש חינוך בולט העוסק כבר שנים רבות", אמר שר התרבות והספורט, חילי טרופר, "החל מתקופת שירותו הצבאי ובהמשך גם באזרחות, במתן שוויון הזדמנויות לכל אדם ובחיבור בין מגזרים שונים בחברה. מאדי הוא סמל לקשר המשמעותי, שנרקם בין החברה הדרוזית ובין החברה הישראלית״.
אנג'ל אלון, "אם הבנים" ל-217 ילדי אומנה
אנג'ל אלון, תושבת נתיבות ואם לשמונה ילדים, נולדה במרוקו ב-1950 וכשעלתה ארצה התגוררה במעברה באשקלון. במשך למעלה מ-30 שנה, טיפלה בביתה ב-217 תינוקות וילדי אומנה במצבי סיכון, כ"משפחת קלט חירום".
"אנג'ל הייתה שם עבורם בשעות לילה מאוחרות, בחופשות ובחגים והעניקה לילדים ולילדות שבאחריותה בית חם ואוהב" נכתב בהודעת הועדה, "היא דאגה לבריאותם ולעתידם במשך חודשים, ואף שנים. בין ילדי האומנה הרבים שזכו לחיבוקה החם ולטיפולה המסור של "אם הבנים", היו גם תינוקות שננטשו בבתי החולים ופגים חסרי ישע. אלון ליוותה את הילדים עד שנמצאה עבורם משפחה מאמצת, והמשיכה לשמור על קשר עם רבים מהם. מפעל חייה של אלון, שנעשה בסתר ומבלי שזכתה להוקרה ציבורית, הוא מופת לנתינה אינסופית, לחמלה אנושית חסרת גבולות ולאמונה באדם".
"אנג'ל אלון היא סמל לנדיבות ולרגישות חברתית יוצאת דופן", אמר שר התרבות והספורט, חילי טרופר, "217 תינוקות וילדי אומנה זכו בזכותה לבית חם ולחיבוק אוהב. בלבה הגדול היא עטפה אותם ומעניקה לכולנו צוהר להבנה מהי אהבת אדם"
הטקס הממלכתי לנעילת יום הזיכרון ולפתיחת אירועי יום העצמאות, שיתקיים בהר הרצל ביום רביעי, ד' באייר התשפ"ב, ה-4 במאי 2022, יעמוד השנה בסימן "יד פוגשת יד אחות", בו יוקירו את פועלם של האזרחים "אשר תורמים תרומה יוצאת דופן לבנייתה של חברה ישראלית טובה יותר, הפועלים למען חברה מכלילה, בונים קהילות וחיבורים, מקדמים שוויון הזדמנויות, קירוב לבבות ואחדות ישראלית".
