המאבק של ארגון 'מרשם' לקיצור תורנויות הרופאים המתמחים מ-26 ל-18 שעות התחדש ואף החריף בשבועות האחרונים, וכולל חתימה של כ-240 רופאים מתמחים על מכתבי התפטרות מעבודתם בבתי החולים, ושביתת רעב שבה החלו בשבוע האחרון שני רופאים מתמחים, רופא מומחה צעיר ומספר סטודנטים לרפואה. אך בניגוד למאבק הנרחב מלפני כשנה, שהוביל להישג משמעותי, הפעם המאבק פוגש מציאות מורכבת בהרבה, עם מרחב תמרון מוגבל.
למרות שבמשרד ראש הממשלה מנסים לגבש מענה לדרישת הארגון למנוע את הדחייה בשנה של מתווה קיצור התורנויות, המחלוקות היסודיות בין הגורמים המעורבים נותרו בעינן, ואליהן מצטרפת תקופת הבחירות. כל אלו יקשו מאוד על שינוי ממשי בתחום ויובילו ככל הנראה למהלכים סמליים בלבד, או התחייבויות לצעדים שייושמו לאחר הבחירות.
התחנה הבאה במאבק היא מחר (שני), המועד המעודכן לכניסתם לתוקף של מכתבי התפטרות של 200 המתמחים הראשונים שהודיעו על התפטרות. כניסת ההתפטרות לתוקף נדחתה מחמישי האחרון למחר, בעקבות שיחות עם מנכ"לית משרד ראש הממשלה נעמה שולץ, אך לא נמסר על הישג או הסכמה כלשהי שהתקבלה בשיחות.
המתווה שהממשלה לא הצליחה ליישם
הפרק הנוכחי של המאבק לקיצור התורנויות נמשך כבר יותר משנתיים, וכלל מתווה שסוכם באוקטובר האחרון על ידי משרדי הבריאות, הכלכלה והאוצר לפיו התורנויות יקוצרו החל מאפריל האחרון ב-10 בתי חולים בפריפריה וברוב מקצועות הרפואה. לפי אותו מתווה, כעבור שנה יתווספו לקיצור מקצועות נוספים באותם בתי חולים בפריפריה, ובמקביל תגובש תכנית לקיצור בהיקף רחב בבתי חולים ובמקצועות נוספים. המתווה הזה קיבל מעמד של חוק עם חתימתה של שרת הכלכלה אורנה ברביבאי על היתר העסקה חדש לרופאים. משרד האוצר התחייב אז לתקצב ב-66 מיליון שקלים את תוספת התקנים הנדרשת ליישום המתווה.
אך לאחר פרסום היתר ההעסקה, הגיעו המחלוקות. צוות יישום למתווה בראשות המשנה למנכ"ל משרד הבריאות, ספי מנדלוביץ', הגיע למסקנה שנדרשים תקנים רבים יותר מהסיכום המקורי כדי ליישם אותו; שנדרשת דחייה של יישומו בחלק מהמקצועות הרפואיים, ואף הוצאה מוחלטת של חלקם מהמתווה; ושלא ניתן ליישם אותו בבתי החולים במרכז הארץ בטווח הנראה לעין. הצוות גם הזהיר ממשבר כוח אדם חמור במערכת הבריאות ב-2026 אם לא יינקטו צעדים דרמטיים להכשרת רופאים נוספים בישראל.
לאחר פרסום הדו"ח, משרד האוצר סירב להעביר לבתי החולים את הסכומים שסוכמו בטענה שהסכומים שנדרשים בפועל גדולים יותר, ואף הזהיר שהמתווה המוצע יפגע ביכולת של מערכת הבריאות לתת שירות לאזרח.
ההסתדרות הרפואית, שמצהירה שהיא תומכת עקרונית בקיצור תורנויות המתמחים, הזהירה אף היא ממשבר כוח אדם, ובמקביל דרשה ששכר המתמחים שתורנויותיהם יקוצרו לא ייפגע. באוצר לעומתם סירבו לחתום על הסכם שכר שמעגן את קיצור התורנויות, ואכן לא נחתם הסכם כזה. פשרה שהציעו פורום המתמחים של ההסתדרות הרפואית בתוך מו"מ עם האוצר, שהתורנויות יקוצרו ל-21 שעות במקום 18 שעות, נדחתה על ידי משרד הבריאות.
במשרד הבריאות והכלכלה דרשו ליישם את ההיתר, אך המחלוקות לא אפשרו את ההיערכות הנדרשת וב-1 באפריל, המועד בו הוא היה צריך לחול לפי החוק, אף תורנות של רופא מתמחה לא קוצרה. כעבור 20 יום הקפיא בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע את יישום ההיתר, לבקשת המדינה, בתגובה לעתירה של שירותי בריאות כללית (שמפעילה חלק מבתי החולים בהם הוא אמור לחול). בעמדת המדינה בעתירה נכתב שחור על גבי לבן שלא ניתן ליישם את ההיתר בשלב זה, ושבממשלה מתקיימות התייעצויות על אופן היישום.
ההקפאה בחסות בית הדין נמשכה בפועל כארבעה חודשים, במהלכם לא נמצא פתרון מוסכם למחלוקת בין האוצר למשרדי הבריאות והכלכלה. רק בתחילת אוגוסט פרסם משרד הכלכלה טיוטה להיתר העסקה מעודכן, שמגלם בתוכו את השינויים שהומלצו בדו"ח מנדלוביץ' ודוחה את תחילת קיצור התורנויות ל-1 בדצמבר 2022.
מאחר שהכנסת התפזרה ביוני והוכרזו בחירות, דרשה היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, שיישום המתווה יידחה כך שיאפשר לממשלה הבאה זמן להיערך אליו, וכך בפרסום הסופי של ההיתר נקבע שהוא יחל כמעט שנה לאחר מכן, ב-1 בספטמבר 2023, שנה וחמישה חודשים לאחר מועד כניסתו לתוקף של ההיתר המקורי.
זה ההתהליך שהוביל את ארגון מרשם, שמייצג כאלף מתוך כ-10,000 רופאים מתמחים, לחדש את המאבק לקיצור התורנויות, בתוך תקופה של ממשלת מעבר שמהווה 'תירוץ' לדחיית קבלת החלטות משמעותיות, ולמרות המחלוקות בין משרדי הממשלה שעדיין לא נפתרו.
לאן ממשיכים מכאן
במציאות הסבוכה שנוצרה, מרחב התמרון של הצדדים קטן. אלו העמדות של הגורמים השונים שמעורבים:
ארגון מרשם: הדרישה הרשמית של ארגון מרשם היא יצירת התקדמות ממשית ביישום קיצור התורנויות עוד לפני ספטמבר 2023 שבו הוא אמור לחול, על פי ההחלטות הקיימות. ברמה המעשית, במרשם דורשים שמשרד האוצר יעביר כבר עכשיו למשרד הבריאות את 66 מיליון השקלים שתוקצבו לשלב הראשון של קיצור התורנויות , כדי לאפשר התקדמות והיערכות ממשית בשטח, למשל גיוס רופאים נוספים כבר עכשיו. לשיטתם, מהלך כזה יוכל גם ליצור לחץ על הר"י ומשרד האוצר להגיע להסכם קיבוצי שיסדיר את סוגיית שכר המתמחים שהתורנויות שלהם יקוצרו.
חשוב לציין שהיתר ההעסקה הקיים שמחייב את קיצור התורנויות בפריפריה החל מספטמבר 2023 קובע תאריך מקסימום לקיצור, אך אין כל מניעה חוקית לקצר את התורנויות גם לפני כן. כלומר, אם הכסף אכן יועבר, ויושג הסכם עם ההסתדרות הרפואית, (שני תנאים לא פשוטים כלל למימוש), ניתן יהיה להתחיל בקיצור התורנויות באופן חלקי, למשל בחלק מבתי החולים או בחלק מהמחלקות.
שר הבריאות, ניצן הורוביץ: השר הורוביץ הודיע שקיצור התורנויות הוא עובדה מוגמרת, שנאלצה להידחות עקב הבחירות, וקרא למתמחים שהודיעו על התפטרות שלא לעשות זאת. עם זאת, בדומה למרשם, גם הוא דורש שהתקציב ליישום קיצור התורנויות יועבר כבר עכשיו כדי לאפשר את ההיערכות.
שרת הכלכלה, אורנה ברביבאי: השרה ברביבאי לא התבטאה בנושא קיצור התורנויות באופן רשמי, אך יכולת ההשפעה שלה בנושא מוגבלת. היא פרסמה ב-3 באוגוסט את היתר ההעסקה המתוקן, שדוחה את יישום הקיצור לספטמבר 2023, בהוראת היועמ"שית. כאמור, יישום מוקדם יותר הוא אפשרי אך לברביבאי אין סמכות בנושא.
משרד האוצר: במשרד האוצר מתנגדים להעברת הכספים לקיצור התורנויות ממספר טעמים: ראשית לטענתם העלות בפועל תהיה גבוהה יותר מהסכום שהוקצה, ושנית, המתווה ייצור מחסור בכוח אדם רפואי ויפגע בשירות לציבור. עמדה זו הועברה ליועצת המשפטית לממשלה גם לקראת התיקון למתווה שפרסמה שרת הכלכלה בתחילת אוגוסט, והובעה גם בשבוע שעבר על ידי בכירי המשרד במפגשים שונים במסגרת 'אוצר על הבר'.
ההסתדרות הרפואית: ההסתדרות הרפואית תומכת עקרונית בקיצור התורנויות, אך מתנגדת למתווה דשמוביל משרד הבריאות ודורשת למצוא מתווה אחר. לדברי יו"ר ההסתדרות הרפואית פרופ' ציון חגי, הארגון פועל "באופן רצוף מול גורמי הממשלה הרלוונטיים לשם גיבוש מתווה יציב וישים שיאפשר את קיצור משך התורנות". הוא הביע את התנגדותו להתפטרות המחאתית, וכתב ש"מה שיש לעשות זה להמשיך ולפעול בנושא על מנת למצוא פתרון ישים, אשר לא יפגע ברופאים, בתנאי העבודה או בהתמחות, ואני מתחייב להמשיך ולפעול למען מטרה זו".
במכתב נוסף, עליו חתמו מרבית מנהלי בתי החולים מלבד מנכ"ל איכילוב פרופ' רוני גמזו, נאמר גם ש"אנו תקווה כי הנושא יתקדם לכדי פתרונות מעשיים לאחר הבחירות וכי הממשלה תפעל ותתגיס לתת מענים כפי שנעשה בשנה האחרונה".
להסתדרות הרפואית תהיה אפשרות לקדם את יישום קיצור התורנויות כחלק מהדיונים הצפויים על הסכם השכר החדש של הרופאים, לאחר שתוקפו של ההסכם הנוכחי פג בשנה האחרונה. עם זאת, יש בארגון מי שחוששים שהדרישות ביחס לקיצור התורנויות (כמו שימור שכר לרופאים שהתורנויות שלהם יקוצרו) יבואו על חשבון סוגיות אחרות בהעסקת הרופאים, וייתכן שעקב כך ידרשו שהוא יוסדר בנפרד.
מנהלי בתי החולים: המנהלים הם מי שפוגשים בפועל את המהלך של מרשם, משום שרופאים מתמחים בבתי החולים שלהם מתפטרים. חלק מהמנהלים הודיעו למתמחים שהם מקבלים את התפטרותם או הדגישו שאינם מתחייבים שיוכלו לחזור לעבודתם אם יתפטרו. במכתב משותף לכלל בתי החולים עם יו"ר ההסתדרות הרפואית הם כתבו שהם מתנגדים להתפטרות וש"הדרך לקדם רפורמות במערכת הבריאות, בוודאי משמעותית כמו זו, אינה יכולה להיעשות בפזיזות ותחת איומים, גם אם הם צעדי מחאה בלבד".
מי שלא חתם על המכתב הוא מנכ"ל בית החולים איכילוב, פרופ' רוני גמזו, שהודיע למתמחים שאיימו להתפטר בבית החולים שלו שהוא ובית החולים תומכים במהלך, וקרא להם לחזור בהם מהתפטרותם. "אני תומך במאבק המתמחים והמתמחות לקיצור משך התורנות ל-16 שעות. זה אפשרי, גם אם מורכב. זה ערכי, גם אם יקר. זה בטוח יותר, גם אם קשה לביצוע. לעמדה זו מצטרפת כל הנהלת בית החולים… הרכבת של קיצור משך התורנויות יצאה מהתחנה… ותמשיך להתקדם, בין השאר אנחנו נסייע בכך. בעת הזו, בתזמון הזה, זה לא נכון 'לשים את עצמכם על הפסים' בעונת האדישות הזו".
היועצת המשפטית לממשלה: תקופת הבחירות הופכת כל החלטה ממשלתית משמעותית לטעונה אישור של הייעוץ המשפטי לממשלה, עקב הצורך שלא לקבל החלטות דרמטיות בתקופת בחירות. זו כמובן סוגיה שנתונה לפרשנויות שונות, שמי שאמון עליהן היא היועמ"שית ואנשי צוותה.
במכתב ליועצת המשפטית של זרוע העבודה במשרד הכלכלה מה-31 ביולי כותבת המשנה ליועמ"שית (ציבורי-חוקתי), עו"ד אביטל סומפולינסקי, שאין מחלוקת על הצורך בתיקון ההיתר, אך עקב המחלוקות השונות בין גורמי המקצוע והצורך להגיע להסכם קיבוצי עם ההסתדרות הרפואית על יישום ההיתר, היא מבקשת שהשרה תשקול לדחות אותו לספטמבר 2023, אחרי שבטיוטה (המעודכנת, ככל הנראה) הוא נועד לצאת לפועל במאי 2023, וכך אכן נעשה.
ראש הממשלה, יאיר לפיד: ראש הממשלה הופך למעין מגשר או פוסק במחלוקות בין משרדי הממשלה השונים. במקרה זה המחלוקת נמשכת כבר כמעט שנה, וראש הממשלה הקודם, נפתלי בנט, מינה את מנכ"ל משרדו יאיר הירש לנסות להגיע להסכמות בין הצדדים השונים, ללא הצלחה. גם לפיד מינה את מנכ"לית משרדו, נעמה שולץ, לנסות להגיע להסכמה, ובעקבותיה הכניסה לתוקף של התפטרות המתמחים נדחתה.
שולץ נמצאת בקשר רציף עם משרדי הממשלה, ההסתדרות הרפואית וארגון מרשם במטרה למצוא פתרון, אך בסביבתה מדגישים שהפתרון הזה צריך להתקיים במסגרת מגבלת הבחירות. כלומר, הפתרון של הקדמת כניסתו לתוקף של ההיתר אינו בא בחשבון, וכך גם כל החלטה בסדר גודל נרחב.
