נבחרת הנשים של ישראל בכדורגל תפגוש את נבחרת בולגריה הערב (חמישי, 19:30 באצטדיון נס ציונה, שידור בספורט 5) במסגרת מוקדמות מונדיאל 2023. ישראל אמנם נמצאת במקום הלפני אחרון בבית, אבל לאחר שניצחה את שני משחקיה האחרונים בטורניר, מול טורקיה בבית ובולגריה בחוץ, היא תנסה להמשיך את המומנטום החיובי במשחק הביתי מול הקבוצה החלשה בבית. ישראל תארח בשלישי הבא את סרביה למשחק שיסיים את המוקדמות.

"אין לנו יותר סיכוי להעפיל, מה שחשוב לנו עכשיו זה להמשיך ולעלות בדירוג", אומרת ל'דבר' שחקנית הנבחרת מריאן עווד. "כמובן שאנחנו רוצות לצאת עם כל הנקודות שאנחנו יכולות, שזה יעלה אותנו בדירוג ובביטחון שלנו. יש לנו עוד דרך ארוכה, אנחנו יודעות שהזמן שלנו יגיע עוד שנה-שנתיים, אולי ארבע".

רק שני משחקי אימון בשש השנים האחרונות

ישראל מדורגת כרגע במקום ה-69 בדירוג פיפ"א העולמי, בין היתר כי קיימה רק שני משחקי אימון בשש השנים האחרונות. הנבחרת הנוכחית צעירה מאוד ורוב הסגל שלה מורכב משחקניות בנות 24 ומטה. "כל ניצחון או תיקו יעלו אותנו למעלה, זה יקרה כאשר כולנו נהיה יותר בוגרות ובעלות ניסיון גדול יותר. הנבחרת שלנו מאוד צעירה ואנחנו הולכות לשחק עוד הרבה שנים ביחד. חשוב לנו ללמוד עכשיו אחת את השנייה".

עווד מספרת שלקראת צמד המשחקים היה ניסיון לקיים אימונים בארץ, אך לדבריה, "היה מאוד קשה כי יש הרבה ליגיונריות בחו"ל והקבוצות רק חזרו להתאמן". שחקנית הקישור בת ה-25 נחשבת לאחת השחקניות הוותיקות בנבחרת עם 22 הופעות במדים הלאומיים. עווד, שסיימה עונה בוויאריאל הספרדית, ערכה את הופעת הבכורה שלה ב-2017 מול ליטא, אז כבשה את אחד משלושת שעריה בנבחרת.

בין סכנין ללונג איילנד: "לתת בכל אימון אלף אחוז"

עווד גדלה בחיפה, בבית שאוהב כדורגל. "אבא וסבא שלי היו חולי כדורגל. הם היו רואים כדורגל בטלוויזיה. ניסיתי הרבה ענפים – שחיה, טניס, כדוריד. בסוף התחברתי הכי הרבה לכדורגל. הייתי משחקת הרבה בשכונה. הייתי בקבוצה בחיפה, עד שאמרו לי בגיל 11 שאני לא יכולה להמשיך עם הבנים", היא מספרת.

את המעבר הטבעי לכדורגל הנשים היא עשתה רק בגיל 14. "חבר של אמא מהעבודה סיפר לה שיש קבוצת בנות מסכנין, למרות המרחק מחיפה לא רציתי להפסיק לשחק. הייתי נוסעת אחרי הבית ספר בצהריים והייתי חוזרת הביתה בסביבות 23. היה מאוד קשוח. הייתי נוסעת במוניות לבד".

מריאן עווד. "רציתי לצאת לחו"ל" (צילום: ההתאחדות לכדורגל בישראל)

תוך זמן קצר בלט הכישרון של עווד וכבר באותה השנה היא זומנה לנבחרת הנערות עד גיל 17 ולקחה חלק במחנה אימונים בקפריסין. עווד עברה למכבי כישרונות חדרה וכאשר הקימו את הנבחרת עד גיל 19, לקראת אירוח הטורניר הביתי ב-2015, היא צורפה לסגל הנבחרת. "בסיום יורו הנערות רציתי לצאת לחו"ל", אומרת עווד. "הייתה לי חברה ממש טובה והיא שכנעה אותי ללכת לעשות תואר. נסעתי לאוניברסיטת לונג איילנד ולמדתי שם מנהל ספורט".

עד כמה הכדורגל במכללות שונה ממה שהכרת?
"הייתי בשוק על איך שמתייחסים שם לכדורגל נשים, זה ענף הנשים הכי פופולרי בארה"ב. הייתה חוויה מטורפת, מבחינה מקצועית למדתי איך אמורים להתנהל והיחס לענף עצמו. מבחינת העמידה בזמנים, היחס שאת באה לתת בכל אימון לא את ה-200% אלא, את האלף אחוז, כי יש 4-3 מאמנים שמסתכלים עליך. מעטפת מקצועית, מגרשים, ציוד".

לאחר ארבע שנים במכללה, עווד חזרה למכבי בנות עמק חפר, קבוצה שהפכה לבית בשבילה. אחרי שנתיים במועדון, עמק חפר יצרו שיתוף פעולה ייחודי עם מועדון ויאריאל במטרה לקדם את הענף בארץ. כחלק משיתוף הפעולה, עברו בעונה שעברה עמנואל אברהמי ומריאן עווד לשחק בקבוצת הבת של המועדון בליגה ה-3 בספרד.

מריאן עווד במדי ויאריאל. "חוויה מקצועית מטורפת" (צילום: אלבום פרטי)

במקביל לפיתוח קריירת המשחק שלה, עווד צברה ניסיון מקצועי חשוב בניהול ספורט בספרד, "זאת הייתה חוויה מקצועית מטורפת. התחלתי להתלוות למישהו שזה היה התפקיד שלו, כדי לצבור ניסיון", אומרת עווד. "בהתחלה היה טוב אבל אחר כך זה נעשה יותר קשה כי היו לי משחקי הנבחרת, הייתי מתחילה ואז כל חודש חודשיים טסה למשחקים, חוזרת וצריכה להתחיל עוד פעם, אז היה לי קצת קשה לשלב".

"רוצה להמשיך לשחק באירופה, ללמוד ולצבור עוד ניסיון"

איך הייתה החוויה לשחק בספרד?
"זה תמיד היה החלום שלי לשחק בספרד. מבחינה מקצועית הכל מסודר, את לא צריכה לדאוג לכלום, מהמאמנים ועד היחס. הם באים מוכנים עם תכנית ברורה לאימון. האימונים היו ברמה יותר גבוהה, למדתי שם הרבה. הכדורגל הספרדי יש בו יותר חוכמה מאשר לזרוק את הכדור ולרוץ, כי בארה"ב זה כוח זה מהירות וריצה ופחות הכדורגל המודרני".

איך זה שיפר אותך כשחקנית?
"בתחילת הדרך הייתי רצה הרבה אחרי הכדור, הייתי רוצה להיות איפה שהכדור נמצא. עד שרק בגיל 25 הגיע מאמן שתפס אותי והעמיד אותי במגרש ואמר לי פה את צריכה להיות. באמצע האימון הוא היה מחזיק לי את היד ומדריך אותי מה לעשות. זה דורש באמת הרבה מחשבה ופחות לרוץ אחרי הכדור, זה משהו שלימד אותי הרבה וקידם אותי. התרבות של הספורט שם כל כך חזקה, שאין לך לאן לברוח, את חיה ונושמת את זה".

איפה ראית את ההבדל בתרבות המועדון?
"זה מתחיל מהילדים הקטנים, השוער מחזיק את הכדור ביד והילדים בני ארבע כבר יודעים איפה הם עומדים, שבארץ אם את נותנת לילדים כאלו לשחק כולם רצים אל הכדור. שם התרבות היא איך אתה מלמד את הילד, איך אתה מכניס לו את הדברים לראש, את הדברים הכי בסיסים והכי חשובים במקום להתמקד בתוצאה. במחלקות הצעירות הדבר שהכי פחות אכפת להם זאת התוצאות, חשובה להם יותר הדרך והפיתוח של השחקן ואיך הם יכולים להוציא את המקסימום מהשחקן שגדל אצלם".

מריאן עווד במדי ויאריאל. "חשובה להם יותר הדרך מהניצחון" (צילום: אלבום פרטי)

לקראת משחקי הנבחרת עווד עדיין מחכה לסיים תהליכים בירוקרטיים לפני שתעבור ליעד הבא שלה באירופה. "אני אמורה לשחק באיטליה. סגרתי עם קבוצה מהליגה השנייה, קשה לי להיכנס לליגה הראשונה כי אין לי דרכון אירופאי. אני רוצה משם לדחוף את עצמי ולהתקדם עוד יותר. יש לי כרגע בעיה עם הויזה, אבל אלו התוכניות שלי. אני רוצה להמשיך לשחק באירופה, ללמוד ולצבור עוד ניסיון".

צמד משחקי הנבחרת יתקיימו לאחר יורו שובר שיאים שהתקיים הקיץ באנגליה, כאשר במשחק הגמר 87 אלף צופים מילאו את אצטדיון וומבלי בדרך לזכייה היסטורית של אנגליה בתואר. בישראל שודר היורו לראשונה השנה (בערוצי צ'רלטון) והטורניר עצמו היווה נקודת ציון חשובה נוספת בגדילה המהירה של הענף ביבשת אירופה ובעולם כולו.

איך אפשר להביא את ההצלחה של היורו לארץ?
"זה צריך לבוא משני הצדדים, גם מהתאחדות וגם מהשחקניות. אנחנו צריכות לעשות את המיטב כדי להמשיך להתקדם ולהשתפר. לצבור ניסיון. שחקניות יוצאות לאירופה, רוצות להיות מקצועניות. הגענו להסכם עם ההתאחדות אנחנו מקוות לשינוי אמיתי ומישהו שיוביל לטווח ארוך ושיראה את האופק".

נבחרת הנשים בכדורגל מול בולגריה במוקדמות מונדיאל 2023 (צילום: ההתאחדות לכדורגל בישראל)

בצמד המשחקים הקרוב ישראל תשחק במגרש הקטן יחסית בנס ציונה, ולא באצטדיון רמת גן והמושבה הגדולים יותר בהם שיחקה בשנים האחרונות. יוזמה חדשה של עמותת 'זזה' וההתאחדות לכדורגל, מארגנת אוטובוסים שיסיעו קבוצות נשים ונערות למשחק.

"זה מאוד תלוי בשיווק, נגד צ'לסי היו שלטים בכל מקום והגיעו 8,500 אוהדים. בדרך כלל יש לנו ממוצע של אלף אוהדים. כאשר שמים אותנו באצטדיון גדול, קשה לשמוע ולהרגיש את האוהדים", אומרת עווד. "אני תמיד מסתכלת על הצד חיובי, בנס ציונה זה מגרש יותר קטן, אז אני מקווה לראות כמה שיותר אוהדים. כי זה דוחף אותנו ויש לאוהדים משמעות גדולה מאוד כאשר אנחנו עולות לשחק".