20 פעילים מירושלים הקימו אתמול (שני) אוהל מחאה נגד יוקר הדיור, מול הכנסת. המאהל הוקם כחלק ממגמה ארצית של הקמת אוהלי מחאה, שהוקמו עד כה בתל אביב, באר שבע ופרדס חנה.

"באנו להרחיב את המאבק של החברים שלנו בתל אביב", אומר ל'דבר' יונתן קופר, סטודנט בעיר. לדבריו, ההתארגנות הייתה יחסית ספונטנית, ובאה בהשראת התארגנויות דומות. הקבוצה הגיעה לקראת הערב לגן הוורדים מול הכנסת, ועם פרישת האוהלים יצאה ההודעה על פיזור הכנסת.

"שלוש שנים אני מנסה להיכנס לתורים של משרד השיכון, וכלום", אומרת כנרת אפרת-שמעוני, תושבת שכונת קריית מנחם שצמודה לבית החולים שאליו היא חייבת להיות קרובה. "מבחינתי, אני אעבור לגור באהל. אני חייבת להיות בירושלים, אבל אי אפשר לחדור את הקריטריונים של משרד השיכון שלא נותנים לי זכות, אף שיש לי 100% נכות וילד בן 16".

"אני משלם עם שני שותפים על דירה ישנה של שלושה חדרים בירושלים 5,000 שקלים", אומר ניר זוארץ. "כבר העלו לנו 300 שקלים, יעלו עוד 300 שקלים ואני מקווה שלא יותר. אנחנו יוצאים עכשיו כדי להתחיל כאן מאבק, וזה יתפוס".

"התפיסה שנדל"ן הוא מקור לרווח צריכה להשתנות", אומרת טליה בר יוסף, סטודנטית בעיר. "קורת גג לא יכולה להיות מקור לכסף קל. לא יכול להיות שיש אנשים בארץ עם עשרות דירות, ואנשים עובדים שמפחדים שלא תהיה להם דירה".

בר יוסף מספרת שלקחה חלק בקמפיין להעלאת שכר המינימום ל-40 שקלים לשעה, והחליטה להצטרף למאבק הנוכחי אחריו. "לדעתי המאבקים האלו קשורים. מחירי המזון, הדלק, הירקות והפירות, ועכשיו הדיור, ביחד עם משכורות נמוכות. אני זוכרת את מחאת 2011 כילדה, והיא השפיעה עלי מאוד. אני חושבת שיש פה הזדמנות למשהו גדול".

"לדעתי המחאה הזו תימדד בהשפעה ולא בגודל", אומר זוארץ. לדבריו, אף שמחאות האוהלים עדיין קטנות מאוד, דווקא בשל השינויים הפוליטיים יש אפשרות להשיג יותר. "2011 הייתה ענקית, אבל מעט מאוד קרה בסוף. אנחנו צריכים במחאה הזו להיות ממוקדים. לי קריטי שהדרישות מול מקבלי ההחלטות יהיו ברורות – חוקים שיעשו סדר בעולם השכירות, כולל הגבלת המחיר, במשולב עם יצירת דיור מוזל לאוכלוסיות מכוונות, נגיד סטודנטים. גם כשנצא מהשוק, ההיצע ייגדל והמחירים יירדו".

עם פרישת האוהלים, ההפגנה פוזרה על ידי המשטרה בטענה שהצבתם בשטח לא חוקית. במקביל לוויכוחים עם השוטרים, הנהלת הגן הדליקה את הספרינקלרים, שהתחילו להרטיב את האוהלים והמוחים. השעה הייתה מוקדמת מדי להשקיה ועדיין היו הרבה מבקרים בפארק.

המוחים המשיכו לשבת. "אנחנו כאן להישאר, והאוהלים הם עקרוניים", אמרה מוחה לשוטר. בין הוויכוחים התפתחה שיחה, והתברר שאחד השוטרים גר באחת השכונות שעוברות תהליכי פינוי-בינוי אינטנסיביים שגם הוא נפגע מהם. "השוטרים צריכים להצטרף אלינו", אומרת בר יוסף. "זו באמת מחאה של כולם".