משרד האנרגיה ורשות החשמל פורסים את תוכנית 50 הצעדים לעמידה ביעדי האנרגיות המתחדשות – 20% מייצור החשמל ב-2025 ו-30% בשנת 2030. התוכנית לא כוללת תקצוב ומחייבת הירתמות מלאה של משרדים ממשלתיים רבים ורשויות התכנון, מה שמעמיד את הגשמתה בספק.

משרד האנרגיה ורשות החשמל הציגו היום לראשונה היום (ראשון) תוכניות אופרטיביות להגעה ליעד הלאומי של 20% ייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות עד שנת 2025, וכן ליעד הלאומי של 30% ייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות עד שנת 2030. התוכנית מלווה בתוכנית פעולה של משרד האנרגיה ובמפת דרכים.

לפי הערכת רשות החשמל בשנת 2025 יידרש הספק מותקן של אנרגיות מתחדשות בהיקף של 9,626 מגה-ואט כדי לעמוד ביעדים, כאשר כיום מותקנים רק כ-4,100 מגה-ואט, פער של כ-5,500 מגה-ואט.  כלומר, בכל שנה משלוש השנים הקרובות, נדרשת התקנה של כ-1,800 מגה-ואט של הספק מותקן בממוצע לשנה, כאשר עד היום מדינת ישראל מעולם לא הגיעה אפילו ליותר מ-960 מגה-ואט בשנה בודדת (2021) וכמויות נמוכות משמעותית בשנים עברו.

פנלים סולאריים על מאגר מים ברמת הגולן (צילום: ארז רביב)

קושי נוסף במימוש היעדים הוא תופעת ה"קטיף הפירות הנמוכים" – היכן שקל ופשוט להקים הספק מותקן של אנרגיות מתחדשות הוא כבר קיים, והיתרה המתבקשת היא במערכות קטנות יותר, בדו-שימוש בקרקע, היכן שיקר יותר להקים ומשתלם פחות.  רק לאחרונה אמר נגיד בנק ישראל, כי רוב הסיכויים הם שישראל לא תוכל לעמוד ביעדי האנרגיה הנקייה והפחתת הפליטות שהציבה לעצמה.

ברשות החשמל מציגים תמונה אופטימית לפיה,  מתוך ה-5,500 החסרים עד שנת 2025, 4,177 מגה-ואט יקומו בפועל בסבירות גבוהה, על בסיס המדיניות הקיימת, ועוד 2,807 מגה-ואט בסבירות נמוכה, שצריך לבצע שינויי מדיניות כדי לקדם אותם.

על פי התוכנית, רק 20% מההספק המותקן יהיה קרקעי בתעריפים נמוכים, ו80% ממנו יהיה בדו-שימוש בקרקע – גגות, מאגרי מים, חניונים, שדות וכדומה, בתעריפים יקרים יותר.

אחד החסמים הגדולים למימוש התוכנית הוא העומס על רשת החשמל הישראלית, והפיגור בפיתוח שלה, מה שמגביל בפועל את קליטת האנרגיות המתחדשות כבר היום. מנכ"ל משרד האנרגיה, ליאור שילת אמר היום כי: "הקמת קו 400 (קו מתח על-עליון, א.ר.) לוקחת בין 8 ל-10 שנים. הקווים שיאושרו עד הסוף השנה לא יהיו מוכנים עד סוף 2030, אלא אם ניכנס למהלך האצה משמעותי. אגף התכנון שלנו ביחד עם האגף הכלכלי ברשות החשמל, עשה חשיבה היכן ניתן להטמין קווים, כדי לזרז את הליכי התכנון כדי להקטין את ההפרעה התכנונית והוויזואלית". באותו נושא אמר קצבוי כי: "מה שלא נעשה שבשנתיים הקרובות, יהיה קשה להשלים לאחר מכן. אנחנו רוצים לעודד הסדרות אזוריות, בעזרתן אפשר יהיה להקים יותר מתחדשות היכן שיש רשת פנויה, גם אם יותר יקר להקים בהם מתקנים".

קשובים לשטח 

לצורך הכנת התוכנית הוביל משרד האנרגיה בדיקה מעמיקה לגבי תהליכי ההקמה בקרב יזמים פרטיים כדי לדייק את הצעדים הנדרשים ברגולציה כדי להאיץ ולהקל על הקמת מערכות חדשות של אנרגיה מתחדשת, ומכאן נגזרים חלק מהצעדים האופרטיביים.

ממלא מקום יו"ר רשות החשמל, יואב קצבוי, הבהיר היום בשיחה עם עיתונאים שלהשפעת הממשלה על התפתחות משק החשמל יש גם מגבלות: "אין לה השפעה גדולה על הצריכה השנתית, על מזג האוויר ועל כמות הייצור השנתית שהספק מותקן במתחדשות מביא". לגבי פספוס היעדים של 2020 אמר כי "אנחנו חיים בעולם של אי ודאות והיו שגיאות לגבי הנחות היסוד". כעת, הרשות משתמשת בהנחה גבוהה יחסית לגידול בצריכת החשמל השנתית – 3.4%, וביתירות תכנונית של 5% מעל הנדרש.

התעריף כיום מעניק ליזם תשלום במדרגות גודל – תשלום גדול למערכת קטנה ותשלום מופחת למדרגה הבאה. רשות החשמל תבחן את הבעיה של אי מיצוי שטח – יזמים שמתקינים מערכת סולארית קטנה למרות שיש להם שטח נוסף פנוי, כי הגדלת המערכת מקטינה את רווחיות הפרויקט. לפי קצבוי, הרשות תבחן אם מבנה התעריף הנוכחי מעודד הקמה ומיצוי בהיקף שנדרש, ואם לא היא תשנה את התנאים בהתאם.

50 צעדי רגולציה ואפס יעדי תקציב 

תוכנית 50 הצעדים כוללת מגוון רחב של עשיה רגולטורית. בתחום הרגולציה ניתן למנות תהליך הוליסטי אחוד להקמת מערכות של אנרגיה מתחדשת (one stop shop), צעדים לטיוב רגולציה, חיוב הקמת מתקני אנרגיה מתחדשת בבניינים חדשים, והקמת פורום יזמים לזיהוי והסרת אתגרים שעולים מהשטח. בתחום השטח מוזכרים קידום תחום האגרו-וולטאי (פנלים סולאריים מעל שדות חקלאיים פעילים), עידוד הרשויות המקומיות להקמת אנרגיות מתחדשות בשטחן, בחינת מגבלת הקרקע וקידום האתרים שאותרו על ידי המשרד במסגרת תמ"א 41. תחום הרשת כולל צעדים להאצת הקמת רשת ההולכה בחשמל, המשך עבודת הוועדה להסרת חסמים להקמת הרשת, קידום הליכי תכנון לקווי חשמל נוספים, ופיילוטים למתחמי אנרגיה עצמאיים.

מה שלא מופיע בתוכנית הוא תקציב. בעוד הממשלה מקצה מתקציב המדינה מאות מיליוני שקלים לסבסוד תשתיות גז, כל השקעה באנרגיות מתחדשות היא ביוזמה פרטית, ובמימון של הציבור הרחב, דרך חשבונות החשמל.  בנושא עלויות התוכנית אמר שילת: "הפקת 80% מהחשמל בדו שימוש זה עניין דרמטי.  העלות של החשמל הזה גבוהה הרבה יותר בהגדרה, לעומת ה-8 אגורות לקוט"ש של מכרז דימונה. אנחנו בהחלט משלמים מחירים גבוהים – תעריף גבוה לגגות קטנים. הסדרות אזוריות, תמיכות בפרמיות".

לשאלת "דבר" קצבוי הודה כי "יש טרייד אוף בין האצה לבין כסף. אם ניתן תעריף גבוה, זה יאיץ אבל אז תעריף החשמל יעלה. יש לרשות החשמל תפקיד שאני גאה בו – לוודא שצרכני החשמל לא משלמים מחיר גבוה מדי". לדבריו, מימון ההשקעה העודפת הנדרשת בקידום אנרגיות מתחדשות דרך תקציב המדינה במקום דרך התעריף, כלל לא נשקל. צורת מימון מדינתי עשויה לאפשר להביא יותר כסף יותר מהר, וכן להקטין את הנטל היחסי על משקי בית חלשים כלכלית.