מה קורה במקום עבודה שבו העובדים הם גם הבעלים? או בעסק שמנוהל על ידי הלקוחות שלו? עבור המשתתפים בכנס מצפה רמון לקואופרציה שנערך אתמול (שלישי) לא מדובר בתסריטים דמיוניים, אלא במציאות של מגוון מיזמים כלכליים שהוקמו כשותפות של קבוצת חברים. בין אם מדובר בהתאגדות של נהגות מוניות, מוסיקאים או צרכני מזון, המטרה זהה – ליצור מודל כלכלי שמציב במרכז את האדם, ולא את הרווח.

משיחות עם משתתפי הכנס, שהופק ביוזמת תנועת דרור ישראל, עולה כי הקמת הקואופרטיב משלבת שני מרכיבים בסיסיים: צורך שאינו נענה בצורה הולמת, ורצון לענות על הצורך הזה באופן שייצור שינוי חברתי בקהילה. כך למשל מספר הזמר אוהד פרץ משדרות, הנמנה על מקימי קואופרטיב האמנים "התרבוש": "הקואופרטיב שלנו הוקם על ידי קבוצה שרצתה לקדם את העניין של לחולל תרבות. לא להיות תלויים בגופים אחרים שיחליטו מה תהיה התרבות שנקבל ונצרוך". כרגע יש עשרות אמנים חברים, שמקיימים חוגים ויוזמים פרוייקטים אמנותיים בעיר. לאחרונה סיימו חברי הקואופרטיב תהליך בן שנתיים על מופע, אלבום וספר שירים, תחת הכותרת "עיר חמה", שכתבו תושבי שדרות והסביבה בעקבות מלחמת צוק איתן.

חברי קואופרטיב 'תרבוש' בכנס מצפה רמון לקואופרציה (צילום: דבר ראשון).

חברי קואופרטיב 'תרבוש' בכנס מצפה רמון לקואופרציה (צילום: דבר ראשון).

ענת שחף היא אחת המובילות של פרוייקט דיור שיתופי לקשישים, שנמצא כעת בשלבי הקמה. "אנחנו קבוצה של נשים, בנות 60+, והחלטנו להקים לעצמנו התיישבות קואופרטיבית כאלטרנטיבה לדיור המוגן שבו עושקים את האוכלוסיה שלנו", הסבירה שחף ל"דבר ראשון", "יש שלוש קבוצות שהתלכדו יחד להקמת הפרוייקט, והפיילוט הראשון מתוכנן לקום בדרום תל אביב. אנחנו רוצות ליצור לעצמנו הזדקנות פעילה, נעימה ותורמת לחברה. הרעיון הוא שההתיישבות הזאת תוכל גם לפרנס את עצמה וליצור מקורות הכנסה, ולכן אנחנו חושבות שהמודל הקואופרטיבי מתאים לנו. כרגע הפעילות הן נשים אבל היוזמה פתוחה כמובן גם לגברים".

מיכל גרוס היא חברת הנהגה בקואופרטיב המתהווה "מוניתה" – קואופרטיב נהגות מונית, שצפוי להשיק בחודשים הקרובים אפליקציה להזמנת מוניות שבהן הנהגת היא אישה. לאחר שגייסו מעל מאתיים אלף ש"ח במימון המונים, מספרת גרוס כי כמאה וחמישים נהגות הביעו התעניינות במיזם. "נמאס לנו הניצול המשווע של תחנות מונית רגילות, וגילינו את הסיפור של קואופרציה. אנחנו רוצות שלנהגת תהיה עבודה שמגובה בפנסיה, בשייכות, שלמישהו אכפת ממנה. שאולי בנות יחלמו לא רק להיות עורכות דין אלה גם נהגות מונית כי זה מועיל, משתלם ותורם לחברה" אמרה מיכל בפאנל בכנס, והסבירה כי לרשת נהגות מונית ישנה דרישה משמעותית מכיוון ציבור הלקוחות.

לירן אופיר (מימין) ומיכל גרוס (באמצע) מקואופרטיב מוניתה בכנס מצפה רמון לקואופרציה (צילום: דבר ראשון).

לירן אופיר (מימין) ומיכל גרוס (באמצע) מקואופרטיב מוניתה בכנס מצפה רמון לקואופרציה (צילום: דבר ראשון).

רעיון חדש-ישן

ברחבי העולם חברים למעלה ממיליארד בני אדם בקואופרטיבים מסוגים שונים ומגוונים – מאגודות חקלאיות, דרך מערכות אשראי, מרכזי חינוך, רשתות שיווק, תחבורה ועוד. גם בהיסטוריה הציונית מילאה הקואופרציה תפקיד מפתח – בספרו המכונן "אלטנוילנד" מתאר הרצל את היישות הלאומית שבדרך כפדרציה רחבה של קואופרטיבים, המכסה את כל תחומי החיים. ואכן, בישראל נערכו ניסיונות רחבים ומקיפים ביותר בתחום הקואופרציה: לא רק הקיבוצים והמושבים, אלא גם בשכונות הערים הוקמו אגודות שיתופיות שהפעילו מכולות, מוסדות תרבות וספורט ושירותים מוניציפליים שונים.

"הקואופרציה הישראלית בנתה את החברה הישראלית, את כל מה שיש פה. אחרי זה הניאו-ליברליזם השתלט" אמר ניר מאיר, מזכ"ל התנועה הקיבוצית שהגיע לברך את באי הכנס. לדבריו, קואופרטיבים רבים בישראל נפלו קורבן למשבר הכלכלי של שנות השמונים בישראל, ולתהליכי ההפרטה שליוו אותה. לבאי הכנס אמר כי הוא מקווה כי התחדשות הקואופרציה בישראל תהווה את תהליך הנגד לניאו-ליברליזם, והזהיר אותם כי יש להיערך במסגרת הניסיונות הקואופרטיביים גם לסיטואציות של משברים כלכליים.

יפעת סולל, יו"ר ברית הקואופרטיבים לצדק חברתי, כלכלי וסביבתי וחברת הוועד המנהל בקואופרטיב האשראי אופק ברכה אף היא ואמרה כי מחאת 2011 הובילה לגל גדול של התחדשות בתחום הקואופרציה בישראל. "יותר ויותר אנשים בישראל יודעים שהדרך להתקדם, לייצר כאן חיים שאנחנו רוצים לחיות אותם היא על ידי לקחת את האחריות בידיים שלנו ולהתארגן בעצמנו, כי אף אחד אחר לא יעשה את זה בשבילנו. אחד הדברים הכי חשובים בקואופרטיבים הוא שאם זה לא מתקדם ומתחדש כל הזמן, זה מת. תמיד צריך להתאים את הקואופרטיב לצרכים, הרצונות והמטרות של החברים. אנחנו רואים תנועה הולכת וגדלה בעולם המקבלת גם יותר הכרה מהממוסדות הבינלאומיים".

סולל סימנה התקדמות משמעותית גם בישראל – לאחר מאבק בן חמש שנים שניהל קואופרטיב אופק, צפוי חוק ההסדרים הקרוב להעביר חקיקה שתאפשר הקמת אגודות אשראי בישראל. "זאת התחלה של מהלך היסטורי, ולא רק זה, הצלחנו להשפיע על החקיקה באופן כזה שחלק לא מבוטל מעקרונות התנועה הקואופרטיבית נכנסו לתוך הצעת החוק הממשלתית, שהובלה על ידי אנשי משרד האוצר". לדבריה, בנק אופק לא ימתין לחקיקה וכבר בשבועות הקרובים הוא צפוי להתחיל ולאפשר מתן הלוואות במסגרת של הלוואות עמיתים.

העיר הקואופרטיבית

הקשר בין מצפה רמון לקואופרציה אינו מקרי. בראשיתה הוקמה העיר הדרומית כקואופרטיב, שאמור היה לסלול את כביש 40 לאילת, ולאחר מכן לעבוד בכריית חרסית וגבס ועיבודם במכתש. אולם הניסיון הקואופרטיבי במקום לא האריך ימים, ובלא הגב של תנועה מיישבת קשה היה למתיישבים הראשונים לעמוד על רגליהם והקואופרטיב פורק.

הפרק הבא בסיפור הקואופרטיבי של מצפה רמון החל בשנת 2000, כשמתפרת העצמאות בעיר, שעמדה בפני סגירה, עברה לבעלות משותפת של העובדות. לאחר שביתה והתבצרות בת חודש וחצי במפעל הגוסס, הציע יו"ר ההסתדרות דאז עמיר פרץ לשובתות לרכוש אותו באמצעות הלוואה של ההסתדרות. 25 עובדות נענו להצעה והמפעל עבד במשך מספר שנים כקואופרטיב. אך גם ניסיון זה הגיע לסיומו עקב התדרדרותו המתמשכת של ענף הטקסטיל בישראל, ובשנת 2011 נרכש המפעל על ידי חברת מגבות ערד.

סמוך לסיום הקואופרטיב של מתפרת העצמאות הוקמה במצפה רמון יוזמה נוספת המסתמנת בינתיים כסיפור הצלחה: בשנת 2010 התארגנו כ-13 משפחות ביישוב להקמת "העגלה" – חנות קואופרטיבית שתוזיל את עלות המחיה בעיר. באותה תקופה פעלה בעיר רק רשת מזון אחת – שופרסל שלי, שבלא תחרות הציגה מחירון מהיקרים בארץ. "בסמוך למחאה החברתית הפכה העגלה להיות כתובת ממשית לאנשים שחיפשו איך התאגדות יכולה ליצור מציאות טובה יותר" אמר ברט. כיום מונה הקואופרטיב כ-80 משקי בית. הקואופרטיב מעסיק שני עובדים קבועים בשכר, וחבריו צריכים לתת תורנות בת שעתיים בחודש בתחומי התפעול השונים של החנות- מסידור המלאי, דרך קופאות ועד לגיוס חברים חדשים.

את ההתארגנות ליוו חברי תנועת דרור ישראל החיים במצפה רמון, ומתוכה בחרו להקים מרכז חינוכי לקואופרציה, שילווה וידריך קבוצות המקימות או מפעילות מיזם עסקי שיתופי. הם גם היוזמים של כנס מצפה רמון לקואופרציה, הנערך השנה בפעם השלישית. "מי שפונה אלינו צריך שתהיה אתו קבוצה, זה יכול להיות גם שלושה או ארבעה חברים, אבל חלק מהרעיון של להקים קואופרטיב זה לעשות את זה עם אנשים" מסביר עמר ברט, חבר בצוות המרכז. "אנחנו בעיקר מדריכים ומלווים את התהליך החברתי של גיבוש הקואופרטיב. יש לנו גם ידע על הכלים הבסיסיים של ניסוח תקנון, הקמת אגודה שיתופית ופיתוח תכנית עסקית, אבל זה לא המרכז של מה שהמרכז החינוכי עושה. רוב הקואופרטיבים שנסגרים לא נופלים בגלל תכנית עיסקית לא טובה, אלא כי אין אמון בין אנשים, כי אנשים באים מאינטרסים שונים ולא מזהים מה הטוב המשותף שלהם. אנחנו עובדים עם קבוצות שמבינות את הצורך בתהליך חברתי".

"היחס שלנו לקואופרציה הוא שזה לא חייב להיות גוף משפטי הפועל כאגודה שיתופית, כל עוד הוא פועל על פי עקרונות הקואופרציה" אומר ברט, ומפנה אותנו לשבעה עקרונות בלתי פורמליים לאופן הפעולה הקואופרטיבי שהוגדרו על ידי ברית הקואופרטיבים הבינלאומית בשנת 1995. העקרונות הם חברות וולונטרית ופתוחה – ללא אפליה על בסיס מין, מצב חברתי, גזע, דת, לאום או דעה פוליטית; ניהול דמוקרטי על ידי החברים, ההשתתפות הכלכלית של החברים, עצמאות ואוטונומיה, חינוך, הכשרה ומידע, שיתוף פעולה בין קואופרטיבים ומחויבות לקהילה.

"על זה הוספנו במרכז החינוכי לקואופרציה עוד ארבעה עקרונות משלימים, להתנסות קואופרטיבית עם אופי קואופרטיבי גבוה יותר" מספר ברט, "קבענו למשל שקואופרטיבים צריכים להתנגד לניצול של אדם על ידי אדם – עקרונות הקואופרציה לא עסקו בנושא זה. בין הקואופרטיבים בעולם יש קואופרטיבים דוגמת אגד, עם 3500 בעלי מניות ו-27 אלף שכירים. למעשה בעלי המניות מרוויחים מכוח עבודתם של השכירים, ומבחינתנו זה דבר שלא נכון שיתקיים בקואופרציה".

עקרון נוסף שקבעו במרכז החינוכי לקואופרציה הוא שהקואופרטיב צריך להיות מקום ללמידה, שחבריו לומדים ומבינים בו את הסביבה הכלכלית והתהליכים הכלכליים שהם מתנהלים בתוכם, ולעצב ביחס אליהם עמדה. עוד עיקרון הוא עקרון המשימתיות – 'הקואופרטיב המשימתי' אף פעם לא מגיע לשלב של מיצוי המטרות שלו. אם העגלה מצליחה להיות הסופר המוביל במצפה רמון ולהוריד את המחירים, וליצור גם התאגדות אנושית משמעותית – היא לא עוצרת שם. היא צריכה לקחת תחום נוסף, צורך נוסף של החברים ולתת לו מענה. "העיקרון האחרון שהוספנו הוא שהקואופרטיבים צריכים להיות השתתפותיים – כלומר שהחברות בהם היא לא זהה לחברות בחברת מניות רגילה בשוק. לא הבעלות מקנה לך חברות, אלא הפעילות שלך בתוך הקואופרציה. אני מאמין שככל שהאופי הקואופרטיבי גבוה יותר, כך להתנסות יש סיכוי גבוה יותר להיות מאריכת ימים ומשמעותית לחברים בה", מסכם ברט.

בכנס לקחו חלק גם חניכי המכינה הקדם צבאית יפתח שבקיבוץ רביד, שמתנסים בהפעלת נגריה, משק חקלאי ומפעל לדפוס משי על טקסטיל באופן קואופרטיבי. "זו אלטרנטיבה לשוק העבודה הנצלני. בתכנית עבודה של עשרה חודשים, החניכים מתנסים בתהליכי ייצור, קבלת החלטות וקופה משותפת, התנסות הלכה למעשה בחלופה הקואופרטיבית" הסביר המדריך שרגא שטרן. החניכה דידי לוי סיפרה: "במכינה רואים את הרעיון של אנשים לפני רווחים. במליאה שעשינו התחלקנו לקבוצות וכתבנו הרבה עקרונות שאנחנו רוצים שהקואופרטיב יהיה מבוסס עליהם, דברים שחשובים לנו, העקרונות שלנו. כל קבוצה הסבירה את העקרונות שהיא כתבה ועשינו הצבעה במליאה". לדבריה, רוב ההחלטות לא נגעו לתכנית הכלכלית, אלא לאופי היחסים בין החניכים במהלך העבודה.

 * * *

כנס מצפה רמון לקואופרציה הוא יוזמה של תנועת דרור ישראל, שגם כותב שורות אלו חבר בה.