ראש הממשלה יאיר לפיד ושרת הכלכלה אורנה ברביבאי מעודדים את בתי החולים במרכז הארץ לקצר את תורנויות הרופאים המתמחים שלהם ללא תקצוב ממשלתי, בניגוד למתווה משרד הבריאות בנושא. המהלך מצית מחדש את המחלוקות בסוגיה הסבוכה והרגישה בין שלל הגורמים שמעורבים בפרשה: משרד האוצר, ההסתדרות הרפואית, ארגון מרשם שמייצג חלק מהמתמחים ומולם משרד ראש הממשלה ומשרד הכלכלה. דווקא קולו של משרד הבריאות, האחראי בפועל על התנהלות בתי החולים, כמעט ולא נשמע.
בהודעתו של לפיד בשני האחרון על העברת התקציב לקיצור תורנויות המתמחים בפריפריה, בהתאם למתווה שקבע משרד הבריאות, הוא הוסיף גם שבתי חולים בכל הארץ "שערוכים כבר עתה באופן חוקי" יוכלו לקצר תורנויות. כאמור, ההודעה מנוגדת למתווה שקבע משרד הבריאות לפיו התורנויות יקוצרו תחילה בפריפריה, והמליץ לבצע את קיצור התורנויות במרכז בטווח זמן ארוך מהקיצור בפריפריה. זאת מכיוון שקיצור תורנויות דורש גידול רופאים נוספים, והחלת הקיצור במרכז הארץ תעמיק את המחסור שקיים גם כך ברופאים בפריפריה. כפי שפורסם ב'דבר', המהלך לא תואם עם משרד הבריאות, שנמנע מלהתייחס לנושא.
ההודעה הביאה את ארגון מרשם, שהוביל את המחאה לקיצור תורנויות המתמחים, להודיע על הסרת איום ההתפטרות של כ-240 רופאים מתמחים שמחו על דחיית יישום קיצור התורנויות.
ליברמן: "הפריפריה תישאר בלי רופאים ובלי מתמחים"
שר האוצר אביגדור ליברמן ביקר בחריפות את היוזמה שזכתה לכינוי "קיצור וולונטרי", בדומה לעמדת גורמים במשרד הבריאות. "ברור שכל מתמחה שעומדת בפניו אפשרות לתורנויות מקוצרות בתל אביב או ברמת גן לעולם לא יבחר להגיע לצפת או לנהריה," כתב ליברמן, "יתרה מכך, ברור כי בתי חולים חזקים אשר ממוקמים במרכז הארץ יוכלו להיערך מהר יותר מאותם 10 בתי החולים בפריפריה."
ליברמן קרה במכתבו לשרת הכלכלה להבהיר שבכוונתה להיצמד למתווה המקורי לקיצור התורנויות ב10 בתי החולים בפריפריה. זאת למרות שמשרד האוצר התנגד גם למתווה המקורי, בטענה שאינו ישים.
ליברמן השתתף בחמישי בכנס של מרכז השלטון המקומי בו אמר "ברור שמרצ ויש עתיד, עם הרבה בוחרים באזור תל אביב, בחרו במהלך אלקטורלי ציני על חשבון בריאות הציבור. שום דבר לא יצא מזה, כל עוד היועמ"שית לא שינתה את דעתה. זו שבירת בתי החולים בפריפריה וכל מי שיצליח להתארגן, הפריפריה תישאר בלי רופאים ובלי מתמחים".
יו"ר ההסתדרות הרפואית: "פתרון חייב לקחת לצמצם פערים, לא להרחיב אותם"
יו"ר ההסתדרות הרפואית, ציון חגי, בירך את ליברמן על מכתבו והודה לו "על היושרה ועל קריאה נכוחה של המציאות המורכבת בה מצויה מערכת הבריאות הישראלית". לדבריו, "הרופאים המתמחים הם גם העתודה וגם התקווה של הרפואה הציבורית במדינת ישראל. מסיבה זו, ההסתדרות הרפואית תמכה ותמשיך לתמוך בכל פתרון מעשי ובר קיימא שיביא לשיפור תנאיהם של המתמחים תוך שמירה ואף חיזוק איכות הטיפול הרפואי לאזרחי ישראל. ברם, ובדומה לעולה ממכתבך, כל פתרון שכזה חייב לקחת בחשבון את הפערים הקיימים בין פריפריה למרכז ולהביא לצמצומם – ודאי לא להרחבתם."
שרת הכלכלה: אמירה נכונה 'על הנייר'
שרת הכלכלה ברביבאי פנתה בשבוע שעבר מכתב למנהלי בתי החולים ועדכנה שהמשרד יתקצב את תוספת התקנים הנדרשת כדי להתחיל את קיצור התורנויות בבתי החולים בפריפריה, שלפי היתר ההעסקה המעודכן שעליו חתמה אמור לצאת לפועל עד ספטמבר 2023. עם זאת היא הדגישה ש"בית חולים אשר יכול לקצר את תורנויות המתמחים רשאי ואף מומלץ לעשות זאת". השרה ברביבאי מסתמכת על כך שהיתר ההעסקה קובע את מסגרת המקסימום להעסקת הרופאים, ובתי החולים כמעסיקים יכולים לכאורה לבחור להעסיק מספר נמוך יותר של שעות.
הבעיות: שכר, תקצוב והרחבת פערים
'על הנייר' האמירה של ברביבאי נכונה, ולמעשה במצב החוקי הנוכחי בתי החולים יכלו לקצר את התורנויות גם לפני שנה. אך המציאות מורכבת הרבה יותר: ראשית, כדי לקצר תורנויות יש להסדיר את סוגיית שימור שכר הרופאים המתמחים שהתורנויות שלהם יקוצרו, אחרת שכרם ייחתך באלפי שקלים. זאת מכיוון שמתווה הקיצור אינו מאפשר להגדיל את מספר התורנויות שרופא מבצע בחודש והמשמעות היא פחות שעות עבודה בתורנויות, מהלך שישפר את איכות הטיפול ואיכות החיים של הרופא, אך כאמור עלול לפגוע בשכרו.
שימור השכר לרופאים המתמחים שתורנויותיהם יקוצרו ידרוש העלאת שכר של כל הרופאים, שהרי עמיתיהם שימשיכו לבצע תורנויות ארוכות ידרשו בצדק לקבל שכר גבוה יותר. מהלך כזה דורש הגעה להסכם בין משרד האוצר להסתדרות הרפואית, ורק לאחר מכן יהפוך לרלוונטי.
המעקש השני הוא שקיצור תורנויות עולה כסף: הוא דורש תקני רופאים נוספים, וכאמור גם העלאת שכר. בתי החולים שלא יקבלו לכך תקציב נוסף, ייאלצו לפגוע בשירותים אחרים שלהם כדי לממן אותו. אם מדובר בבתי חולים ממשלתיים, שכפופים להוראות הממונה על השכר באוצר, העסקה בשכר גבוה יותר לא תהיה פשוטה כל כך. גם אם בתי החולים המבוססים יותר כלכלית ימצאו מקורות נוספים וישלמו את השכר הנוסף באמצעות תאגידי הבריאות שלהם, הממונה על השכר עלול להתנגד לכך.
והבעיה השלישית, המהותית יותר, היא ששרה בממשלה וראש הממשלה עוקפים את משרד הבריאות ומעודדים את בתי החולים לבצע מהלך שהוא אמנם חוקי, אך צוות מקצועי של משרד הבריאות הזהיר שהוא יעמיק את מצוקת כוח האדם בבתי החולים בפריפריה.
גם התקצוב לפריפריה נמצא במחלוקת
מאבק נוסף הוא על העברת הכסף לבתי החולים בפריפריה. שר הבריאות אביגדור ליברמן הודיע ש"התקציב ליישום המתווה המקורי זמין ומוכן". במשרד הבריאות אומרים כי יוכלו להקצות תקנים לבתי החולים בפריפריה ברגע שהכסף יעבור. משרד ראש הממשלה טוען כי אין מניעה להעביר את הכסף עכשיו, ואילו משרד האוצר טוען כי תחולת ההיתר ייקבע "בהתחשב במגבלות של תקופת בחירות".
