"חשיבותו של הסכם השלום בין ישראל וירדן ברורה לכל מי שמבין את מצבה האסטרטגי של מדינת ישראל באזור הזה" כך מתאר פרופ' (אמריטוס) שמעון שמיר, לשעבר שגריר ישראל הראשון בירדן, את חשיבות ההסכם ההיסטורי שנחתם בין המדינות לפני 22 שנים בדיוק – ב-26 לאוקטובר 1994. "ירדן היא הגבול המזרחי שלנו. זהו גבולה הארוך ביותר של המדינה וירדן היא גם מדינת חיץ בינינו לבין האיומים המתפתחים, מהמצב הסוער בעירק וסוריה ומקומות אחרים במזרח התיכון", מוסיף שמיר.

מעמד החתימה על הסכם השלום בין ישראאל לירדן (צילום: צביקה ישראלי לע"מ).

מעמד החתימה על הסכם השלום בין ישראאל לירדן (צילום: צביקה ישראלי לע"מ).

עוד קודם להסכם השלום ידעו ישראל וירדן שנים ארוכות של שיתוף פעולה וקשרים דיפלומטים חשאיים. ליחסים אלו היה תקדימים עוד בטרם שתי המדינות הוקמו, ביניהם השיחות שניהלה ההסתדרות הציונית עם האמיר עבדאללה והקמת המפעל לייצור חשמל בנהריים. מאז הקמת מדינת ישראל, מספר פרופ' שמיר, "מצב היחסים בין ירדן וישראל היה מצב שמוליך לשלום. מאז שנת 1963 ואילך היו שיחות בין חוסיין מלך ירדן לבין כל ראשי הממשלה שכיהנו מאז שנה זו". על אף שהשיחות היו חשאיות, מסביר שמיר, "הן התנהלו כדי להגיע לתיאום אסטרטגי, להחלפת אינפורמציה ובצורה כזו הן ביטאו את האינטרסים המשותפים". מעבר לשיחות היו גם שיתופי פעולה בעמק הירדן ובנושאים שונים כמו מים, סביבה וכדומה, אך שיתוף הפעולה החשוב ביותר היה בתחום הביטחוני, שכן היו הבנות והסכמות שאפשרו לשמור את הגבול עם ירדן כגבול שקט."

למעשה, אומר פרופ' שמיר, הסכם השלום אישרר את היחסים שכבר התקיימו בפועל בין המדינות. אם כך, מדוע נחתם ההסכם ב-1994 ולא לפני כן? התשובה לשאלה הזו קשורה בשינויים רחבים יותר שהתרחשו באותה התקופה במזרח התיכון, ובראשם הסכמי אוסלו שנחתמו בין ישראל לפלסטינים. "הסכמי אוסלו נתנו לגיטימציה לירדן, שיש בה אוכלוסיה פלסטינית גדולה, לחתום על הסכם שלום גלוי עם ישראל. בלי הסכמי אוסלו, חוסיין לא היה יכול לחתום על זה". שמיר מזכיר כי הסכמי אוסלו פתחו לישראל צוהר לחידוש והרחבה של יחסיה הדיפלומטים וקשרי המסחר שלה עם מדינות רבות אחרות.

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

בעקבות חתימת הסכם השלום שלחו שתי המדינות שגרירים האחת אל השנייה. פרופ' שמיר מונה לשגריר הישראלי הראשון ברבת-עמון, בירת ירדן. "המשימה העיקרית שלי הייתה לייצב את הסכם השלום, שכמו כל הסכם דיפלומטי בהתחלה היה בעצם פיסת נייר, ולהפוך אותו למציאות של שיתוף פעולה", הוא מספר, "בתקופת הכהונה שלי חתמנו על עוד 15 הסכמים לשיתופי פעולה בתחומים רבים."

פרופ' שמעון שמיר, השגריר הישראלי הראשון בירדן (תמונה באדיבות המצולם).

פרופ' שמעון שמיר, השגריר הישראלי הראשון בירדן (תמונה באדיבות המצולם).

לצערו של שמיר, הרבה מההבטחות ערב חתימת הסכם השלום לא קודמו ברצינות ולא התממשו. "כשהתגבש הסכם השלום דובר הרבה מאוד על פרויקטים גדולים שהישראלים והירדנים יקימו ביחד, שישנו את המפה ויביאו לשגשוג כל האזור. אלו דברים שהפרחנו אותם, אבל אף פעם לא ביצענו ברצינות", אומר שמיר ומוסיף, "זה אחד מגורמי האכזבה בירדן מהסכם השלום."

מהם הפרויקטים שהובטחו ולא מומשו?
"תעלת הימים, טיילת מטאבה שבמצרים דרך אילת ועד לעקבה שבירדן, פארק עולמי סביב ים המלח שיקרא 'הפארק העמק ביותר' במזה"ת, רשתות של מסילות ברזל וכן הלאה"

על אף ביקורתו של שמיר פרוייקט אחד, אולי זהו היוצא מהכלל שמעיד על הכלל, כן עומד לפני מימוש היסטורי והוא פרוייקט תעלת הימים.

בנוסף לשינוי ההיסטורי שהביאו הסכמי אוסלו, מציין שמיר "מנוע" נוסף לעשיית השלום בין המדינות: "הסכם השלום התפתח והייתה התגברות על המון מכשולים בדרך אליו, בעיקר בזכות העובדה שרבין וחוסיין פתחו בניהם יחסי קרבה ואמון", הוא אומר. שמיר מציין בדבריו את חלקו של ראש הממשלה ושר הביטחון יצחק רבין ז"ל, שנרצח כשנה לאחר חתימת ההסכם, "לולא רבין ההסכם לא היה נחתם."