"אלימות מילולית בכלל לא נספרת אצלי אחרי עשורים במערכת", אומרת רימה קרמסקי, אחות אחראית מרפאת כבד במרכז הרפואי רמב"ם בחיפה, בהפגנת מחאה שנערכה היום בבית החולים, "אבל להרים יד, להרים מקל, פטיש, לשבור חלון – לאן הגענו? באיזו מדינה אנחנו?".

ההפגנה, בהשתתפות עשרות רופאים ואחיות, נערכה כחלק משביתה רחבה במערכת הבריאות בדרישה לצעדים למניעת אלימות. השביתה כוללת את כלל הרופאים בבתי החולים, קופות החולים וטיפות חלב, את האחיות בבתי החולים ובמרפאות כללית ומאוחדת, ואת הרוקחים בשירותי בריאות כללית. גם עובדי כללית צפויים לקיים אירועי הזדהות ומחאה.

רימה קרמסקי אחות אחראית במרפאת כבד ברמב"ם (צילום: דפנה איזברוך)

"הבעיה מחמירה מכך שהצוות פועל במחסור", מוסיפה קרמסקי. "בחלק ממקרי האלימות אני חושבת שאם אחות הייתה תופסת מתפרע חזק, מסתכלת לו בעיניים ואומרת בקול נחוש 'מותק, די, מספיק, תפסיק עכשיו, תרגע ודי', זה היה עוצר אותו. או אם מישהי הייתה פנויה לשבת להקשיב למצוקה של בן המשפחה עוד לפני שהוא נהיה אלים. אבל אנחנו בטירוף ואין את האחות שיש לה זמן לעשות את זה". לדבריה, "המחסור בתקני רופאים ואחיות מביא את כל הסיטואציות לקצה".

ד"ר אבי ויסמן, סגן מנהל המרכז הרפואי רמב"ם בעצרת מחאה נגד האלימות כפי צוותים רפואיים (צילום: דפנה איזברוך)

ד"ר אבי ויסמן, סגן מנהל המרכז הרפואי רמב"ם: "אני יושב בוועדה הלאומית למיגור אלימות, ביקשנו שיגדירו שומרים כעבודה מועדפת. אבל לא קיבלנו תשובה מספקת ממשרד האוצר. אנחנו התייאשנו מלנסות לחנך את ציבור. המינימום הוא שהעובדים ירגישו בטוחים".

"לאחרונה אחד הרופאים שלנו קיבל מסר לא לחזור הביתה למשך כמה ימים"

ד"ר אירית מריטיק, יו"ר ועד הרופאים ברמב"ם, אמרה בהפגנה: "המרחב הטיפולי של החולה ואנשי צוות אמור להיות מרחב נקי וקדוש. אנחנו באים למקצועות הטיפוליים מתוך אהבה, חמלה, רצון לטפל ואמונה גדולה בשירות של רפואה ציבורית. ברגע שהמרחב הטיפולי הזה מזדהם באלימות, אנחנו נדרכים. כשאנחנו דרוכים וממתינים לפטיש הבא בראש, אנחנו נהיה פחות איתכם בתוך המרחב הטיפולי הזה.

ד"ר אירית מריטיק (צילום: דפנה איזברוך)

"לא ייתכן שאנשי צוות יחששו להיכנס לתוך חדר טיפול ולדבר עם מטופלים ומטופלות. לא ייתכן שלא נישן בלילות, לא ייתכן שיהיו חרדות, פלאשבקים עד כדי הימנעות מלחזור לעבודה."

בשיחה עם 'דבר' אומרת ד"ר מריטיק: "לפעמים האלימות מגיעה עד איומים אמיתיים. לאחרונה אחד הרופאים שלנו קיבל מסר לא לחזור הביתה למשך כמה ימים. רופא שלא עשה שום דבר, רק טיפל בחולה שהגיע זמנו למות. למה רופא צריך לספוג איומים על חייו?".

"מי שנפגע זה החולים, אבל אנחנו חווים את האלימות יום יום"

"אנחנו קוראים לממשלה להגן עלינו ועל נותני טיפול בכל מקום בארץ. אנחנו פועלים לפי הקוד האתי לזכויות החולה אבל איפה זכויות המטפל?", אומרת מירי כץ, אחות אחראית במחלקת עור ויו"ר ועד האחיות. "מי שנפגע זה החולים, אבל אנחנו חווים את האלימות יום יום. לא מבינים שזה גורם לנו לא להגיע לעבודה. אם הכל נעשה תחת איומים לא יהיה יותר".