עובדים שמיוצגים באיגוד בארצות הברית מרוויחים 10.2% יותר מעמיתיהם הלא מאוגדים, לפי מחקר חדש שערכו הוועדה הכלכלית המשותפת של הקונגרס האמריקאי וועדת החינוך והתעסוקה של בית הנבחרים, ופורסם לראשונה בשבוע שעבר ב'גרדיאן'. המחקר מצא גם שקיומם של איגודי עובדים לא מעלה רק את שכר העובדים המאוגדים בהם, אלא דוחף למעלה את השכר במשק בכלל.
"איגודים הם הבסיס של מעמד הביניים באמריקה", אמר חבר הקונגרס דון בייר, יו"ר הוועדה הכלכלית המשותפת. "במשך זמן רב מדי, העשירים תפסו נתח גדל והולך מהעוגה הכלכלית. כפי שמבהיר דו"ח זה, איגודי עובדים מסייעים לטפל באי-שוויון כלכלי ולהבטיח שהעובדים נהנים גם הם מהרווחים כשהכלכלה צומחת".
מדיניותו של נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן מבקשת להגדיל את החברות בארגוני העובדים, ומגיעה בין היתר בעקבות גל התארגנויות עובדים בקרב כמה מהמעסיקים הגדולים בארצות הברית, לרבות אמזון וסטארבאקס. עם זאת, למרות העלייה בשיעור העובדים המתארגנים בארצות הברית בשנים האחרונות, בעשורים האחרונים חלה ירידה במספר העובדים המאורגנים בארצות הברית מ-34.8% מהשכירים ב-1954 ל-10.3% ב-2021.
הירידה בשיעור העובדים המאורגנים הייתה נבעה בין היתר משינויים במדיניות הממשלות, בהם שינויי חקיקה, ומהפחתת האכיפה נגד פגיעה בהתארגנויות עובדים. המחקרים מלמדים שהירידה בשיעור העובדים המאורגנים תרמה משמעותית להגדלת אי-השוויון בשכר והסטגנציה במשק האמריקאי. בדו"ח נכתב שחיזוק האיגודים בארצות הברית עשוי לשפר את מצב העובדים.
"כיו"ר ועדת החינוך והעבודה, אני נדרש לטפל בתוצאות של עשרות שנים של התקפות נגד עובדים, שכרסמו את זכויות המשא ומתן הקיבוצי שלהם", אמר יו"ר ועדת החינוך והעבודה, בובי סקוט. "עם פרסום הדו"ח הזה, אני קורא שוב לסנאט להעביר את חוק ההגנה על הזכות להתארגן, צעד היסטורי שיחזק את זכותם של עובדים להתארגן כדי לבנות מחדש את מעמד הביניים שלנו ולשפר את חייהם של עובדים ובני משפחותיהם".בישראל: 21% מהעובדים מאוגדים, 30% מכוסים בהסכמים קיבוציים
מחקר דומה שבוצע על ידי מתן קולרמן מפורום ארלוזורוב מצא שהפרמיה של עובדים מאוגדים בישראל כתוצאה מחברותם באיגוד עובדים מניבה להם תוספת של כ-13% בממוצע לשכרם. מספר העובדים שמכוסים על ידי הסכמים קיבוציים בישראל עומד על 1.3 מיליון, כ-30% מכוח העבודה. מספר העובדים שחברים בארגוני עובדים עומד על כ-870 אלף, כ-21% מכוח העבודה הישראלי.
סוגייה נוספת שבחן המחקר היא השפעתם של ארגוני עובדים על התעסוקה, תוך התמקדות בהשפעה על גמישות שוק העבודה, כלומר כיצד שוק העבודה מגיב למשברים וזעזועים חיצוניים. המשק הישראלי, כך נמצא, מתאפיין בגמישות גבוהה: יציאתו ממשברים כלכליים וחזרתו לשיעורי אבטלה נמוכים מהירות במיוחד.
על פי קולרמן, סביר להניח שחלק מהסיבות לגמישות גבוהה זו היא הנכונות של ארגוני העובדים לגלות אחריות לאומית ומשקית בתקופות משבר, כפי שניתן לראות בנטייה של ההסתדרות לחתום על הסכמים ריכוזיים מול המדינה וארגוני המעסיקים עם התפרצותו של משבר כלכלי כמו משבר הקורונה, המיתון של תחילת שנות האלפיים והמשבר הפיננסי ב-2008.