משלחת של נציגי ההסתדרות השתתפה אתמול בטקס זיכרון לציון 50 שנה למתקפת הטרור על י"א הספורטאים הישראלים באולימפיאדת מינכן 1972. זאת, במסגרת שיתוף פעולה בין ההסתדרות לפדרציית האיגודים המקצועיים הגרמנים DGB.
הטקס נערך במינכן, במעמד משפחות הנרצחים, נשיא המדינה יצחק הרצוג, נשיא גרמניה פראנק וולטר שטיינמאיר ושר התרבות והספורט חילי טרופר. המשלחת מההסתדרות כללה חברי איגודים מקצועיים ממרחב נגב. ״מדובר באירוע מרגש וכואב כאחד. זה כבוד עצום לייצג כאן במינכן, את העובדות והעובדים בישראל ואת ההסתדרות, לצד השותפים הגרמנים", סיפרה עו״ד יסמין וירט מהאגף לקשרים בינלאומיים בהסתדרות, מנהלת המשלחת, "זאת שותפות שמתקיימת לאורך שנים בין האיגודים המקצועיים ומתבססת על אתגרים משותפים בעולם העבודה והצורך בסולידריות בין עובדים. יהי זכר הנרצחים ברוך".
בתחילת הטקס נשא דברים השר חילי טרופר, ואמר: "יובל חלף מאז האירועים המזוויעים של ספטמבר 1972, והתיקון ארך זמן רב מאד. עשרות שנים של אירועי ספורט אולימפיים, חגיגיים ומרגשים, שהתקיימו תוך הדחקה והרחקה של הכתם האפל ביותר בתולדות המשחקים האולימפיים. שנים בהן כאבכן – המשפחות השכולות – התקיים בשולי האירועים; שנים של המתנה להכאה על חטא ולהכרה בעוול, שנוסף על האסון"
"לקח חמישים שנה עד שהצדק נראה, אבל ההתעקשות השתלמה והצדק, אמנם באיחור, נראה ונוכח", אמר טרופר והוסיף, "אין מלים כואבות מאלה, ואין מידה לכאבכן. אבל אתן, משפחות יקרות, אתן שרדתן והמשכתן לשאת את הדגל. מדינת ישראל באה חשבון עם המרצחים, ואתן וידאתן שהרצח של יקיריכן לא יטשטש עם הזמן, ונאבקתן שהצדק ייעשה עמכן".שר החינוך והתרבות הבווארי, מיכאל פיאצולו אמר בטקס: ״טוב מאוד שאנחנו כגרמניה לקחנו אחריות על מה שקרה ושהמשפחות יקבלו פיצוי ראוי. כל מי שמאיים על יהודים מאיים על הדמוקרטיה בבוואריה ובגרמניה״.השתתפות המשפחות השכולות בטקס הוסכמה רק לאחר מאבק ממושך שהוביל לחתימת הסכם בשבוע שעבר עם ממשלת גרמניה על תשלום פיצויים בסך 28 מיליון יורו בגין המחדלים שאיפשרו את הפיגוע המזעזע. במסגרת ההסכם נקבע כי תוקם ועדה משותפת של היסטוריונים מישראל ומגרמניה שיחקרו את האירוע.
"אנחנו המשפחות עברנו עינויי דין חמישה עשורים, חובתינו המוסרית הייתה לעשות צדק היסטורי. בשנים האחרונות רתמנו את התקשורת להיות שובר לאמת הכואבת שאנחנו צועקים שנים, הצלחנו להביא לתודעה העולמית את זעקת הנרצחים", אמרה בטקס אילנה רומנו אלמנתו של מרים המשקולות יוסף רומנו ואחת ממובילות המאבק והוסיפה, "ליבי כואב וצועק כל פעם מחדש לדמיין מה עבר עליכם שם, על האדמה הזו – מבלי שהצילו אפילו אחד מכם".
