שכר הדירה למחליפי דירות (4% מכלל השוכרים בישראל) עלה בין יוני ליולי ב-7%, ושכר הדירה למחדשי חוזה (10% מכלל השוכרים) עלה ב-3.5%, לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לגבי שוק השכירות בישראל.
זהו החודש השלישי ברציפות שבו הלמ"ס מפרטת לעומק את נתוני מדד השכירות בפילוח בין דיירים שלא שינו חוזה, שמהווים כ-86% מהשוכרים, לבין מחדשי חוזה ומחליפי דירה. ביקורת הועברה על כך שהמדד לא מייצג בנאמנות את המגמות בשוק, מכיוון שבחישוב כללי, מדד מחירי השכירות, ללא שכירות ציבורית או מפוקחת, עלה ביולי ב-0.6%.
שר האוצר אביגדור ליברמן טען בתחילת יוני שהשינוי הקיצוני במחירים מתרחש "רק" בכמה דירות במרכז תל אביב, והראה שינוי של כ-0.3%, אבל הבטיח שהמדינה תשנה את המדיניות שלה כשתקבל נתונים אחרים.
בהתסכלות רבעונית, קצב העלייה בהשוואה למאי-יוני המשיך לגדול. במאי הוא זינק ב-5%, וביוני ב-6.5% בממוצע למחליפי דירה; וב-1% במאי וב-3% ביוני עבור מחדשי חוזה.
מדד מחירי הדיור הגיע לשיא של 17.8% בעשור האחרון. מדובר בהמשך מגמה שהחלה כמעט לפני שנתיים. עוד בסתיו 2020 קצב העלייה עמד על כ-3%, התמתן מעט לפני שנה, עמד סביב 7.5% בתקופת כינונה של ממשלת השינוי במאי, ומאז עלה בקצב מהיר של כמה אחוזים עד היום.
מחיר דירה חדשה בישראל עומד כיום על 1.88 מיליון שקלים בממוצע – 200 אלף שקלים יותר ממחירה לפני שנה. הקפיצה הגדולה ביותר נרשמה בין שני הרבעונים האחרונים של השנה, עם עליות דו-ספרתיות בכלל המחוזות: 19% בירושלים (2.7 מליון שקלים בממוצע), 18% בתל אביב (4.1 מיליון שקלים בממוצע) ו-17.5% בחיפה (1.3 מיליון שקלים לדירה).
בפילוח דו-חודשי, ירושלים ממוקמת בראש טבלת מחירי הדירות, עם עלייה של יותר מ-3% בחודשיים האחרונים, לעומת עלייה מתונה יותר של 1.7% באפריל-מאי, וירידה של 0.8% שנרשמה בתחילה השנה. אחריה מוביל מחוז צפון עם עלייה של 2.6%, חיפה עם 2.3%, ותל אביב עם 2%. מחוז דרום הוא היחיד שרשם ירידה בקצב עליות המחירים, שעמד על 1% בחודשיים האחרונים, לעומת 1.4% באמצע האביב.
מחירי הדירות החדשות רשמו עלייה של 2.1%, וממשיכים מגמה של קצב עלייה גבוה ועקבי מאז הקיץ השעבר. הלמ"ס השוותה את העלייה במדד בנפרד לעלייה במחיר הדירות בתוכנית מחיר למשתכן, ומצא שבלי העסקאות המסובסדות, קצב העלייה עומד על 1.9%. בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד, המחירים עלו ביותר מ-17.5%, מהקפיצות הגבוהות בעשור האחרון.
