דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שישי י"א בניסן תשפ"ד 19.04.24
18.2°תל אביב
  • 11.9°ירושלים
  • 18.2°תל אביב
  • 17.4°חיפה
  • 18.7°אשדוד
  • 15.5°באר שבע
  • 22.2°אילת
  • 18.7°טבריה
  • 13.3°צפת
  • 17.8°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
פוליטי

דעה / החרם של האופוזיציה על ועדות הכנסת מפקיר את האזרחים

דו"חות מבקר המדינה מחכים במגירה עד למחדל הבא, וועדת העלייה והקליטה לא פיקחה על גל העלייה העצום מאוקראינה | בזמן שבמפלגות הימין עסקו בהכשלת הצבעות במליאה, מהלכים רבים שפגעו בציבור עברו עם מעט ביקורת

ראש האופוזיציה בנימין נתניהו (צילום: אוליבייה פיטוסי / פלאש 90)
ראש האופוזיציה בנימין נתניהו. האופוזיציה מסרבת לשרת את העם (צילום: אוליבייה פיטוסי / פלאש 90)
אסף צבי

ארבע ועדות בכנסת לא התכנסו כבר שנה, בגלל סירוב של מפלגות הימין באופוזיציה להקים אותן. דו"חות מבקר המדינה מחכים במגירה עד למחדל הבא, כי הוועדה לביקורת המדינה לא כונסה. ועדת העלייה והקליטה לא פיקחה על גל העלייה העצום מאוקראינה. מי שמשלם את המחיר הוא כלל הציבור הישראלי, ובו גם בוחרי הליכוד.

ב'בלוק הימין' (הליכוד, ש"ס, יהדות התורה והציונות הדתית) התמקדו בשנה האחרונה בהפלת ממשלת בנט-לפיד. בהובלת יו"ר האופוזיציה, בנימין נתניהו, הם מילאו את אחד מתפקידיה המרכזיים של אופוזיציה פרלמנטרית: הצגת חלופה לממשלה וניסיון לממש אותה. אבל בין הפלת חוקים שהיו שנויים במחלוקת בתוך הקואליציה לגיוס 'עריקים', הח"כים התעלמו מתפקיד אחר וחשוב לא פחות של האופוזיציה: הפיקוח על פעילות הממשלה והרשויות הציבוריות, וניסיון להשפיע או לאזן את המדיניות.

הוועדות שלא מספיק חשובות בעיני הח"כים מהימין

הנימוק הרשמי להחרמת הוועדות הוא מחאה על מפתח ייצוג לא שוויוני במספר ראשי הוועדות שניתן לאופוזיציה, וכן לייצוגם בתוך הוועדות עצמן. חלק מחברי הכנסת מהליכוד אפילו הגישו בנושא עתירה לבג"ץ, שנדחתה. גם אם הטענה מוצדקת, את מחיר המחאה הזו משלמים האזרחים. אלו הוועדות שלא התכנסו ואין להן יו"ר כבר יותר משנה, בגלל סירוב מפלגות הימין באופוזיציה למנות להן יושבי ראש מטעמם ותפקידיהן:

ועדת העלייה והקליטה: עידוד העלייה לישראל ופיקוח על אופן קליטת העולים חשוב בכל שנה, אבל נהיה קריטי בשנה שבה נשברו שיאי העלייה לישראל עקב המשבר באוקראינה. ישראל קלטה עד כה יותר מ-25 אלף עולים מאוקראינה ומרוסיה בארבעה חודשים, יותר מכלל העולים שהגיעו לישראל ב-2021, בלי ועדה שתבחן את מדיניות משרדי הממשלה, תפקח על ביצועה ותשמע את קולות הציבור.

הוועדה לביקורת המדינה: מאז הקמת הממשלה פרסם מבקר המדינה מתניהו אנגלמן עשרות דו"חות שחשפו במשרדי הממשלה ובגופים ציבוריים מחדלים ובעיות שממתינים לתיקון: מהיעדר הגנה על קטינים ברשתות החברתיות, ההיערכות הלקויה למשבר האקלים, הטיפול במשבר הקורונה, הפקרת הדיור הציבורי ועוד. אבל ועדת הכנסת שאמורה לדון בדו"חות האלה, ולוודא שהלקחים מדו"חות קודמים הופקו, כלל לא התכנסה. הם אמנם הועברו לגופים שבהם עסקו, אבל אין פורום שקוף וציבורי שדן ביישום המסקנות מדו"חות המבקר, כדי להגן על מי שנפגע מהמחדלים או למנוע את האסון הבא.

ועדת המדע והטכנולוגיה: בשנים האחרונות עסקה הוועדה בסוגיות מורכבות של הגנה על פרטיות האזרחים במאגרי מידע ממשלתיים; בסיוע הממשלתי לגופי המחקר המדעי ולפיתוח ההיי-טק הישראלי. בכנסת הנוכחית, היא כלל לא כונסה.

ועדת האתיקה: הוועדה שנועדה לפקח על פעילות חברי הכנסת עצמם, ולהגדיר התבטאויות או התנהגויות לא ראויות ואף להעניש עליהן, לא התכנסה מאז שחברי הכנסת הנוכחית נבחרו לתפקידם. בבלוק הימין סירבו לאייש אותה, ולא ניתן להקים אותה בלעדיהם. המשמעות בפועל: בבית המחוקקים של ישראל, איש הישר בעיניו יעשה, ללא שום סנקציה או עונש. במקום לתת דוגמה אישית, נבחרי הציבור הסירו מעצמם את הפיקוח.

מלבד הוועדות שלא הוקמו, חברי גוש הימין, ובעיקר הליכוד, מחרימים כמעט לחלוטין גם את הוועדות שכן הוקמו. מתוך 29 החברים במפלגה הגדולה ביותר בכנסת, ארבעה בלבד חברים בוועדות: שלמה קרעי חבר בוועדת החוקה ובוועדה למיזמי תשתיות לאומיים ולשירותי דת, אופיר כץ חבר בוועדת הכספים, ומיקי זוהר ומאי גולן חברים בוועדה לענייני החברה הערבית. במפלגת הציונות הדתית המצב דומה: מתוך ששת חבריה, היחיד שחבר בוועדה כלשהי הוא אבי מעוז (גם הוא בוועדה לענייני החברה הערבית).

שאר חברי הכנסת מהאופוזיציה יכולים להשתתף בדיוני הוועדות, אבל אין להם זכות הצבעה בהן, והם חסרים מנוף לחץ להשפעה על ההחלטות ותהליכי החקיקה.

ההימנעות הכמעט מוחלטת של הימין מחברות בוועדות בלטה במיוחד במהלך דיוני התקציב וחוק ההסדרים, שכללו סעיפים רבים שפגעו בציבור כמו העלאת גיל הפרישה לנשים, הפגיעה באגרות החוב המיועדות שסיכנו את החוסכים לפנסיה והרפורמה בחקלאות. ראש סיעת מרצ, מיכל רוזין, אמרה בראיון ל'דבר' באוקטובר האחרון, בעיצומם של הדיונים: "אני חושבת שאחרי כל כך הרבה שנים בשלטון, הם לא מבינים כמה התפקיד שלהם חשוב. הם בקונספציה שהם לא יכולים לשנות כלום כי הם לא בשלטון. זו טעות מחשבתית מבחינה דמוקרטית".

הגישה הזו נמצאת בוויכוח בתוך מפלגות הימין. המפלגות החרדיות וחלק מחברי הכנסת בליכוד מתנגדים לה, אבל בפועל, ארבע ועדות כנסת לא הוקמו, והמפלגות הסתפקו בפעילות סמלית בוועדות הקיימות. לעומתן סיעת הרשימה המשותפת, שגם היא חלק מהאופוזיציה, פעילה באופן מלא בוועדות.

נוסף למחאה על הרכב הוועדות, ראשי בלוק הימין נימקו את החרמתן גם בכך שממשלת בנט-לפיד לא לגיטימית, ולכן צריך להחליף אותה. ההצלחות בתקיעת חוקים של הממשלה, המשברים התכופים בתוך הקואליציה ופרישתם מהקואליציה של חברי הכנסת עידית סילמן וניר אורבך יצרו בשנה האחרונה תחושה מתמשכת ש'ממש עוד רגע' הממשלה נופלת, ולכן, מה להם ולעיסוק בזוטות כמו ועדות בכנסת. אבל ממשלת בנט מציינת השבוע שנה שלמה, שבה מהלכים רבים שפגעו בציבור עברו עם מעט ביקורת, פיקוח או ניסיונות איזון מצד הכנסת.

בליכוד כנראה שכחו את דבריו של יו"ר התנועה לשעבר, מנחם בגין, שלאחר אחד מהפסדיו בבחירות הבטיח ש"נשרת את העם מן האופוזיציה". חבל שעבור חברי הליכוד של היום, העיקרון הזה כנראה לא מספיק חשוב.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר
פעמון

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״

נרשמת!