יבואניות גדולות בישראל מעלות את מחיר המוצרים בלי להציג את מבנה העלויות הרווחיות שלהן. אפשר היה לצפות לעלייה מתונה במחירים של כמה אחוזים בודדים, אך המוצרים מתייקרים בשיעורים של עד כ-20%, ללא נתונים מנומקים המצדיקים זאת.

בהסתדרות הכריזו על הכוונה להוביל חרם צרכנים על היבואניות הגדולות (שסטוביץ׳, דיפלומט וקימברלי קלארק) שמייקרות מחירים בגלל ״הניצול הציני של המצב על ידי החברות״. לציבור אין יכולת לדעת האם ההתייקרות שמתגלגלת לכיס של הצרכן משקפת שינוי אמיתי במבנה העלויות של היבואן או ״ניצול הזדמנויות״, כפי שאמר יו״ר ההסתדרות.

היבואניות בישראל שומרות על רווחיות; חלק מהעלויות דווקא הוזלו ליבואניות ולא התייקרו; והמחירים נקבעים על ידי החברות הללו באופן בלעדי לרוב, בלי יבוא מקביל מתחרה. העובדות הללו גורמות להרמת גבה באשר לצורך האמיתי בהתייקרויות המוצרים.

1. דיפלומט רווחית השנה יותר מבשנה שעברה

חברת דיפלומט מייבאת מוצרים רבים, כשהידועים ביניהם הם טונה ״סטארקיסט״, קפה ״ג'ייקובס״ עוגיות ״אוריאו״, חטיפי ״פרינגלס״ ומוצרי היגיינה של ״פנטן״ ו״הד אנד שולדרס״.

״בתחילת 2022 ספקים אחדים העלו את המחירים ואנחנו דחינו את העלייה״, הודיעה חברת דיפלומט בזמן ההחלטה לעלות את המחירים, ״אבל עקב התייקרויות משמעותיות בתשומות העולמיות, והמשך עליית המחירים הגלובלית שמשפיעה עלינו, נאלצנו להתאים את מחירינו״.

היות ומדובר בחברה הנסחרת בבורסה, חלק מנתוניה העסקיים גלויים. אלא שמהנתונים, קשה להבין מדוע החברה מכנה את ההתייקרויות ״אילוץ״, ולא למשל ניצול הזדמנויות של עליות המחירים במשק.

הרבעון הראשון של דיפלומט, בשנת 2022, הסתיים בשיפור משמעותי ברווחיות מול הרבעון המקביל בשנת 2021, עם רווח נקי של 4% לעומת 1.9% בלבד (20.7% מול 19.7% ברווח הגולמי). הכנסותיה של החברה בישראל גדלו ב-24% לעומת שינויים מתונים בפעילותה בארצות אחרות.

חברת דיפלומט טענה בכלי התקשורת שהיא מייבאת את מוצריה מיצרנים בינלאומיים שקובעים את מחירי הקנייה. כחברה ציבורית הנתונים הכספיים שלה חשופים לעיני כל, ורווחיותה התפעולית לאורך שנים – סביב 5% מהמחזור, מעידה על כך שרווחיות החברה אינה מוגזמת ואינה באה על חשבון הציבור.

2. הוזלת העלויות של היבואנים לא מתגלגלת לצרכנים, רק ההתייקרויות

היבואנים נותנים את עליית מחירי הדלק והחשמל כדוגמה לצורך שלהם לייקר את המוצרים, אבל מעדיפים להצניע את העלויות שנחסכו מהם. ההוזלות לא מתגלגלות לצרכן.

שערי היורו והדולר, לדוגמה, היו נמוכים ברבעון הראשון של השנה לעומת השנה שעברה. שער היורו ירד בתקופה הזו ב-9.6%, שיעור משמעותי מאוד ליבואנים, והמשיך לרדת ברבעון הנוכחי.

מחיר שינוע המכולות גם הוא ירד, ולא התגלגל לצרכן. מחיר מכולה שזינק ב-2020 וב-2021, בעקבות מגיפת הקורונה, ל-20 אלף דולר ירד בכ-65%, ל-7,500 דולר. הירידה הזו לא עולה בקנה אחד עם טענות היבואנים בדבר הצורך בהתייקרויות המחירים.

3. ליבואנים בישראל אין תחרות

רשתות השיווק יכולות להתחרות זו בזו במחיר, אבל מרבית מוצרי הצריכה בישראל מיובאים על ידי יבואן בלעדי, שקובע את המחיר לבדו. המציאות הזו מצמצמת את התחרות.

ישנן סנקציות בישראל על יבואן שמטרפד יבוא מקביל, אבל האכיפה כמעט שלא קיימת. בנוסף, אין בחוק הישראלי כל סנקציה על יצרן זר שמסייע ליבואן הבלעדי לשמור על מעמדו הבלעדי. מהמצב הזה נהנים גם היבואנים שחוסמים את התחרות, וגם היצרנים שיכולים לייקר את מחיר המוצרים לישראל.

התוצאה של מבנה השוק הזה הוא פער משמעותי בין מחירי המוצרים בארצות הייצור לבין מחיריהם בישראל, בשונה למשל ממבנה השוק האירופי, שם למפיצי המוצרים קל לפעול בכמה מדינות במקביל ולהתחרות זה בזה.