שר האוצר משה כחלון הציג אתמול (שני) בפני ועדת הכספים את תקציב המדינה לשנים 2017-2018, ובתוך כך פירט כמה מעיקרי מדיניותו כשר אוצר. "חרטנו על דגלנו להגדיל את המשרדים האזרחיים, לטפל ביוקר המחיה, לצמצם את הפערים וביצוע שינויים מבניים. אני באתי לפתור בעיות שלא אני יצרתי" אמר כחלון. לצד זאת, לא התייחס כחלון לסוגיית מחירי הדיור, והצהיר כי בכוונתו להמשיך את מגמת הורדת המכסים וחשיפת שוק המזון הישראלי לייבוא. בתגובה להערכת השר את מצב המשק כחיובי תוך ציון נתונים חיוביים בנושא תעסוקה וצמיחה, אמרו חלק מחברי הוועדה כי בעוד נתוני המאקרו טובים, הפערים נותרו רחבים ומצב השכבות החלשות לא הוטב בצורה משמעותית. את הדיון בוועדה קטעו תושבי הצפון שבאו להפגין נגד איי יישום התכנית לצפון וזרקו במחאה גליל נייר טואלט לאולם. בתגובה למחאתם השיב השר כי "היום יהיה על זה דיון".
אולם הוועדה היה צפוף עד אפס במקום בציפייה לדבריו של שר האוצר כחלון. יו"ר ועדת הכספים משה גפני פתח בברכות על נתונים מאקרו כלכליים חיוביים: "המדיניות מוכיחה את עצמה. דירוג האשראי של ישראל גבוה, הצמיחה טובה, האבטלה נמוכה, הבעיה היא בתחום הדיור". בפתח דבריו הזכיר כחלון את התנגדותו לסגירת תאגיד השידור הציבורי, בנימוק כלכלי של חיסכון כספי, ולא ביחס להתנהלות הפוליטית הכרוכה בשידור הציבורי ואמר "התפקיד שלי זה לשמור על הקופה הציבורית. אני מאמין בשידור ציבורי חזק, אבל פה מדובר בכסף גדול".
השר הדגיש את כוונתו להמשיך במדיניות חשיפת שוק המזון הישראלי לייבוא של דגים, בשר וירקות. "כשרואים את כל ההפגנות אני רואה שיש אנשים שנבהלים מזה ולא עושים רפורמות. אני רואה את החקלאים, אבל יש גם 8 מליון אזרחים שמשהו צריך לנסות לפחות לדאוג להם". מנגד, אמר יו"ר הוועדה גפניכי חלק מהורדות המכסים לא התגלגלו להוזלות ציבור, ומבחינתו המאבק במגמה בהורדות המכסים הבלתי מוצדקות היא "עניין של סדר עדיפויות".
אל מול הטענה שישראל מקלה על ייבוא אליה בלי לבקש תמורה מקבילה במכסי הייצוא אמר שי באב"ד מנכ"ל האוצר ל"דבר ראשון" כי "לא נכון שאנחנו רק מורידים מכסים ולא מבקשים הורדות מקבילות בחו"ל. בסחר עם ארה"ב המכס הוא רק מצידנו". באב"ד טען כי הורדות המכסים נועדו להשוות את המאזן מול שותפות הסחר בישראל. מהדברים עולה בכך שמדינת ישראל יזמה הורדות מכס, מבלי להציב שום דרישה מקלה בעבור יצוא ישראלי במדינות חו"ל. "טוב לנו להיות תחרותיים" אמר.
שר האוצר הציג את מדיניותו כחברתית, והתגאה בצעדים של הורדת מיסים ישירים – מס חברות שמיועד להשלים ירידה מ26.5% עד 23%, והורדת מס הכנסה למעמד הביניים שכבר התרחשה. יש לציין כי לדעת מומחים רבים בישראל המסים הגבוהים הם דווקא המסים העקיפים, כמו המע"מ אותו כינה כחלון בעבר "המס הרשע ביותר". מסים אלה, אשר מוטלים על כלל האוכלוסייה באופן שאינו מדורג לפי הכנסה, נותרו ללא שינוי.
חבר הכנסת יוסי יונה (המחנה הציוני) הזכיר כי ישראל נמצאת בתחתית העולם המפותח, כאשר בה שיעור העוני הוא הגבוה מכולן – כ20%, והציג את גישתו לפתרון "אני מברך על העלאת ההוצאה הציבורית. אנחנו באחד המקומות הנמוכים בהוצאה ציבורית ובהוצאה אזרחית. אתם יודעים שאחת הסיבות ליוקר המחיה זו הקטנת ההוצאה האזרחית. אולי שם עומדים חילוקי הדעות העמוקים בינינו, אם אנחנו נהיה כמו המדינות המתוקנות ונעלה את ההוצאה לממוצע של הOECD, זה ייתן מענה ליוקר המחיה".
לא במקרה אמר יונה כי מדובר בחילוקי דעות עמוקים, מפני שאפילו הצבת היעד שנשמע צנוע – השוואת ההוצאה האזרחית לממוצע המדינות המפותחות, תחייב את הממשלה להגדיל את תקציב המדינה בעשרות מיליארדי שקלים בכל שנה. המהלך יחייב ככל הנראה העלאת מיסים משמעותית, בעוד מדיניות שר האוצר היא להוריד מסים ולהשתמש בעודפי גביית המסים לצמצום הגרעון.
תוך כדי הקראת הסעיפים אליהם צפוי לעבור השנה תקציב נוסף, פרצו תושבי הצפון באולם בצעקות במחאה על אי תקצוב תכנית החומש לצפון, שנכתבה במשך שנתיים בעלות של 18 מיליארד ש"ח והבטחה שכנראה לא תיושם להקציב 800 מליון ש"ח בשנת 2017. חברת הכנסת סתיו שפיר העירה כי "אם זה לא ייסגר לפני דצמבר, זה לא ייכנס לתקציב, ואם זה יהיה בהעברות התקציביות במשך השנה זה יהפוך למסחטה פוליטית".
בנושא הבוער של הדיור, כחלון לא הזכיר כלל את מחירי הדיור והסתפק בברכות ל "5,500 המגרילים שכבר זכו בדירה בהנחה של בין 20 ל-30 אחוזים. עד סוף השנה אנחנו מחויבים ל-12,000 זוכים". השר ציין כי בנושא הדיור הציבורי נרכשו השנה 600 דירות ומתוכננת רכישה של עוד 3,000 דירות, תוך הגדלת פעולתן של החברות המשכנות דוגמת עמידר, שמקור המימון יכלול הנפקת בסך מיליארד שקלים. הכרזה זו הכעיסה את חברת הכנסת אורלי לוי-אבקסיס, שהבהירה כי ההנפקה היא "הפרטת עמידר". אמיר לוי, הממונה על התקציבים במשרד האוצר אמר כי "אין הפרטה של עמידר. האם רכבת ישראל (שהנפיקה אג"ח, א.ר.) הופרטה ?".
הדוגמא של רכבת ישראל היא השוואה בעייתית מפני שלרכבת יש תזרים הכנסות גדול וגדל מהעליה בנסועה. חברת עמידר אמנם גובה שכר דירה מזכאים, אך הוא נמוך בעשרות ואף במאות אחוזים ממחיר השוק. בנתוני בסיס אלו, יש בסיס לחשש של ח"כ לוי-אבקסיס, לפיה גיוס אג"ח של חברת עמידר תחייב אותה למכור דירות קיימות כדי לממן בניית דירות חדשות, בצורה שעלולה לצמצם את מלאי הדירות ואכן מהווה הפרטה בעקיפין של החברה, וזאת לצד תכניות להפיכתה לגוף יזמי עסקי המוכר חלק מהדירות בשוק החופשי.
