מזכ"לית הסתדרות המורים, יפה בן דויד והממונה על השכר באוצר, קובי בר נתן נפגשו היום (ראשון) ולראשונה מתחילת מאבק המורים הונחה הצעה מצד האוצר. מהסתדרות המורים נמסר: "סוף סוף האוצר הניח הצעה קונקרטית על השולחן. עדיין יש פערים משמעותיים בין הצדדים. הוחלט שמחר נשב שוב וננסה לגשר על הפערים".
לפי דיווח ב-ynet, האוצר הציע להסתדרות המורים להעלות את שכר המורים המתחילים מ-6,800 שקלים כיום ל-8,600 שקלים. הדרישה ההתחלתית של הסתדרות המורים למו"מ היתה העלאת שכר המורים המתחילים ל-10,500 שקלים, כ-85% מהשכר הממוצע במשק.
הסכם השכר האחרון של הסתדרות המורים, אופק חדש, הסתיים לפני שלוש שנים, במאי 2019. מאז הוא לא חודש, עקב תקופה ארוכה של מערכות בחירות רצופות, היעדר ממשלה נבחרת והיעדר תקציב מדינה מאושר, ומגפת הקורונה. כתוצאה מכך, שכר המורים נשחק.
היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה אישרה היום שניתן לקיים משא ומתן עם הסתדרות המורים לשם הגעה להסכם שכר חדש, בכפוף למגבלות המוכרות החלות בתקופת בחירות. ההחלטה התקבלה בעקבות פניית משרד האוצר.
לפי החוק הקיים, ממשלה שמכהנת לאחר פיזור הכנסת היא ממשלה רגילה. עם זאת, הפסיקה והנחיות היועץ המשפטי לממשלה לאורך השנים קבעו הגבלות שונות על פעילות הממשלה בתקופת בחירות, והגדירו אותה כ'ממשלת מעבר'. אך הפסיקה קבעה עקרונות, בהתאם למקרים ספציפיים, ובפועל יכול לנבוע מהם טווח רחב של פרשנויות.
שר האוצר, אביגדור ליברמן, אמר אתמול בתוכנית "פגוש את העיתונות": ״אין ויכוח עם המורים על השכר. נפגשתי כמה פעמים עם יפה בן דויד, אבל אני לא נפגש תוך כדי שביתות. מערכת החינוך זה לא רק מורים, גם תלמידים, וגם תושבי ישראל. אנחנו לא רוצים סתם לתת תוספת משכורות. הכי קל לי לפני בחירות להגיד קחו מה שאתם רוצים. הרי יש כסף. היינו עושים טקס יפה, וזהו. אבל באנו לממשל שינוי, אנחנו דורשים שיהיה סנכרון בין החופשים״.