הכנסת חוזרת היום (ראשון) למושב הקיץ עם סדר יום כלכלי צפוף, אבל לא ברור כמה ממנו ייצא לפועל. פרישתה של ח"כ עידית סילמן (ימינה) מהקואליציה מותירה מבוי סתום פוליטי: עם שוויון של 60 ח"כים בין הקואליציה לאופוזיציה, יהיה קשה להעביר חוקים, אבל קשה גם לפזר את הכנסת.
רע"ם הודיעה שחבריה לא יתייצבו ברביעי להצבעה על פיזור הכנסת, והאופוזיציה תוכל להעביר את החוק לפיזור הכנסת בקריאה טרומית, אבל באופוזיציה חוששים שרע"ם עושה תרגיל שעלול לתקוע את העלאת החוק בחצי שנה.
כדי לאשר חוקים שממתינים על שולחן הכנסת תידרש הממשלה להשיג את תמיכת האופוזיציה. את חלקם, כמו סיוע לעסקים שנפגעו באומיקרון, תתקשה האופוזיציה להפיל מבחינה ציבורית, אבל היא צפויה לדרוש שיפורים שיירשמו לטובתה.
לעומת זאת, כדי להפיל את הממשלה נדרשת האופוזיציה להעביר חוק לפיזור הכנסת, שיעבור בשלוש קריאות. לשם כך צריך עריק נוסף, ותמיכה מלאה של חברי האופוזיציה, ממפלגת הציונות הדתית עד לרשימה המשותפת.
שר האוצר אביגדור ליברמן מתכנן להביא לממשלה כבר בחודש הבא, יוני, את תקציב 2023, אבל ספק אם יתקדם מעבר לכך. לממשלה יש עד מרץ 2023 לאשר את התקציב, אחרת תיפול, אם בכלל תאריך ימים עד אז.
מהם החוקים שעומדים על הפרק?
- סיוע לעסקים שנפגעו באומיקרון: אחד החוקים הכלכליים הבוערים ביותר יובא היום לאישור הממשלה. המענק מיועד לעסקים קטנים ובינוניים (מחזור שנתי של 18 אלף שקלים עד 60 מיליון שקלים) שנפגעו בשיעור של 35% או יותר בינואר-פברואר בהשוואה ל-2019. עלותו של חוק זה נאמדת במיליארד שקלים מתוך תקציב הקורונה.
דחיית החוק לאחרי הבחירות הבאות משמעותה פגיעה אנושה בעשרות אלפי עסקים. במצב זה, האופוזיציה תתקשה לסכל אותו, אבל צפויה לנסות להכניס בו שינויים לפני אישורו. - התוכנית למאבק ביוקר המחייה: עיקר התוכנית שהציגו ראש הממשלה ושר האוצר היא תוספת נקודת זיכוי ממס להורים לבני 12-6, שערכה 223 שקלים הנחה במס הכנסה, ומענק חד פעמי למרוויחי שכר נמוך וזכאים למענק עבודה. התוכנית זכתה לביקורת מאחר שהיא מיטיבה בעיקר עם מעמד הביניים, ולא אושרה בוועדת הכספים.
- הרפורמה בחקלאות: את הרפורמה להורדת מכסים בחקלאות ומעבר לתמיכה ישירה יכול לכאורה ליברמן לקדם בעצמו באמצעות צעדים חד צדדיים, אבל צעד זה מוגבל. חברי הכנסת יכולים לדרוש הצבעה בדיעבד לביטול הורדת המכסים, והחוקים לסיוע ישיר והשקעה במחקר ופיתוח שמשלימים את הרפורמה דורשים חקיקה. במצב עניינים זה, ובגלל הסתייגות חלק ממפלגות הקואליציה מהרפורמה, ספק אם יוכלו שר האוצר ושר החקלאות להמשיך לקדם אותה.
- עסקת החבילה ושכר המינימום: עסקת החבילה כוללת את העלאת שכר המינימום באופן מדורג ל-6,000 שקלים עד סוף 2025 (במקום 5,300 שקלים היום), סל שעות נוספות גמיש, הקפאת שכר המגזר הציבורי עד סוף השנה והגדלת ימי החופשה השנתית מ-12 ל-13. לאחר שנחתמה בין ההסתדרות, המעסיקים והממשלה, עברה העסקה בקריאה ראשונה בכנסת, אבל נתקלה בהתנגדות של מפלגות מרצ והעבודה, שדרשו לשפר את גובה השכר, בעקבות ההתפתחויות במשק בחודשים האחרונים ועליית המחירים. בגלל המחלוקת, הפעימה הראשונה שאמורה הייתה לעלות את שכר המינימום באפריל מ-5,300 ל-5,400 שקלים הוחמצה. אם לא יאושר החוק, השכר יעלה רק באפריל 2023, מה שמפעיל לחץ גדול על הח"כים למצוא פתרון.
- דיור: הממשלה מקדמת כמה צעדים בתחום הדיור, בהם שינוי במדד תשומות הבנייה שיוריד את מחיר הדירות, הכבדת מסים על בעלי קרקעות שלא מתחילים בבנייה, העלאת תקרת הרכישה שעליה יינתן פטור ממס לזוגות צעירים וביטול הטבות מס למשקיעים זרים שרוכשים דירה ראשונה. חוקים אלה דורשים את אישור הכנסת. תוכנית רחבה יותר של ליברמן, שפרטיה עדיין לא הוצגו, כוללת קביעת מחיר מקסימום לקרקעות שמוכרת המדינה, ושינוי הקריטריונים למכרזים באופן שמטרתו לעודד בנייה מהירה של דירות.
