"ישראל לא ערוכה למשבר האקלים, והיא מהמדינות המעטות בעולם שעדיין אינה פועלת על בסיס תכנית היערכות לאומית מתוקצבת ומאושרת, זאת אף שהיא מצויה באזור בעל סיכון מוגבר", כך קובע מבקר המדינה בדו"ח חריף בנושא ההיערכות של מדינת ישראל למשבר האקלים שהתפרסם היום (שלישי).  המבקר מזהיר כי ישראל "חשופה עוד יותר לסיכונים של שינויי האקלים. נתונים אלו מהווים נורת אזהרה".

דו"ח המבקר מתפרסם לקראת ועידת האקלים בגלזגו, אליה יצאו ראש הממשלה בנט ביחד עם שרת הגנת הסביבה תמר זנדברג ושרת האנרגיה קארין אלהרר. בדו"ח חושף המבקר תמונה עגומה על מידת המוכנות של מדינת ישראל אל משבר האקלים, שכבר כעת נותן את אותותיו, וצפוי רק להחריף ללא היערכות נאותה.

ל-84% מהגופים הציבוריים אין תכנית

לפי הדו"ח, רק 2 פרויקטים מתוך כ-50 עליהם המליצה המנהלת להיערכות לשינוי האקלים, הגיעו בכלל לדיונים עם האוצר לצורך הכנסתם לתקציב הקרוב. עוד חושף הדו"ח כי רק 4 עובדי מדינה מתוך כ-83,000 עוסקים במשבר האקלים באופן ייעודי. 84% מהגופים הציבוריים השיבו למבקר המדינה כי אין להם כלל תכנית להתמודדות עם משבר האקלים, 77% לא ביצעו מיפוי סיכונים והשפעות של שינויי האקלים על פעילותם, זאת למרות החלטת ממשלה הקובעת כי גוף נדרש לכך.

"למעט פעולות נקודתיות בנושא של משרד החקלאות בתחום תשתיות הניקוז, של המשרד לביטחון הפנים בנושא היערכות גופי חירום ושל נציבות כבאות והצלה לישראל בנושא אזורי חיץ לצמצום שריפות, לא נעשו פעולות נוספות כדי לבסס את תהליכי ההיערכות של מדינת ישראל על ידע כלכלי מפורט על ידי המנהלת ויתר משרדי הממשלה" מפרט המבקר.

מינהלת האקלים ללא תקציב

המנהלת להיערכות למשבר האקלים, שהקומה ב-2018 והגישה דו"ח מפורט בנושא באפריל האחרון פועלת בעצמה ללא תקצוב ותקנים בשל סירוב האוצר לכך. בהקשר הזה מדגיש המבקר "גורמי המקצוע במנהלת מסרו למשרד מבקר המדינה כי בשל היעדרם של סמכויות, תקציב וכוח אדם, יש קושי לקדם את הפעולות הנדרשות על ידי הגופים הציבוריים".

את עיקר חוסר הפעולה בנושאי ההיערכות למשבר האקלים תולה כאמור המבקר בסירוב של משרד האוצר לתקצב פעילות זו. כדוגמה לאופן בו תופסים משרד האוצר והמועצה הלאומית לכלכלה את משבר האקלים והסיכונים הצפויים בעקבותיו, מביא המבקר את עמדת הגופים שנמסרה למנהלת במהלך דיונים בשנים 2019-2020.

בעמדה טוענים הגופים המובילים את הכלכלה הישראלית כי "אין דחיפות של ממש לפעול בנוגע לשינויי האקלים, ויש להתמקד בעיקר בתופעות מזג אוויר קיצון ולא בשינוי בדפוסי האקלים, שכן לא הוצג על ידי המנהלת די ידע מדעי וכלכלי בנושא זה" את אובדן התמ"ג באזור המזרח התיכון בשנת 2050 מעריך מבקר המדינה בטווח של 14% עד 27.5%.

"משבר האקלים הוא אירוע מתמשך שהולך ומחמיר" מדגיש המבקר בדו"ח. "התוצאות שלו, שמאיימות על המדינה, על המשק ועל רווחת התושבים, יורגשו במלוא עוצמתן רק בעוד עשרות שנים, אולם היכולת לסטות מתרחיש של איומים אלו בעשורים הקרובים דורשת קבלת החלטות מדיניות ואימוץ תכניות פעולה מערכתיות בהיקף נרחב כבר בעת הזו. דחיות בנקיטת פעולות צפויות להוביל לנזקים קשים בעתיד."

מלבד ההיערכות להשפעות שינויי האקלים מבחינת ההתאמות הנדרשות אליהם, מתייחס הדו"ח גם לתחום צמצום הפליטות במטרה להפחית את המשבר העתידי. גם בהקשר הזה, ישראל איננה מככבת, כאשר ישראל עומדת במקום העשירי בפליטות גזי חממה לנפש מתוך מדינות ה-OECD.

עוד מציין המבקר כי יעד הפחתת פליטות גז חממה שקבעה ישראל עד 2030 צפוי להוביל באופן אבסורדי לעלייה אבסולוטית של 103% בפליטות ביחס לשנת 1990 ושל 12% ביחס לשנת 2005, משום שהוא נמדד לפי פליטות גזי חממה לנפש ללא שקלול הגידול באוכלוסייה.

אין היערכות להשפעה על שוק העבודה

כחלק מההיערכות למשבר האקלים והשפעותיו, מציין המבקר גם את שוק העבודה הישראלי, שחווה טלטלה כבר כעת בשל משבר הקורונה. "למעבר לכלכלה דלת פחמן יכולות להיות השפעות שליליות על התעסוקה בתחומים עתירי פליטות" מזהיר המבקר אך מציין כי "היעדר גיבוש מדיניות סדורה בתחום ההכשרה למיומנויות ירוקות בשלב המעבר עלול ליצור סיכון להתנגשות בין יעדים סביבתיים ותעסוקתיים ולהשפעות שליליות על שוק התעסוקה. המעבר המוצלח לכלכלה דלת פחמן תלוי, בין היתר, בכך שיובטח כי עובדים יוכלו לעבור מתחומים שבהם יש ירידה בתעסוקה לתחומים אחרים ולהסתגל אליהם".

"כדי לצמצם את הסיכונים ולממש את ההזדמנויות" ממליץ המבקר כי "משרדי הממשלה, ובהם משרדי האוצר, הכלכלה, העבודה הרווחה והשירותים החברתיים והג"ס, בשיתוף גורמים כמו רשות המיסים ובנק ישראל, יכרכו את פיתוח התעסוקה הירוקה במסגרת המדיניות של מעבר לכלכלה דלת פחמן ויפעלו לקידום נושא התעסוקה כחלק מהמעבר. מומלץ לזהות את השפעות המעבר לכלכלה דלת פחמן על שוק התעסוקה; לנתח את הפערים בתחום ולקדם תכנית שתאפשר התמודדות הדרגתית עם פערי ההכשרה והמיומנויות שנדרשות כדי לתמוך במעבר לכלכלה דלת פחמן; לצמצם ככל שניתן את הזעזועים בשוק התעסוקה שינבעו מכך; ולמצות את מלוא פוטנציאל ההזדמנויות לשוק זה הגלומות במעבר."

"התמודדות אפקטיבית עם הפחתת גזי חממה והיערכות לנזקי האקלים דורשות אפוא שינוי תפיסתי ולפיו משבר האקלים אינו סוגיה סביבתית, אלא משבר מערכתי המאיים על מערכי חיים רבים, ועל כן הוא רלוונטי למכלול הפעולה הממשלתית." חותם המבקר את הדו"ח החריף "במדינות שונות הוכרז מצב חירום אקלימי, והוחל בנקיטת פעולות ברמה הלאומית והמקומית מתוך ההבנה שמשבר האקלים הוא רכיב משמעותי במפת הסיכונים, ושאין מדובר עוד בנושא סביבתי בעל השפעות מוגבלות, אלא במשבר שההיערכות המדינתית אליו היא מרכיב מרכזי באסטרטגיה הלאומית לחיזוק החוסן הציבורי והמוכנות המערכתית למשברים מרובי סיכונים"

תגובת המשרד להגנת הסביבה

״המשרד להגנת הסביבה מבקש לברך את עבודתה היסודית של ביקורת המדינה, בבדיקת עומק לסוגיית התמודדות ישראל עם משבר האקלים, שהוא המשבר הדחוף ביותר העומד כיום לפתחה של האנושות. המשרד להגנת הסביבה שותף לעמדת מבקר המדינה לצורך בהתייחסות למשבר האקלים כאיום ביטחוני ובסגירת הפער של ישראל ביחס למדינות ה-OECD, הן במצב הנוכחי והן מבחינת הצבת יעדים.

״באשר ליעדי הפליטות של מדינת ישראל: המשרד הוביל לכך שיעדי המדינה יועמקו, וכעת הם מגלמים הפחתה בפליטות ב-2030 ושינוי מגמה. המשרד סבור כי פוטנציאל ההפחתה שמדינת ישראל יכולה לבצע הוא אף גדול יותר ומתכוון להמשיך לפעול לכך בממשלה. המלצתו היא לייצר מסגרת מארגנת לעיסוק באקלים, והמשרד אכן מתכוון להמשיך ולפעול לעיגון בחוק אקלים של מחויבות המדינה.

״מסקנות והמלצות הדוח מקבלות מענה נרחב בתוכנית היישום הלאומית להתמודדות עם משבר האקלים, תוכנית 100 הצעדים, שמוביל המשרד בימים אלו ושהוצגה השבוע לממשלה וגובתה במספר החלטות ממשלה דרמטיות. התוכנית מציבה את ישראל בשורה אחת עם מדינות העולם, ורותמת את משרדי הממשלה האחרים לטיפול מקיף בסוגיות סביבתיות רחבות – תחבורה, אנרגיות מתחדשות, פסולת ובנייה ירוקה. כל זאת לשם היערכות ראויה והתמודדות עם משבר האקלים שלו השלכות עצומות וחסרות תקדים על הסביבה, הכלכלה, הבריאות, היציבות חברתית והביטחון של מדינת ישראל״.

השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג: "מדינת ישראל אמנם נמצאת הרחק מאחור במאבק במשבר האקלים, בוודאי בהשוואה למדינות המפותחות, אבל אנחנו בדרך הנכונה להשלים את הפערים ולהגביר משמעותית את הקצב ואפילו להגיע ליעד של אפס פליטות ב-2050. השבוע אישרנו בממשלה חבילת אקלים דרמטית שמצעידה אותנו קדימה בתוכניות להפחתת פליטות ותכניות ההיערכות, והמשימה הבאה שלנו, לאחר ועידת האקלים בגלזגו היא הגשת חוק אקלים שאפתני ואפקטיבי שיצור לראשונה מסגרת ארגונית ממשלתית משותפת להתמודדות עם משבר האקלים. נמשיך לדחוף ולאתגר את עצמנו להבין שהתמודדות נכונה על משבר האקלים היא אינטרס כלכלי לאומי ומדיני מהמעלה הראשונה".

תגובת משרד האנרגיה

״אנחנו מברכים על העיסוק הנרחב במשבר האקלים והצבתו בראש סדר העדיפויות הציבורי הממשלתי. בחודשים האחרונים המשרד פועל בצורה משמעותית למימוש האסטרטגיה לכלכלה דלת פחמן ובין היתר, אישרה הממשלה את יעדי משרד האנרגיה לקביעת יעדים לאומיים, וכן צעדי מדיניות נרחבים לקידום אנרגיות מתחדשות שיזם המשרד וכן אימצה את התוכנית הלאומית של משרד האנרגיה להתייעלות אנרגטית ולהפחתת פליטות גזי חממה.

״חשוב לציין כי הפעולות שנעשו במשק האנרגיה, ובראשן צמצום השימוש בפחם לייצור חשמל עד כדי הפסקתו לגמרי ב 2025, הן ורק הן צפויות להביא את ישראל להגיע ליעדים המשקיים בהפחתת פליטות גזי חממה שנקבעו ביעדי פריז.

״משרד האנרגיה רואה לנגד עיניו שיקולים רחבים של בטחון באנרגיה, אמינות אספקה, גיאופוליטיקה, הפחתת פליטות וצמיחה במשק ובמקביל את המאפיינים הייחודיים של ישראל. כל אלה עומדים בבסיס תכנון אחראי של משק האנרגיה הישראלי.

״מפת הדרכים, כמו גם היעדים שהציג המשרד, אשר גובשו בשיתוף מלא עם כל הגורמים הרלוונטיים, קובעים בצורה ברורה, את המעבר של המשק הישראלי בשנים הקרובות לאנרגיות מתחדשות ויאפשרו את הגמישות שתידרש בעתיד לשילוב טכנולוגיות חדשניות.

״די להסתכל על המשבר האחרון באירופה כדי להבין את הנחיצות במדיניות אנרגטית שקולה ואחראית שרואה לנגד עינייה את משבר האקלים בבד בבד עם שמירה על הבטחון האנרגטי של תושבי ישראל. נלמד את הדוח, מסקנותיו והמלצותיו לעומק״.