חקיקת "החוק להפחתת האינפלציה" בארצות הברית יצאה לדרך, למרות התיקו 50-50 בסנאט, בזכות הקול שובר השוויון של סגנית הנשיא קמאלה האריס. החוק מבוסס על תכנית הוצאות חדשה לעשור הקרוב של 430 מיליארד דולר, לצד צעדים להגדלת הכנסות וחיסכון בוצאות בהיקף של 740 מיליארד דולר.

מדובר בחוק מצומצם מאוד לעומת ההצעות המקוריות של 1.75 טריליון דולר, אותן טירפד הסנאטור הדמוקרטי ג'ו מנצ'ין, התומך בדלקים מאובנים (פוסיליים), ובייחוד בפחם, כאשר הוא בעל אחזקות אישיות בחברת סחר בשיירי פחם. למרות שם החוק העוסק באינפלציה, רובו מוקדש להוצאות הנוגעות לצמצום פליטות גזי חממה. החוק יכול להוות הזדמנות אחרונה לנשיא ארצות הברית ג'ו ביידן לבצע חקיקה גדולה משמעותית, לאור מדדי תמיכה נמוכים בנשיאות שלו בקרב הציבור ולאור האפשרות שמפלגתו תאבד את הרוב שלה בבית הנבחרים בבחירות האמצע הקרובות.

הפחתת גזי חממה, לצד פיצוי על נזקי אקלים

369 מיליארדי הדולרים יוקדשו לעמידה ביעדי ארצות הברית להפחתת פליטות גזי החממה ב50% בשנת 2030, לעומת שנת 2005 – יעד שתואם את האפשרות לאיפוס פחמני נטו בשנת 2050.  

מדובר בתכנית השאפתנית ביותר של ארצות הברית בתחום זה, אך פעילי סביבה מעריכים כי התכנית קטנה מדי מכדי להצליח לעמוד ביעד. לפי ניתוח ראשוני של פרויקט המעקב למדיניות אנרגיה REPEAT, הצעת החוק איננה שאפתנית מספיק. היא עשויה לאפשר הפחתה של 42% בפליטות, לעומת 46% בהצעת הגדולה יותר משנת 2021, שהוכשלה פוליטית.  

מעבר לקידום תחבורה חשמלית וייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות, מוקדשים בתכנית גם 4 מיליארד דולר לקרן לנזקי בצורת – צעד שעשוי לסייע פוליטית למועמדי המפלגה הדמוקרטית במדינות חקלאיות בבחירות הקרובות כמו נוואדה ואריזונה. הפשרה בין תכנית הנשיא לסנאטור מנצ'ין, גרמה להכללת סעיף שהקצאת קרקע פדרלית לייצור אנרגיה מתחדשת מותנית בכך שקרקעות כאלו יוקצו גם לצורך חיפושי נפט וגז.  

מס חברות, תרופות לקשישים ומס על מניות

בנוסף לנושא האקלים, החוק צפוי לקבוע מינימום של 15% מס חברות לחברות אמריקניות שהכנסותיהן עולות על מיליארד דולר, מה שצפוי להכניס לארצות הברית 313 מיליארד דולר על פני העשור הקרוב.

החוק צופה חיסכון של מעל 100 מיליארד דולר בעשור, בזכות ההיתר לתכנית הביטוח הציבורית מדיקייר לקשישים, לנהל משא ומתן על הורדת מחירי התרופות מול יצרניות התרופות. קשישים יזכו לתקרת הוצאות של 2,000 דולר בשנה על תרופות, ללא קשר לעלותן לתכנית הביטוח הציבורית. הזכות לתהליכי תמחור תחרותיים תוגבל ל-10 התרופות בעלות העלויות הגבוהות ביותר ב2026 ותגיע לתקרה של 20 תרופות ב-2029.  

מס מיוחד שמוטל על חברות שמבצעות רכישה עצמית של מניות, צפוי להכניס כ-70 מיליארד דולר על פני עשור. במקור, תוכננה גביה של 100 מיליארד דולר בזכות סתימת פרצת מס בשימוש קרנות גידור לגבי ריבית נדחית, אך היא ירדה מנוסח החוק, עקב דרישתה של הסנאטורית הדמוקרטית קירסטן סינמה. הצורך של הדמוקרטים בכל 50 הקולות שלהם בסנאט, מול 50 קולות של מתנגדים רפובליקנים, העניק משקל מוגבר לסינמה ומנצ'ין בניסוח סעיפי החוק.  

דרך ארוכה עד יום שישי

מתכונת החקיקה של "החוק להפחתת האינפלציה" תהיה מלווה בשבוע עתיר הצבעות על הסתייגויות ותיקוני חקיקה רבים. במפלגה הרפובליקנית מתכוונים לעשות כל מה שביכולתם כדי לבלום את הצעת החוק. מיץ' מקונל, סנאטור רפובליקני בכיר אמר בשבת כי מדובר ב"מאות מיליארדים בהעלאות מסים ומאות מיליארדים בהוצאות ובשביל מה?". לשיטתו, מדובר במסע "חסר רסן" של מיסוי והוצאה ממשלתית, שמנוגדת למה שהציבור האמריקאי רוצה.

היות ואין לדמוקרטים שיתוף פעולה דו מפלגתי עם רוב של 60 אצבעות, המאבק הפוליטי על החקיקה צפוי להיות אינטנסיבי, ויתכן שאף יצריך מהרוב במפלגה הדמוקרטית להקריב סעיפים מסוימים כדי לאפשר לחוק לעבור. האגף הימני במפלגה הדמוקרטית יידרש להתמודד גם עם הסתייגויות שידונו ביוזמת האגף הפרוגרסיבי במפלגה, לצורך הגדלת תכניות ההוצאה והמיסוי הגלומות בחוק. הצלחה של העברת הסתייגויות משמאל, עלולה לחתור נגד ההסכמות טרם החקיקה ובכך לערער את הסיכוי להצלחת התהליך כולו.