דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שני ט"ו בשבט תשפ"ב 17.01.22
13°תל אביב
  • ירושלים
  • 13°תל אביב
  • 10°חיפה
  • 13°אשדוד
  • 12°באר שבע
  • 15°אילת
  • 13°טבריה
  • צפת
  • 13°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
סביבה

דעה / ארה"ב משקיעה טריליונים בהיערכות לשינוי האקלים, ישראל לא מצליחה לגייס 0.12% מהתקציב

המזרח התיכון הוא 'נקודה חמה', וישראל כבר סובלת מהצפות ושריפות | ובכל זאת אמר האוצר לגוף שנערך לשינוי האקלים: תסתדרו עם מה שיש

ראש הממשלה בנימין נתניהו השתתף (באמצעות זום) באירוע הפתיחה של פסגת המנהיגים בנושא אקלים, Leaders Summit on Climate, שנפתחה עם נאומו של נשיא ארה"ב ג'ו ביידן. (צילום: חיים צח / לע"מ)
מור הופרט
מור הופרט
סביבה ואופנה
צרו קשר עם המערכת:

0.12% מתקציב המדינה בחמש השנים הקרובות, חצי מיליארד שקל בשנה. זה כל הסכום שדורש משרד הגנת הסביבה, כדי שישראל תוכל להיערך לשינויי האקלים שכבר כיום נותנים את אותותיהם, וצפויים להחריף. 500 מיליון שקל שכולים להציל חיים,  למנוע נזקים לתשתיות, ובזבוז של מיליארדים בתיקון הנזקים בדיעבד. למרות כל זאת ספק גדול עם משהו מהתכנית הזאת ייצא לפועל בכלל, והבעיה היא לא רק המשבר הפוליטי והיעדר הממשלה, אבל בעיקר האטימות של משרד האוצר.

כדור הארץ מתחמם, והמזרח התיכון, וישראל הם "נקודה חמה" תרתי משמע. הטמפרטורה הממוצעת כאן כבר עלתה ב-1.4 מעלות בשלושים השנים האחרונות, וצפויה להמשיך לטפס. כמות המשקעים יורדת משמעותית, ימי השרב וגלי החום מתארכים, והגשמים  ניתכים בסופות חזקות ומצומצמות שגורמות להצפות רבות.

המנהלת להיערכות לשינוי האקלים, שהוקמה בשנת 2018, יועדה למפות את כלל האיומים שצפויים לאיים על המדינה בשל משבר האקלים שנגרם בעקבות ההתחממות הגלובלית. הרשימה שגיבשו מפחידה: מעלייה בטמפרטורות שתגרום לעלייה בשריפה ואי נוחות וסכנות בריאותיות, דרך משבר מזון והידלדלות משאבי מים, עבור בהצפות ושיטפונות ועד איומים ביטחוניים בגבולות וניסיונות הגירה לישראל מהמדינות השכנות, שבהן המצב עלול להיות חמור אף יותר. וזו רק רשימה חלקית.

שריפת יער בפאתי מבשרת ציון. נובמבר 2019 (צילום ארכיון: אוליבייה פיטוסי/פלאש90)

במשרד הגנת הסביבה זיהו שמדובר באירוע שמצריך היערכות רבה, של כלל הגורמים במדינה, וביקשו כבר אז להקים מנהלת ייעודית קבועה בהם יהיו חברים נציגים מכלל המשרדים והגופים הממשלתיים, ושתהיה בעלת תקציב ותקנים שיאפשרו עבודה משמעותית. במשרד האוצר סירבו כבר אז לבקשה הפעוטה של 10 מיליון שקל, בפריסה לעשור, ושני תקנים במשרה מלאה בלבד לכלל עבודת המנהלת. מאז המנהלת עובדת בראשות סמנכ"ל משאבי טבע במשרד אלון זס"ק בנוסף לעבודתו היומיומית החשובה במשרד, והיא נפגשה רק מספר פעמים מצומצם.

למרות האתגרים הרבים הצליחה המנהלת להגיש היום דו"ח מפורט על הסכנות האיומים, וההמלצות לדברים אותם ניתן לבצע כדי להיערך. אחת המלצות נוגעת לסימונם של מספר רב של פרויקטים בעלות כוללת של 2.5 מיליארד שקל בפריסה של חמש שנים. לא מדובר במסמך לא שאפתני במיוחד. תחבורה ציבורית ראויה לדוגמה, לא מופיעה כאחד הפרויקטים, וכמוה ניתן למנות עוד מספר רב של פרויקטים. אבל גם הדרישות המינימליות שמובאת בדו"ח ראויות לתקצוב, וביצוען קריטי.

אחד הפרויקטים למשל מדבר על השקעה של 200 מיליון שקל בהתאמת מערכות הניקוז והנגר העירוניות לאירועי מזג אוויר קיצוני, שכאמור צפויים רק להתגבר. רק בקיץ 2019 חוותה מדינת ישראל סופות קשות שכללו ממטרים רבים בפרק זמן קצר, חשפה את בעיות הניקוז הקשות מהן סובלות ערים רבות בישראל, ואף עלתה בחייהם של שלושה בני אדם, דין שושני ז"ל וסתיו הררי ז"ל שנהרגו באסון המעלית בדרום תל אביב, ומוטי בן שבת ז"ל שטבע כשניסה להציל משפחה שנסחפה בשיטפון בנהריה. חיזוק מערכות הניקוז העירוניות יכול להצל חיים, למנוע נזק ברכוש ולשפר את חלחול מי הגשמים למי התהום.

כבאים בהצפה בחניון בנס ציונה (צילום: יוסי אלוני/פלאש 90)

פרויקט נוסף בעלות של 400 מיליון שקל קורא להקים אזור חיץ בין הערים לטבע שסביבן במטרה למנוע התפשטות שריפות. אם תכנית זו הייתה יוצאת לפועל לפני שנה, אולי היה נמנע הנזק הרחב לתושבי נוף הגליל, שלא לדבר על תושבי זיכרון יעקב, חיפה, מבוא מודיעים וקיבוץ הראל שחוו גם הם שריפות שהחריבו בתים שכונות וקהילות רק בעשור האחרון.

שני הפרויקטים הללו הם בין הפרויקטים הגדולים והיקרים בתכנית. תכנית אקלים לכל ילד שתלמד על משבר האקלים במערכת החינוך בעלות של 5 מיליון שקל בלבד, יכולה לספק לילדי ישראל מידע אמין ובטוח על המשבר, שיכול לשכך חלק מהפחדים מהאופן שבו נתפס המשבר שכרגע מתווך בעיקר על ידי גורמים אקטיביסטיים.

מלבד היתרונות שציינו מעלה, לכל אחד הפרויקטים הרבים המוצעים בדו"ח יש גם כדאיות כלכלית רבה. הכסף הרב שהושקע בפיצוי נזקי השריפות וההצפות, בשיקום הנזק לתשתיות ולרכוש, ובתגבור מערכות הבריאות וכיבוי האש במקרי חירום ועוד יכול להימנע אם נשקיע בהיערכות מראש למשבר. "כל שקל שמוציאים בהתכוננות לשינוי האקלים עכשיו יחסוך פי כמה בתגובה שלנו לאסונות בעתיד" אמר יו"ר המנהלת אלון זס"ק בדיון בכנסת בנושא ההיערכות למשבר האקלים בוועדת הפנים והסביבה בראשות ח"כ לשעבר מיקי חיימוביץ' באוגוסט האחרון.

בניין משרד האוצר. צילום ארכיון: פלאש 90

ראש הממשלה בנימין נתניהו יופיע היום בוועידת האקלים המקוונת שאירגן נשיא ארה"ב ביידן, ההבדל בין הגישה של שתי המדינות לא יכול להיות ברור יותר. בעוד שכאן פרויקטים בשווי 2.5 מיליארד נראים כמו חלום רטוב שכל הנראה לא יתממש, בארה"ב ביידן כבר ב-100 ימיו הראשונים בתפקיד פעל להעביר תכנית בגובה של 2 טריליון דולר שיאפשרו למשק האמריקאי להיערך כראוי למשבר, וזו אגב רק התכנית הראשונית אליה צפויות להצטרף השקעות נוספות בעתיד.

אז למה כל מה שתואר עד כאן לא יתממש בסופו של דבר ככל הנראה? התשובה נעוצה במשרד האוצר ברחוב קפלן בירושלים. במשרד האוצר לא מעוניינים להשקיע אפילו שקל בתכניות של המנהלת ובעבודתה מתוך מדיניות של צמצום תקציבי הדוק, גם אל מול פני משבר הקרב ובא. גורמים הקשורים למנהלת תיארו ל'דבר' את גישת האוצר כאטומה ואף מתנשאת.

דוגמה לגישה הזו ניתן לראות בתשובה שנתן נציג אגף תקציבים, דניאל מלצר, באותה ועדה באוגוסט בה אמר "למשרד הגנת הסביבה יש תקציב, אם הוא רוצה לשים את זה (משבר האקלים מ.ה) בראש סדר העדיפויות שלו, ואני חושב שזה נדרש, הוא יכול" זאת כאשר למלצר ידוע בוודאי שכלל התקציב השנתי של המשרד להגנת הסיבה עומד על כ-1.5 מיליארד שקל כולל הוצאות שכר והוצאות שוטפות הקשורות לעבודתו החשובה של המשרד במניעת זיהום מפעלים, פיקוח ונושאי שמירת טבע נוספים.

את המחיר על אטימות משרד האוצר על מול השבר האקלים נשלם כולנו, ובריבית. בחיי אדם, בנזק לתשתיות ולערים וקהילות, בהקמת עוד מתקני התפלה מזהמים, באיי חום עירוניים שייהפכו את ערי ישראל לבלתי נסבלות לשהייה, בפקקים, בחשבון החשמל שיאמיר, במחירי המזון שיזנקו, ובעוד צורות שנגלה לאט, לאט עד שכבר יהיה מאוחר מדי.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר
תגובות

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!