שנת 2023 תיפתח עם תקציב המשכי, הרפורמות שתוכננו בחוק ההסדרים יחכו וממשלת המעבר תצטרך לנווט בין שיתוק לבג"צ. פיזור הכנסת וההחלטה על בחירות שולחים את ישראל לתקופה של חוסר ודאות כלכלית, על רקע אינפלציה גבוהה והאטה כלכלית עולמית.
הסקרים הצמודים והמשבר הפוליטי המתמשך מעידים שממשלת המעבר לא בהכרח תוחלף בקרוב. בשנים האחרונות, ישראל פעלה תקופות ארוכות תחת ממשלת מעבר, שאמנם מוגבלת מבחינות רבות, אך אינה משותקת לגמרי.
סמכויותיה של ממשלת מעבר אינן מוגבלות בחוק, אלא בפסיקת בג"צ לפיה צריכה הממשלה לפעול "באיפוק" ולקדם נושאים שיש להם ״כורח ודחיפות מיוחדת״. הפרשנות של מושגים אלה עמומה. מני מזוז, למשל, איפשר לממשלת מעבר לקיים משא ומתן מדיני עם סוריה כיועץ משפטי.
***
הנפגע המיידי של המשבר הוא תקציב 2023. גם בתסריט האופטימי, בו הבחירות שיתקיימו בסוף אוקטובר – תחילת נובמבר, יסתיימו בהכרעה ברורה, ותקום ממשלה תוך זמן קצר, תקציב חדש לא יאושר בכנסת לפני מרץ- אפריל. זה אומר שכשליש מהשנה יתנהל בתקציב 1/12, שמכיל בתוכו מנגנון קיצוץ אוטומטי.
סביב התקיעות הפוליטית נעשו בתקציב ההמשכי מספר תיקונים בשנים האחרונות: הקלה בהעברת עודפי תקציב; הגדלת הגמישות; ובעיקר הצמדת התקציב לגידול האוכלוסייה. כך אמור התקציב לגדול בכמה מיליארדי שקלים באופן אוטמוטי. לפי סדר הקדימויות של התקציב ההמשכי, מי שייפגע יותר מכל הם הגופים הפריפריאליים מבחינה תקציבית: ארגונים נתמכים, רשויות מקומיות ועמותות.
על שולחן המשא ומתן נמצאים כעת שני הסכמי שכר משמעותיים: הסכם המסגרת במגזר הציבורי, והסכם חדש למורות ולגננות בהסתדרות המורים. בשני המקרים הסכמי השכר הקודמים הסתיימו, והאינפלציה הגבוהה שוחקת את השכר שהוקפא.
התקציב ההמשכי כשלעצמו אינו מונע חתימת הסכמי שכר חדשים, הנמצאים בדירוג גבוה מבחינת סדר ההוצאות. מבחינה משפטית אפשר יהיה לטעון שלהסכמי השכר יש "דחיפות מיוחדת" מאחר והם משפיעים על חייהם של מאות אלפי אנשים ולאור העובדה שהסכמי השכר הקודמים התפוגגו.
הקושי המרכזי טמון בהחלטה העקרונית על מסגרת התקציב, סוגיה שנמצאת בסמכותו של שר האוצר. במשרד האוצר יכולים להשתמש במצב הפוליטי כדי להצדיק את דחיית ההסכמים לאחר הבחירות.
***
מקום בו תיתקל הממשלה בקשיים משמעותיים הם מינויים חדשים, כשהמרכזי שבהם הוא מינוי מנכ"ל חדש לביטוח הלאומי. יובל אלבשן מחכה לאישור ועדת גילאור למינוי בכירים, והמינוי חשוף כרגע יותר לביקורת משפטית. לצד זאת, היעדר מנכ"ל לאחד המוסדות החשובים בישראל הוא בעייתי, ואינו יכול להימשך זמן רב.
מינויו של מנכ״ל הביטוח הלאומי היוצא, מאיר שפיגלר, ליו"ר רשות החשמל אושר אתמול על ידי ועדת גילאור, מה שיקל על השרים לאשרו בממשלה.
מבחינת הכנסת, חוקים רבים שנמצאים כרגע בצנרת ישארו כנראה תקועים, ביניהם חוקים בתחום הדיור, הרפורמה בקנסות שמקדם גדעון סער ועוד. המשבר הפוליטי צפוי דווקא להקל על אישור חוק הסיוע לעסקים שנפגעו באומיקרון, שהאופוזיציה תקעה עד אתמול.
