ב-59 שנותיו, הספיק מודי בר-און, שהלך לעולמו אתמול (שני), ליצור אינספור יצירות בתחומים מגוונים: מהיסטוריה ועד ספורט, מ"החמישייה הקאמרית" ועד לשירת יצירות מתורגמות של ג'ון לנון. בטלוויזיה החינוכית, בתיאטרון, על במות הסטנדאפ, בספורט ובספרי השירה, נראה שהיוצר והמגיש האהוב ביקש להספיק בשנותיו המעטות מה שרבים מנסים להשיג בחיים ארוכים ומלאים.
"במהלך השנים הוא הפך מסאטיריקן לדוקומנטריסט, שזה מהלך הגיוני במקום שבו הסאטירי אכן הופך, עם השנים, לדוקומנטרי", אמר בר-און על מוטי קירשנבאום בערב לזכרו, מה שהיה נכון גם לגביו.
- סטנדאפ
את דרכו על הבמה החל בר-און כחלק מההרכב הקומי "איך זה עובד באמת", אותו הקים יחד עם חבריו גדי פור ויוסי פרץ כשסיים את לימודי התיאטרון באוניברסיטת תל אביב. ההרכב הופיע מ-1985 עד למחצית הראשונה של שנות ה-90 לסירוגין. ב-1993 העלה כמה קטעי סטנדאפ בתוכנית "סופשבוע" בהנחיית יאיר לפיד בערוץ הראשון.
- תיאטרון
בתחילת שנות ה-90 ביים את ההצגות "הפותחן" בכיכובם של גיל אלון וגבי שושן, ואת ההצגה "התכווצות שרירים", וכן כתב את המחזה "הריקוויזיטור" שהוצג בתיאטרון הבימה, בכיכובו של טוביה צפיר.
- "החמישייה הקאמרית"
ב-1993 הצטרף לצוות הכותבים של תוכנית הסאטירה המצליחה, לצד הכותבים אתגר קרת, עוזי וייל, אסף ציפור ויוסף אל-דרור. חלק מהמערכונים שכתב בר-און עדיין זכורים היטב בציבוריות הישראלית.
- הכל פתוח
שנים לפני האפליקציות והתוכנות שמשמשות ללימודי היסטוריה בבתי הספר, ב-1995 יצר והגיש בר-און את תוכניתו הראשונה "הכל פתוח" בטלוויזיה החינוכית במשך שנתיים. התוכנית הייתה הבסיס ליצירותיו הדוקומנטריות הרבות.
- הכל אנשים
כשהתכנית "הכל פתוח" ירדה מהאוויר, חבר בר-און לעורכת והמפיקה שלה, ענת זלצר, ויחד יצרו סדרה שהתמקדה בפן מעט אחר של ההיסטוריה, וסיפרה סיפורים של אנשים מרכזיים בתולדות היישוב בישראל והמדינה לאורך המאה ה-20.
הפרקים לא נוצרו מתוך מחויבות לדמויות הראויות להנצחה, אלא מתוך עניין בסיפורים עצמם. כך למשל ראשי הממשלה משה שרת ויצחק רבין לא תועדו בסדרה, אבל אישים כמו חייקה גרוסמן, דוד בן הרוש, ברכה צפירה והחזון אי"ש זכו לפרקים שסיפרו את סיפוריהם המרתקים. התוכנית אף הוכנסה לאחרונה לתוכנית הלימודים בהיסטוריה.
- במדינת היהודים
בפרויקט ההיסטורי הבא של זלצר ובר-און, הם סקרו את תולדות ההומור בארץ ישראל לאורך המאה ה-20. הם ראיינו דמויות מפתח שהיו אחראיות על עיצוב חלקים נרחבים בהומור הישראלי, מאפרים קישון, דרך יוסי בנאי ועד לטל פרידמן.
- ערוץ הספורט
אולי התחנה המוכרת ביותר בחייו של בר-און, הייתה בערוץ שבו החל לעבוד ב-1994 והגיש מגוון תוכניות. ב-25 השנים האחרונות הגיש את אולפן ליגת האלופות, התוכנית הנצפית ביותר של הערוץ, שמסקרת את מפעל הכדורגל הפופולרי באירופה, ויש שיגידו שזוהי תחרות הספורט הפופולרית בעולם. "הוא בהמון מובנים הוריד את העניבה", אמר עמיתו, נדב יעקבי, "חיבר אל הספורט את התרבות, האומנות, ההיסטוריה. הוא פשוט אמר לנו: 'תהנו, כדורגל זה כיף', ובאמת הלכנו אחריו".
לצד ההנחיה הקלילה ומלאת ההומור, בר-און חיבר את אהבותיו הנוספות לספורט: כתיבת מערכונים ויצירה דוקומנטרית. הוא צילם והגיש עשרות כתבות פרופיל ייחודיות על מועדונים ועל כדורגלנים, כתב מערכונים ושיחק בהם לצד שאר מנחי הערוץ, ואף יצר סרט יחד עם ספי ריבלין.
- הקיבוץ
ביולי 2011, החודש שבו פרצה מחאת האוהלים, עלתה לאוויר הסדרה שבוחנת את ההיסטוריה של הקיבוץ. "פתחנו אותה בחוות כנרת", אמר בר-און בנאום באחת מהפגנות המחאה, "המקום שבו לפני מאה וקצת, נולדה התפיסה שלפיה הגשמת הציונות אינה אפשרית ללא צדק חברתי". בסדרה ניסו זלצר ובר-און להבין מה נותר מהחזון שהוביל רבבות יהודים לעלות לארץ ישראל כדי לעבוד את האדמה וליצור חברה שיתופית.
- כביש 90
ב-2014 עלתה לאוויר סדרה שיצרו זלצר ובר-און, שבה יצאו למסע בן שבועיים לאורכו של כביש 90, הכביש היחיד שחוצה את מדינת ישראל לכל אורכה, ופגשו את האנשים "שנשלחו ליישב את גבולות המדינה, אך מצאו את עצמם בחצר האחורית שלה", כפי שאמר בר-און בפתח הסדרה.
- יוסי ומודי עושים שירים
מגפת הקורונה, הסגרים הארוכים והעבודה המעטה בתחום הספורט, הובילו את בר-און ואת חברו הוותיק יוסי פרץ, איתו החל את דרכו האומנותית בתחום הסטנדאפ, לעשות את מה שרצו לעשות יחד כבר שנים: שירים. הם כתבו יחד, שרו יחד והעלו בכל כמה שבועות סרטון חדש שלהם משוחחים, שרים ומשחקים בקליפים שיצרו עבור תרגומים שכתבו לג'ון לנון וסיימון וגרפונקל, עיבודים למגילת העצמאות וגם שירים מקוריים שכתבו.
