דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום רביעי כ"ד באייר תשפ"ב 25.05.22
20°תל אביב
  • 20°ירושלים
  • 20°תל אביב
  • 19°חיפה
  • 18°אשדוד
  • 17°באר שבע
  • 27°אילת
  • 21°טבריה
  • 19°צפת
  • 18°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
עבודה

"אני תמיד מעצבת ליכולות, אף פעם לא למוגבלות"

המעצבת תמר איש כסית מתמחה בעיצוב כלי עזר לאנשים עם מוגבלויות: "אפשר להאמין שהחיים יכולים להיות יותר נוחים ויותר עצמאיים, גם עם מוגבלות"

תמר איש כסית עם ילדעם מוגבלות בקניה. "לכולנו יש כל מיני סוגים של מוגבלויות" (צילום: כסית אורטופדיקס)
הדס יום טוב

תמר איש כסית, מעצבת תעשייתית, מומחית בעיצוב טכנולוגיה מסייעת, מעצבת כלי עבודה וכלים המאפשרים עצמאות לאנשים עם מוגבלויות. בין השאר, עיצבה חצובה למצלמה לצעירה עם תסמונת רט; סדים לילדים עם שיתוק מוחין בקניה; וסד נגינה מיוחד ללירון אטיה, סולן להקת "הפיל הכחול", שהופיע בשבוע שעבר בטקס הדלקת המשואות.

"אני פוגשת אנשים עם מוגבלויות שונות, הם מעלים בפני צורך ואני ממציאה ומעצבת עבורם פתרונות", מספרת איש כסית ל'דבר'. "אני עושה את זה עם מהנדס, חנן אנדרמן, ומרפאה בעיסוק, סוזנה שוסטרמן-רודמן. אנחנו משלבים את הידע שלנו בריפוי, בהנדסה ובעיצוב כדי לייצר מוצר חכם ופשוט שעונה על צורך. במקרה הצורך עובדת עם אנשי מקצוע נוספים. כשעשיתי לאישה עם תסמונת רט, למשל, לחצן בלוטוס' לצילום בטלפון, עבדתי עם מתכנת, וכשיצרתי פרוטזה לכלב עבדתי עם וטרינר ועם מהנדס על בד מסיבי פחמן".

"הקו שלי: מוצרים פשוטים וחכמים"

איש כסית (42) היא בתו של משה ונכדתו של חצקל איש כסית, בעלי "קפה כסית" המיתולוגי בתל אביב. היא עוסקת בטכנולוגיה מסייעת כבר 11 שנים, וחשה מחויבות למיתוס המשפחתי. הייחוס הוביל אותה להיות ציונית, כדבריה, והיא מייצרת את כל המוצרים בארץ – גם אלה שבייצור המוני וגם אלה שנוצרים ב"סטודיו כסית", המכוונים אישית למי שנזקק להם.

תמר איש כסית. מייצרת את כל המוצרים בארץ - גם אלה שבייצור המוני וגם אלה שנוצרים בסטודי (צילום: סטודיו כסית)

תמר איש כסית. מייצרת את כל המוצרים בארץ – גם אלה שבייצור המוני וגם אלה שנוצרים בסטודי (צילום: סטודיו כסית)

"כשפתחתי את הסטודיו לא הכרתי אף סטודיו שהתמחה בטכנולוגיה מסייעת", היא מספרת. "ממש חיפשתי לעשות משהו שבאמת צריך. בתור מעצבת יש לי אחריות סביבתית לעשות מה שבאמת צריך ולא להוסיף ג'אנק לעולם. אני לא לוקחת פרויקטים של דברים שקיימים בשוק, מתוך הוגנות. אם מישהו צריך ממני משהו והוא יכול לקנות מוצר מדף, אני שולחת לו לינק".

איך מתחיל פרויקט אישי כזה?
"אני מגיעה כשמישהו אומר לי: 'וואו, אני מת לחזור לנגן בגיטרה שלי, הלוואי והייתי יכול לאכול בעצמי ולא צריך שיאכילו אותי, הלוואי שהייתי יכול לבשל לילדים שלי, אני רוצה לחזור לכתוב או לצייר, להתרחץ לבד' – מהכי בסיסי עד ממש אפשרות ליצור אמנות ולעבוד".

כל מוצר מותאם לבעליו, אבל יש ביניהם משהו משותף?
"הקו שלי הוא מוצרים פשוטים וחכמים. אין בהם דברים מיותרים, הקו בדרך כלל מאוד נקי. אני מנסה לעשות את הדברים כמה שיותר יעילים, שהחיבורים יהיו יבשים, ללא דבק, ושאפשר יהיה לתקן ולהחליף את החלקים. גם ברמה האקולוגית, אבל גם ברמת יעילות השימוש וההוגנות, שאדם לא יצטרך לקנות מוצר חדש אלא יוכל כמה שיותר לתקן ולהשתמש".

תני דוגמה.
"באביזר די פשוט שעיצבתי לאכילה, למשל, יש מעין ספוג עגול עם תמיכה ליד, שמגיע גם בכל מיני צבעים. האביזר בנוי על חיבורים יבשים והכל מתחבר בלחץ, ואפשר גם להחליף את המזלג לכף, מברשת שיניים או מכחול. זה אביזר  שמאפשר לאדם עם מוגבלות דבר מאוד בסיסי אבל מאוד גדול – עצמאות. מעבר לזה, זה גם הרבה פעמים מלמד את היד את הפעולות האלה, ובהמשך הם יכולים לעשות את הדברים האלה גם ללא הכלי".

ילד משתמש באביזר בעיצוב איש כסית. "מאפשר לאדם עם מוגבלות דבר מאוד בסיסי אבל מאוד גדול - עצמאות" (צילום: כסית אורטופדיקס)

ילד משתמש באביזר בעיצוב איש כסית. "מאפשר לאדם עם מוגבלות דבר מאוד בסיסי אבל מאוד גדול – עצמאות" (צילום: כסית אורטופדיקס)

איך מתנהל תהליך של עיצוב מוצר אישי?
"בהתחלה אני שואלת שאלות. אני שואלת הרבה על סדר היום, מי עוזר, אם מישהו עוזר להלביש את המוצר או שהאדם רוצה או צריך לעשות את זה בעצמו, ועוד הרבה שאלות שלפעמים נשמעות לא כל כך קשורות. למשל, אם לאדם חשוב לעשות הכל בעצמו, זה יכול לשנות את המוצר. אני שואלת גם איפה כואב לו, עם מה הוא לא יכול לעבוד ועם מה כן, אבל גם מה חשוב לו, מה ישמח אותו. את מעצבת לסיטואציה שלמה, את לא מעצבת לרגע אחד בחיים".

"הכי חשוב לי לתת למישהו עצמאות"

לפעמים, היא מספרת, לקוחות מגיעים עם פנטזיה שלא תהיה יעילה בשימוש.

תני דוגמה.
"המשפחה של הבחורה שעשיתי לה את המצלמה באה אלי עם איזו פנטזיה שהמצלמה תהיה במשקפיים. אבל בעמידה אין לבחורה הרבה יציבות, וחוסר היציבות היה מתרגם לתמונה. לכן שמתי את הטלפון על חצובה, כך שהיא תהיה יותר בשליטה על הסיטואציה".

אילו דברים חשוב להבין לפני שמייצרים למישהו מוצר?
"צריך איזו רגישות כדי להצליח להבין מה אנשים באמת רוצים וממה הם חוששים. את תמיד מעצבת ליכולות, אף פעם לא למוגבלות. מה שאדם יכול לעשות זה כלי העבודה שלך. את חייבת לעבוד עם היכולת ולא עם האי יכולת. את לא מעצבת משהו שיחזיק לגיטריסט את המפרט כי הוא לא יכול להחזיק בעצמו. אני מעצבת לו משהו שיתמוך לו ביד ויאפשר לו תזוזה נכונה, כדי שיוכל להחזיק את המפרט".

מה חשוב לך כשאת מייצרת מוצר?
"לתת למישהו עצמאות. ראיתי את זה הכי בבירור כשהכנתי מזלג למישהו שלא יכול להפעיל את האצבעות. את לא מעצבת מזלג, את מעצבת עצמאות לבן אדם. שלא יהיה צריך להאכיל אותו, הוא יכול להאכיל את עצמו.

מזלג בעיצוב תמר איש כסית. "את לא מעצבת מזלג, את מעצבת עצמאות לבן אדם" (צילום: סטודיו כסית)

"אני רוצה שאנשים ירגישו גאים. כשמישהו מחזיק מוצר שנראה פצצה – צבעוני או שקוף או מעוצב יפה – ולא איזה כלי מגושם שמדגיש את המוגבלות, והוא נוח לו ונעים לו והוא לא מתבייש להוציא אותו מהתיק. זו תחושה אחרת. לקוחה שלי אמרה לי שאמרו לה: 'איזה מגניב, זה צריך להיות מוצר לכולם, לא לאנשים עם מוגבלויות'. זה בדיוק מה שאני רוצה שאנשים ירגישו עם המוצרים שלי. הסיפור של לירון זו דוגמא מעולה לזה".

לירון הוא המוזיקאי לירון אטיה (34) סולן להקת "הפיל הכחול". בעקבות תאונה שעבר ב-2005, החל להתנייד בכיסא גלגלים, ואיבד הרבה מהיכולת לשלוט באצבעות – יכולת קריטית לנגן גיטרה.

המזלג וכלי הנגינה של לירון אטיה

"אחרי התאונה אושפזתי בבית לוינשטיין, ולא יכולתי להזיז את האצבעות. קשה מאוד להחזיק דברים, הכול מחליק ונופל. נתקלתי בקושי גדול לאכול, להחזיק מזלג וסכין. בבית לוינשטיין מצאו לי איזה פתרון של מזלג עם לולאות, זה עבד נהדר, אבל היה מאוד מכוער ומאוד בולט, נורא התביישתי לאכול בזה. לא הייתה לי ברירה, ואכלתי עם זה כמה שנים".

לירון אטיה. "לא יכולתי להזיז את האצבעות. קשה מאוד להחזיק דברים, הכול מחליק ונופל" (צילום: בן קונסולוס)

לירון אטיה. "לא יכולתי להזיז את האצבעות. קשה מאוד להחזיק דברים, הכול מחליק ונופל" (צילום: בן קונסולוס)

המפגש עם איש כסית היה מקרי. בערב הצגת עבודות הגמר במכללה של סטודנטית שעשתה קליפ לשיר של הלהקה, אטיה הסתובב והגיע לתצוגה של המחלקה לעיצוב תעשייתי. "פתאום ראיתי עבודה של מישהי שעשתה כלי מטבח נגישים. הייתי בשוק, הכול היה כל כך יפה ואסתטי, חלמתי שיהיה לי משהו כזה. לקחתי כרטיס, וככה התחיל הקשר עם תמר".

"הוא הראה לי את המזלג שלו, וזה היה זוועה", מספרת איש כסית. "זה נראה כמו פסטה קרושה, לא ראיתי משהו כל כך מכוער בחיים. כל פעם שהוא רצה לאכול, גם במסעדה, גם באירועים, הוא היה צריך להוציא את הדבר המגושם הזה מהתיק".

אז מה עשית לו?
"עשיתי משהו שנראה ממש כמו תכשיט. המזלג עצמו יותר יפה, אבל גם טבעות שקופות שהן הרבה יותר אסתטיות".

הקשר ביניהם נמשך, ואיש כסית יצרה עבור אטיה כלי נגינה ייחודי שמאפשר לו לנגן בגיטרה זמן ממושך. "כלי הנגינה של לירון הוא אחד מהפרויקטים הראשונים שאי פעם עשיתי", היא מספרת. "זה הרבה מעבר לכלי נגינה, זו השמחה וההקלה שמגיעות איתו".

אטיה: "תמר בנתה על הגיטרה שני סדים, אחד שמחובר אליו מפרט ואחד שמחובר עליו סליידר מיוחד, ובנוסף עשינו סדים למחשב שבעזרתם אני עורך את המוזיקה. יש הרבה שירים של הפיל הכחול שהקלטתי וערכתי עם האביזרים של תמר, זה ממש מוצר שאפשר לי לחזור לנגן, להקליט ולערוך בכמויות ובאיכויות שהייתי צריך. זה היה מאוד מאוד מרגש, כאילו קיבלתי את המוזיקה חזרה במתנה".

איש כסית: "אני מאוד אוהבת מוזיקה. יש לי מעט רקע ואני יודעת איך טבעי ונכון להחזיק גיטרה. כמובן שהמרפאה בעיסוק עזרה לי. הרגשתי שאני מחזירה לו את המתנה – את המוזיקה, את היכולת שלו ליצור אותה".

המפרט שעיצבה איש כסית. "זה הרבה מעבר למפרט, זו ממש דרך חדשה לנגן" (צילום: סטודיו כסית)

אטיה: "אחרי שאתה עובר תאונה כזו, העולם פשוט לא מותאם אליך יותר. יש המון דברים שאתה יכול לעשות, אבל אין מוצרים שיכולים לחבר בינך לבין מה שאתה רוצה. מה שתמר עושה זה לבנות את הגשר הזה בין מה שאתה חולם למה שאתה יכול, ומה שהכי כיף עם תמר זה שהיא עושה גם דברים יעילים וחזקים שמחזיקים שנים וגם הכול מאוד מאוד יפה. זה לא נראה כמו איזה משהו מאולתר או מוצר רפואי מגושם, זה נראה כמו איזה מוצר יוקרתי שקנית במיוחד בשבילך".

אטיה מקדיש מזמנו לפעילות חברתית בתחום ההנגשה, ואת ההופעה עם הלהקה שלו בטקס הדלקת המשואות, בערב יום העצמאות, הוא מתאר כ"חוויה אדירה. זה היה מאוד מרגש, כאילו כל העולמות שלי השתלבו".

"דבר פשוט משפר פלאים את החיים"

איש כסית למדה עיצוב תעשייתי ב-HIT בחולון. בקורס של פרופ' גד צ'רני ("מרצה מדהים ומנטור"), עסקה בעיצוב מכשור רפואי ומכשור מסייע. "באחת המשימות הוא חילק אותנו לזוגות, יחד עם אנשים עם מוגבלויות, והיינו צריכים לבנות להם משהו שהם צריכים. התחלתי לעצב סכין לחיתוך ירקות לאדם שעבר שבץ מוחי. זה העניק לו כל כך הרבה ביטחון, הוא חתך ירקות ואכל אותם, ואשתו אמרה לי: 'הוא בכלל לא אוכל ירקות'. זה היה כל כך מרגש".

ב-2015, אחרי שסיימה ללמוד, עיצבה סדים לילדים עם מוגבלויות בקניה. "בפעם הראשונה שנתתי לילד עם שיתוק מוחין את הסד, ההבעה על הפנים שלו הייתה של הלם. הוא יכול להפעיל את היד. בהמשך, מלא להפעיל את היד בכלל, הוא הצליח לכתוב גם בלי הסד. הבנתי שאני חייבת לעשות את זה, שזה סוג של שליחות. הילדים האלה הרבה פעמים מוסתרים בבית ולא מטופלים, וזה ממש יכול להציל חיים".

רופאים, היא מספרת, החמיאו לסדים שלה שיכולים להחליף גבס. ואכן היום הם משמשים לקיבוע שברים פשוטים. "הם סדים שקופים עם רצועות שיכולות גם להתחלף. זה לא כבד, אפשר להתקלח עם זה, והכי חשוב – זה שקוף ואפשר לראות אם נוצר זיהום או פצע. זה דבר מאוד פשוט, אבל משפר פלאים את החיים".

מה כדאי שיותר אנשים ידעו בתחום הזה?
"שאפשר לעשות כמעט הכול. צריך רק להיות יצירתיים, ולעשות את הצעד הראשון – להגיד מה אני רוצה ומה אני צריך. להעז ולהאמין שהחיים יכולים להיות יותר נוחים ויותר עצמאיים, לא משנה עם מה מתמודדים, צריך להעז לחלום".

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!