התנאים הכלכליים הסוערים מייצרים עניין רב בהחלטות הריבית של בנק ישראל, שבימי שגרה נתפסות כצפויות, ולעיתים אפילו טכניות. היום (שני) תתכנס הוועדה המוניטרית לקבוע איך להמשיך במתווה העלאת הריבית, כשהדילמה המרכזית היא בין העלאה מתונה של 0.25 נקודות האחוז, להעלאה של 0.5 נקודות האחוז שתביא את הריבית ל-1.25%.

לבנק ישראל יש אפשרות לבחור במתווה האיטי, ולהמשיך בקצב בו פעל עד כה. אך השיקול המכריע, שידחוף להעלאה מהירה יותר של הריבית, הוא הצורך להדביק את הקצב של הפדרל ריזרב בארצות הברית, ושל בנקים מרכזיים נוספים בעולם.

החשש ממיתון גובר

ריבית בנק ישראל, שירדה בתחילת הקורונה לרמה של 0.1%, עלתה לרמה של 0.75% באפריל ובמאי. עלייה זו תואמת את סיבוב הפרסה המוניטרי של בנקים מרכזיים בעולם, שמוביל הפדרל ריזרב בארצות הברית. אחרי שהחזיקו את הריבית ברמה אפסית לאורך הקורונה, מעלים הבנקים את הריבית על מנת להוריד את האינפלציה, שהגיעה לרמות שיא.

בהחלטתו האחרונה החריף הפדרל ריזרב את הטון, והעלה את הריבית ב-0.75 נקודות בסיס, לרמה 1.75%. יו"ר הפד ג׳רום פאוול נראה ספקן יותר כלפי האפשרות של נחיתה רכה, ואמר מפורשות ששוק העבודה הולך להיפגע. על רקע זה גברו ההערכות שהבנק הפדרלי מוכן להכניס את ארצות הברית למיתון על מנת להילחם באינפלציה, שהגיע לשיא של 8.6%.

יו"ר הפד ג׳רום פאוול מודיע על העלאת הריבית (צילום ארכיון: AP Photo/Jacquelyn Martin)

לצד הביקוש, בשבועות האחרונים גברו הסימנים שהמשק האמריקני מתקרב למיתון, מה שמראה שמדיניות הפדרל ריזרב עובדת. על פי אומדן הצמיחה של הפד באטלנטה התוצר צפוי להתכווץ ברבעון השני בפעם השנייה ברציפות, יש הרעה משמעותית בתנאים להלוואות והתחזיות למיתון מתחזקות. מיתון יגרום לציבור האמריקני להוציא פחות כסף, מה שיכול לגרום לירידת מחירים.

לצד ההיצע, נרשמה הקלה במחירי הסחורות, המזון, ובמחירי התובלה הימית. מה שלא יורד בצורה משמעותית הוא מחיר האנרגיה, שממשיך להיות מושפע מהמלחמה באוקראינה.  בסך הכול שינויים אלה גורמים להתמתנות הציפיות לאינפלציה, ובטווח הארוך גם למיתון הציפיות לעליות ריבית.

בישראל: ארה"ב והשקל יכריעו

בהודעת הריבית, כמו גם סוכנויות הדירוג, ישלמו מס שפתיים ויביעו דאגה מהמשבר הפוליטי המתחדש, אבל קשה להאמין שהוא מטריד אותם במיוחד. התפזרות הכנסת והסכנה לחזרה למבוי סתום, אמנם תורמות לחוסר הוודאות, אבל לא יפגעו בגרעון של ישראל ולהפך: אם אין ממשלה הגרעון קטן, וזה הנתון שמעניין את החברות.

החשש ממיתון גם בישראל, וירידה בציפיות לאינפלציה יכלו להשאיר את בנק ישראל בתוואי העלאות ריבית של 0.25 נקודות אחוז בכל פעם, אבל הפער מארצות הברית צפוי להכריע את הכף. בנק ישראל לא רוצה להישאר מאחור ופותח פער מהבנק הפדרלי, שמקבל את החלטותיו במהירות ובחדות.

אחת הסיבות המרכזיות לכך היא חשש מהיחלשות השקל. בחודשים האחרונים השקל נחלש משמעותית ביחס לדולר, ונסחר כעת ברמה של 3.53 שקלים לדולר. התחזקות השקל בשנה האחרונה, שהתקרב למחסום ה-3 שקלים לדולר, סייעה מאד למיתון עליית המחירים. בבנק ישראל חוששים שפער ריביות גדול יתרום להיחלשות השקל, ויכול בקלות להתגלגל לעליית מחירים.