אורי ששון, המדליסט האולימפי מריו וטוקיו, הודיע היום (חמישי) על פרישה מפעילות ספורטיבית במסיבת עיתונאים שתיערך ביום חמישי הקרוב. ששון צפוי לקבל תפקיד מקצועי באיגוד הג'ודו.
"למעלה מ-20 שנה שאני נמצא בתוך הג'ודו, עולם מופלא ועוצמתי שמלווה אותי כל פעם מחדש לרגעים יוצאי דופן. היום אני מודיע על פרישה מהענף שהפך אותי למי שאני", אמר ששון בפתח דבריו. "מאז ומתמיד מערכת היחסים שלי עם הג'ודו הייתה מורכבת – מצד אחד התשוקה להגשים את החלום ולהיות מדליסט אולימפי ומצד שני לא מעט ספקות ושאלות פנימיות האם אני מסוגל לעשות את זה".
"ב-2016 באולימפיאדת ריו ניצחתי את כל הפחדים על הפודיום. זה היה שווה כל קושי וכל פחד וזה מסר שחשוב לי להעביר לילדים – לכל אחד יש פחדים וספקות, ולכל אחד יש את הכוחות להתגבר", המשיך ששון.
"אחרי הזכייה יכולתי לפרוש, היה לי את כל מה שחלמתי עליו אבל בחרתי לאתגר את עצמי ולהמשיך לעוד אולימפיאדה. אחת החוויות הכי חזקות שחוויתי הייתה בגרנד סלאם תל אביב, זכיתי שנה שאחרי שנה וזה היה מטורף לחוות את הקהל הישראלי כל כך קרוב למזרון. המשחקים הטוקיו 2020 היו חוויה בלתי נשכחת".
הג'ודוקא האולימפי הוסיף: "הבנתי מה זה ספורט קבוצתי – בטורניר המיוחד הזה היה משהו אחר. כל אחד היה בשביל השני והשנייה כמו שאף פעם לא היה. המון אנשים התרגשו מההישג ובצד, בזכות חבריי וחברותיי הייתי הג'ודאי הישראלי הראשון שמחזיק בשתי מדליות אולימפיות. אם הייתי פורש אחרי ריו לא הייתי סולח לעצמי, איזה מזל היה לבחור נכון".
על ההחלטה לפרוש אמר: "אחרי טוקיו בחרתי להתנתק ולחשוב על המשמעות מבפנים. הבנתי שכבר אין בי את האש להתמודד עם כל האתגרים. אני מרגיש שמיציתי את הקריירה שלי ולא מתחרט על דבר. שמתי את הלב שלי על המזרן בכל קרב, גם כשלא הלך. למדתי שהתמדה מביאה את התוצאות. אני פורש שלם – שלם עם המאמצים, עם הדרך, עם ההפסדים ועם הניצחונות".
ששון בן (31) זכה בשתי מדליות ארד אולימפיות. הראשונה הייתה בתחרות האישית בריו 2016, בה הגיע עד לחצי הגמר, הפסיד לטדי רינר הצרפתי, אבל ניצח בקרב שלאחריו וזכה במדליית הארד. לזכותו גם מדליית ארד בתחרות הקבוצתית בטוקיו 2020. את שני ההישגים הוא רשם תחת מאמן נבחרת הגברים, אורן סמדג'ה.
בנוסף, ששון זכה במקום השני באליפות אירופה בבאקו ב-2015 ובמקום השני באליפות אירופה בקאזאן ב-2016. יש לו גם 5 מדליות זהב מתחרויות גרנד פרי וכסף מטורניר המאסטרס ב-2016. הג'ודאי הוותיק לא התאמן באופן סדיר אחרי המשחקים האולימפיים ביפן ושקל את המשך דרכו.
יו"ר איגוד הג'ודו, משה פונטי: "פעם שאלו אותי מי זה אורי. אורי זה סוד – או שהוא מביא מדליית זהב או מפסיד בקרב ראשון. אי אפשר לדעת. אחד הדברים היפים ביותר בג'ודו זה האנשים – הם אנשים מיוחדים, אנשים שעובדים שעות מחוץ לאור הזרקורים וסובלים מכאבי פציעות שאיש לא ראה. כדי להיות ג'ודאי צריך תעצומות נפש גדולות ולדעת להתגבר על כאבים, קשיים ותחרויות שאתה מפסיד בסיבוב הראשון. צריך להיות בן אדם מיוחד, ובין כולם יש אחד שבלט במיוחד – זה אורי ששון. איש גדול מימדים, לו עוצמה גדולה שמסתירה הלב ענק ונפש עצומה".
מאמן נבחרת הג'ודו, אורן סמדג'ה: "אורי שינה אצלי משהו בגישה. היו לנו הרבה מאוד שיחות. בתחילת הדרך הגישה שלי אליו הייתה לא נכונה והיו הרבה חיכוכים ואי הסכמות. ברגע שהדברים התחילו להסתדר ולמדתי לאמן את אורי בצורה שמתאימה לנו, הגיעו ההישגים".
שר התרבות והספורט חילי טרופר: ״אורי ששון הוא מהספורטאים המוכשרים בישראל. עם הרבה נחישות והתמדה הצליח אורי במהלך השנים לקטוף הישגיים משמעותיים שהסבו למדינת ישראל גאווה גדולה, בראשם זכייה במדליה אולימפית בריו שגרמה לכולנו להתרגש ולשמוח יחד איתו. במסגרת תפקידי כשר הספורט פגשתי את אורי לא פעם וגיליתי שמאחורי ההישגים והניצחונות יש גם לב רחב והוא פועל רבות למען האחר. אורי היקר, מאחל לך הרבה הצלחה בהמשך הדרך״.
