ההגעה להבנות בין האוצר להסתדרות המורים אתמול (רביעי) פתחה את שאלת מימון תוספות השכר בשנת 2022. נכון לכרגע לא ברור מהי עלות יישום ההסכם בכלל ובשנת 2022 בפרט, אך בקרב שרים בממשלה גובר החשש שהיא תמומן באמצעות קיצוץ רוחבי במשרדי הממשלה, וזאת בשנה שבה בקופת המדינה הצטברו 34.4 מיליארדי שקלים כעודפי גביית מסים.
שר הבריאות, ניצן הורוביץ (מרצ), ביקר אתמול בחריפות את האפשרות שיבוצע קיצוץ רוחבי. לדבריו, "קיצוץ רוחבי בכל המשרדים, כדי לממן את הסכם המורים הוא שם מכובס לפגיעה קשה ביותר בשירותי הבריאות, הרווחה, המשטרה". הורוביץ הוסיף ש"אבסורד אפילו להציע קיצוץ כזה כשבאוצר הצטברו עודפים חסרי תקדים של עשרות מיליארדים. לשם מה צוברים את הכסף? מדוע לקצץ במערכות שגם ככה מתוחות עד הקצה? נתנגד לזה בכל תוקף".
חברת הכנסת נעמה לזימי (העבודה) קראה אתמול למנוע את הקיצוץ: "מעלים עולים מאוקראינה. האוצר: קיצוץ רוחבי. חוק שירותים חברתיים. האוצר: קיצוץ רוחבי. הסכם שכר למורות. האוצר: קיצוץ רוחבי. וזה כשיש עודפי גביה שלא נראו פה עשרות שנים. לא נתפס", כתבה בחשבון הטוויטר שלה, "קיצוץ רוחבי זו פעולה ישירה נגד הציבור ומי שייפגעו ישירות הם המוחלשים ביותר. הגיע הזמן למדיניות מרחיבה".
העלות הכוללת של ההסכם עם המורים טרם פורסמה, אך מהתבטאויות של שר האוצר אביגדור ליברמן לפני החתימה עליו היא עומדת ככל הנראה על כ-4.5 מיליארד שקלים בשנה (הצעת האוצר האחרונה עמדה על כ-4 מיליארד, וליברמן דיווח לקראת סיום המו"מ כי הפערים עומדים על כ-800 מיליון שקלים). אך הסכום הזה הוא עלות ההסכם 'בהבשלה מלאה', בעוד תוספות השכר יינתנו באופן הדרגתי בלבד. נוסף על כך, ההסכם ייושם רק מספטמבר עד דצמבר 2022, כלומר, שליש מהשנה ולא שנה מלאה.
לסכום הזה, שצפוי לעמוד על כמיליארד לשני מיליארד שקלים, הממשלה לא הקצתה מקור בתקציב המדינה לשנת 2022. לכן נדרש מקור תקציבי למימונו, שיכול להיות רזרבות שונות שקיימות בתקציב או העברת כסף מסעיפים שלא בוצעו במלואם, קיצוץ רוחבי במשרדי הממשלה, או לחלופין הגדלת מסגרת התקציב ושימוש בעודפי הגבייה.
המשמעות של קיצוץ רוחבי בתקציבי משרדי הממשלה היא פגיעה בפעילויות מיוחדות ובגופים שנתמכים מתקציב המשרדים, מאחר שקיצוץ כזה לא חל על שכר העובדים שמעוגן בהסכמים.
