דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שישי י"ט באדר ב' תשפ"ד 29.03.24
19.1°תל אביב
  • 17.6°ירושלים
  • 19.1°תל אביב
  • 16.9°חיפה
  • 17.9°אשדוד
  • 19.7°באר שבע
  • 23.6°אילת
  • 15.9°טבריה
  • 19.7°צפת
  • 17.6°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
הזכות לקורת גג

מנכ"ל עמיגור: "המדינה צריכה לבנות דיור ציבורי בעצמה. זה יעיל, נוח וזול"

ארז שני, שמונה למנכ"ל חברת הדיור הציבורי עמיגור, קורא להפוך את הדיור הציבורי לרלוונטי לאוכלוסיות נוספות | לפקידים במשרדי הממשלה הוא קורא להתחבר לשטח: "צריך שיישבו אנשים עם רגישות חברתית בכל מקום"

מרכז דיור ציבורי גיל הזהב תל אביב (צילום באדיבות עמיגור)
מרכז דיור ציבורי גיל הזהב תל אביב (צילום באדיבות עמיגור)
דוד טברסקי

ארז שני, המנכ"ל החדש של חברת השיכון עמיגור, מאמין שהפתרון למשבר הדיור חייב לעבור דרך בנייה של המדינה. מגמות ההפרטה שנושבות ממסדרונות האוצר והשיכונים שבנתה המדינה בעיירות הפיתוח לא ישכנעו אותו אחרת. הוא מאכלס יותר מ-2,000 דירות במגדלים חדשים בעלות ממוצעת של חצי מיליון שקלים לדירה (דמי שכירות חודשיים של כ-300 שקלים).

"לעמיגור יש די.אן.איי אחר", אומר שני (50) בראיון ל'דבר'. "הוא נובע מאכפתיות גדולה ושנים רבות של העברת מסר לעובדים שמסתכלים על הדיירים לפני הנוהל". בחודש הבא תציין עמיגור 50 שנה. שני עובד בה כבר 20 שנה, ולפני כמה חודשים נכנס לנעלי המנכ"ל הקודם, יובל פרנקל, שנפטר לאחרונה ממחלת הסרטן. פרנקל היה סמל בעולם הדיור הציבורי, דמות מוערכת במסדרונות הסוכנות היהודית ומשרדי הממשלה השונים, ודמות אהובה בשטח, בקרב הדיירים והפעילים.

"יובל היה אומר: לפני הנוהל המשפטי יש נוהל שכל, שזה מה שאנחנו דורשים מכל העובדים פה", אומר שני. "המשכורות כאן לא מאוד גבוהות, ואנחנו תמיד בתחרות מול השוק, אבל העובדים נשארים שנים, כי מה שמוביל אותם זה הרצון לשנות ולתקן".

מנכ"ל עמיגור ארז שני (באדיבות עמיגור)
מנכ"ל עמיגור ארז שני (באדיבות עמיגור)

"פעם היה לדיור הציבורי אגף רווחה משלו, אבל המדינה יצאה מזה"

עמיגור מחזיקה ומתחזקת יותר מ-16 אלף יחידות דיור, 10,000 מהן מיועדות לגיל הזהב. בשונה מאחותה הגדולה עמידר, היא לא מתעסקת ברכישת דירות (אף שזה עתיד להשתנות בקרוב, לפי דרישת משרד השיכון). היא נמצאת בבעלות הסוכנות היהודית, וחתומה מול משרד השיכון רק על הסכמי ניהול. זה מאפשר לה מרחב פעולה רחב מול הקרקעות של הסוכנות היהודית, שעליה היא בונה מבני דיור ציבורי במחיר מוזל. "המדינה צריכה לבנות דיור ציבורי בעצמה. זה יעיל, נוח וזול", אומר שני. בין היתר, משתמשת במערך גיוס הכספים של הסוכנות כדי לממן את הפרויקטים שלה.

"זו שנה טובה מאוד לחברת השיכון", אומר שני. "ממשלה מתפקדת עם תקציב, ביחד עם גיוסים מוצלחים מכמה מקורות, הכפילו את תקציב השיפוצים והתחזוקה ל-42 מיליון שקלים. המשרד עובד, יש עם מי לדבר, לא נתקלתי בבעיה של כסף לשיפוץ דירות, לעומת שנים קודמות".

שני מראה בפלאפון שלו תמונות של דירות שדיירים ופעילים שולחים לו: קירות הרוסים, מטבחים לא ראויים לשימוש ועוד. הרבה מהתמונות גם רצות ברשת, חלקן לא בתחום אחריותו. דו"ח מבקר המדינה ממאי האחרון שנכתב על חברת עמידר העביר ביקורת קשה על מצב התחזוקה של הרבה מהדירות שלה. "אם אני מקבל תמונה, מנהל סניף מקבל ממני טלפון ואני אומר לו לגשת ולטפל", אומר שני. "לפעמים שומעים במקומות אחרים שמדובר באחריות הדיירים, אבל אני רואה את זה כדברים שבאחריותי. חלק מדיירי הדיור הציבורי לא יודעים כיצד לדאוג לעצמם. לפעמים אנחנו מערבים את הרווחה, אבל הרבה מאוד פעמים זה אנחנו. פעם היה לדיור הציבורי אגף רווחה משלו, אבל המדינה יצאה מזה. זה שינוי של סדר עדיפויות ערכי, החליטו לחסוך בהוצאות. אמרו: יש רווחה ברשויות, למה שנשב שם?"

אבל למה שחברת השיכון תשמש כמרכז רווחה?
"יש הרבה מגזר שלישי בתחום, אבל כל מי שיושב בשטח יגיד לך כמה זה לא מאורגן. אנחנו מגיעים לאנשים הביתה, רואים את הילדים. יש המון מקרי קיצון, וזה נשאר בידיים שלנו. אז בכל מה שאנחנו כן יכולים לסייע, אנחנו נסייע, אם זה לערב רשויות או להביא מהכספים שלנו. אנחנו מאמצים ועוזרים, אבל סניף של עמיגור לא יכול לעשות את הכול. זה לא התפקיד של עמיגור לדאוג לחבילות מזון לפסח, אבל אני משמש כתובת גם לבקשות כאלה".

"אם חד הורית ענייה לא זכאית לדירה?"

אחד הנושאים שמקוממים את שני הוא נושא הדירות ריקות, וכאן הוא גם מרשה לעצמו להיות ביקורתי מול מדיניות המשרד. "באופקים יש לנו 40 דירות ריקות. למה? כי המשרד טוען שאין לו מועמדים שעומדים בקריטריונים. בכל הדרום אין 40 מועמדים? תגמישו קריטריונים, לא מקבל את הביקורת שזה תקדים מסוכן. אם חד הורית עם שני ילדים שחיה בעוני לא זכאית לקבל דירה? שר השיכון לשעבר יואב גלנט הגמיש קריטריונים, גם אם באופן נקודתי, ודירות התמלאו. בואו נתחיל איפשהו".

מרכז דיור ציבורי גיל הזהב חולון (צילום באדיבות עמיגור)
מרכז דיור ציבורי גיל הזהב חולון (צילום באדיבות עמיגור)

מה דעתך על מדיניות הסיוע בשכר דירה, שהנתונים הרשמיים של המדינה מראים שהיא התרחבה משמעותית בשנים האחרונות?
"אני חושב שזה טוב בחלק מהמקרים, אבל באחרים זה לא רלוונטי בכלל. יש אנשים שבחיים לא ישכירו להם דירה. שלא יודעים להעמיד צ'קים, שאין מה לדבר על ערבות. רבים מהם לא יצליחו להשכיר דירות. הם חייבים את עמיגור. המצב כיום טוב יותר מלפני 15 שנה, כשרק מכרו דירות ולא רכשו דירות. אבל אני חושב שהמדינה צריכה לחזור לבנייה ציבורית".

"תוסיף חדר שינה וזה מתאים לזוג צעיר"

עמיגור בונה 2,650 דירות גיל הזהב שבנייתן ואכלוסן תסתיים בקרוב, ואחריהן יבואו, בתקווה, עוד כ-3,000; מבנה מודרני של 180 יחידות דיור בדרך השלום בתל אביב; קומפלקס של שלושה מגדלים עם יותר מ-470 יחידות דיור באשקלון; ומבנה חדשני בהרצליה פיתוח מול הסלעים והים, עם דירות 40 מ"ר, סלון, חדר שינה-ממ"ד, מטבח ושירותים ומועדון לדיירים בכל מבנה. "מחיר הקומפלקס באשקלון עומד על כ-560 אלף שקלים לדירה – דמי עלות בנייה. איך רכישת דירות יכולה להתחרות בזה?

המשותף לכל הפרויקטים הוא שהם נבנים על קרקע של הסוכנות, שהוחלט שתשמש לדיור ציבורי. 80% מהמימון מגיע מהמדינה – תקציב ישיר ותמיכה בשכירות. השאר תרומות. במראה ראשון, חלקם נראים כלא פחות מפרויקט יוקרה. "זה נראה כמו דיור ציבורי?", מתגאה שני. "למה אי אפשר לבנות כזה למשפחות? לצעירים? אין לנו עלות קרקע כי היא של הסוכנות היהודית, אבל זו לא בעיה למדינה כשהיא בונה על אדמות מדינה. שתעמיד אותן עבור החברות המשכנות".

אלו דירות לציבור המבוגר. הדרישות שלו צנועות יותר, ובכלל, המדינה תומכת במיזמים לציבור הזה.
"שים עוד 150 אלף שקלים ותוסיף חדר שינה, וזה מתאים לזוג צעיר. אומרים לי שאם אני אשים את כולם בדיור ציבורי זה יהיה מבנה של נרקומנים, אבל אני מאמין שכשנותנים למישהו בית חדש יפה, מכובד, אנשים ישמרו עליו.

"אני מוכן להתפשר, תנו לי חצי בניין, את החצי השני ליזם, אפשר למצוא אלף מודלים. ככה יכול להיראות העתיד של הדיור הציבורי. בבת ים אנשים יגורו מול הקניון המרכזי. ברחובות זה יחדש את כל שכונת עושיות, כי זה מבנים יפים אבל לא ג'נטריפיקציה. בתים ליד הים. וכל זה ב-300 שקלים לחודש שכר דירה".

"הפקידים צריכים יותר חיבור לשטח"

איפה החזון הזה נתקע?
"הרבה עומד מול הרשויות. באשקלון ראש העיר לקח את זה בידיים ותוך שנתיים הכול אושר ויצא לדרך. בתל אביב לקח ארבע שנים. בחיפה יש עיכוב, כי העירייה רוצה שנבנה חניה תת-קרקעית בשביל השכונה.

"כדי שזה ישתנה, צריך שיישבו אנשים עם רגישות חברתית בכל מקום. אני רואה פקידות בכירה בממשלה, אנשים שמאוד רוצים בטובת הציבור ומבינים את הצרכים, אבל צריך יותר חיבור לשטח, וגם להבין מי האנשים שאנחנו מתמודדים איתם. אין לנו מנוס מלחזור לבנייה של דיור ציבורי, בפורמט כזה או אחר, גם אם זה לא יקרה דרך עמיגור".

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!