ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה אתמול (ראשון) את הצעת חוק האקלים הישראלי לאחר מאבק קשה מאחורי הקלעים. החוק נועד להבטיח את ההיערכות של ישראל לשינוי האקלים ואת פעולותיה להפחתת הפליטות של גזי חממה.

גיבוש החוק נעשה בהובלת המשרד להגנת הסביבה תוך התמודדות ממושכת על פרטיו, בעיקר מול משרדי האוצר והאנרגיה. בשלב הבא, לאחר אישור ועדת השרים, יגיע החוק להליך חקיקה בכנסת.

"השגת יעד של איפוס פליטות גזי חממה אינו אפשרי"

בהשוואה לחוקי אקלים של מדינות מערביות אחרות היעדים בחוק הישראלי אינם גבוהים ואינם מחייבים. באוצר התעקשו למנוע ציון של יעדים מחייבים להפחתת פליטות גזי חממה בחוק, ולא ניתן יהיה לעדכן זאת בדיעבד בהחלטת ממשלה. האוצר גם מעוניין למנוע מצבים בהם יהיה ניתן לתבוע את המדינה או מי מגורמיה על אי עמידה ביעדי האקלים.

בכירים באוצר כתבו בנייר עמדה למשרד ראש הממשלה ש"השגת יעד של איפוס פליטות גזי חממה אינו אפשרי באמצעים הטכנולוגיים הקיימים כיום. לפיכך לא נבחנה העלות וההיתכנות של עמידה ביעדים".

במשרד האוצר לא כללו בהתייחסותם מענה לסוגיית אובדן התוצר הכלכלי כתוצאה מאי היערכות למשבר האקלים. לפי מבקר המדינה, באוצר דנו רק ב-2 פרויקטים מתוך 50, אותם דרשה מנהלת שינוי האקלים הממשלתית ליישם עד2021.

בתגובת האוצר למבקר המדינה נכתב בעבר כי "אין דחיפות של ממש לפעול בנוגע לשינויי האקלים", ונראה שהמשרד עקבי בעמדתו גם אחרי דו"ח המבקר והחלטת הממשלה בנושא.

"הצעה מסורסת שלא תאפשר למלא את יעדי המאבק למיגור משבר האקלים"

"הצעת החוק לוקה בחוסרים רבים", אומר ל'דבר' יונתן אייקנבאום, מנהל גרינפיס ישראל, "ההצעה מסורסת ובמתכונתה הנוכחית לא תאפשר לישראל למלא את יעדי המאבק למיגור משבר האקלים. האוצר מסרב לכלול בחוק יעדים, מסרב לבחון הלימה בין פרויקט תשתית למדיניות האקלים של ישראל, הוא רוצה מילים יפות ועסקים כרגיל גם יחד".

למרות זאת, אומר אייקנבאום "כל חוק, גם מסורס, הוא בסיס לעשייה ממשלתית מחייבת. ומספק נקודות אחיזה למי שחפץ בשינוי חיובי. עשייה מידית במסגרת חוק אקלים, גם צנועה, עדיפה על כלום".

ד"ר יונתן אייקנבאום, גרינפיס ישראל: "כל חוק, גם מסורס, הוא בסיס לעשייה ממשלתית מחייבת" (צילום: אלבום פרטי)

ד"ר תמרה לב, מנהלת מדיניות האקלים, בחברה להגנת הטבע ברכה את הממשלה על אישור החוק. ואמרה: "תזכיר חוק האקלים, אינו אופטימלי מזווית הראייה הסביבתית. הוא מציב יעדים נמוכים בהרבה מהיעדים שמציבות מדינות העולם, הוא אינו מחייב את משרדי הממשלה להכין תכניות שאפתניות להפחתת פליטות והוא אינו קובע יעדים לטווח הקרוב באופן שיבטיח שהעבודה תתחיל כבר מחר בבוקר".

עוד אמרה ד"ר לב: "נמשיך לפעול לכך שהחוק יעודכן וישופר במהלך הכנתו בוועדה, כך שחוק האקלים שיתקבל, יכונן מדיניות אקלים מתקדמת, יעדים שאפתניים בהרבה, והתחייבויות מהותיות לטיפולה והיערכותה של מדינת ישראל, לנזקי משבר האקלים".

"בדיחה גרועה על חשבון עתידנו"

"פקידים מאגף התקציבים במשרד האוצר פעלו עד הרגע האחרון להפקיע מהציבור את היכולת להשפיע על חוק האקלים״, אומרים במגמה ירוקה ונוער למען אקלים, ״ולסרס את הסמכויות הקיימות בחוק אוויר נקי. חוק בו היעדים ניתנים לשינוי בהחלטת ממשלה הוא  ישראבלוף.

״החוק הוא לא יותר מבדיחה גרועה על חשבון עתידנו. כל פשרה כזאת היא כניעה של השרה להגנת הסביבה לפקידי האוצר. למרות האכזבה מהחוק, זהו עדיין צעד ראשון וחשוב בדרך, אנחנו נמשיך להיאבק בכנסת על חוק אמיתי עם שיניים".

"פליטות גזי החממה ב-2030 תפחת ב-27% לכל הפחות"

היעדים שקובע חוק האקלים הישראלי, מכוונים למשק דל-פחמן בטווח הבינוני, ולמשק מאופס פליטות נטו עד 2050, בדומה למדינות המתקדמות והמפותחות. חוק האקלים מעגן את יעדי ההפחתה  ל-2030, בהתאם להחלטת הממשלה 171 בנושא, שבה נכתב שהכמות השנתית של פליטות גזי החממה ב-2030 תפחת ב-27% לכל הפחות בהשוואה ל-2015 (שנת הבסיס). החוק מציב יעד לאומי של כלכלה מאופסת פליטות נטו עד 2050.

חוק האקלים מחייב את משרדי הממשלה, וגופים נוספים, להכין תוכניות היערכות לשינוי אקלים, עליהן ידווחו אחת לשנה. התוכניות יאושרו תוך שנתיים, ועדכון התוכניות יתבצע כל  5 שנים. עוד לפי החוק, תוקם ועדת שרים לענייני אקלים בראשות ראש הממשלה שתשמש כמסגרת תיאום בין כלל הגורמים הנדרשים ליישם תכניות היערכות והפחתת פליטות. 

בנוסף, תוקם ועדה מייעצת לשינויי אקלים לשם גיבוש מדיניות לאומית בנושא. ישבו בה נציגי משרדי הממשלה הרלוונטיים וכן נציגי קבוצות בעלות עניין בציבור, כמו נציג התאחדות התעשיינים, נציג ארגוני הסביבה ונציגי הדור הצעיר. המנגנון המחייב לביצוע הערכות סיכוני אקלים לא נקבע בחוק ואמור להיות מוצג רק בעוד שנה.