הרפורמה בשכר העובדים והעובדות הסוציאליים נכנסה לתוקפה בתחילת ספטמבר ואמורה לבוא לידי ביטוי בשכר המשולם בימים הקרובים, כולל תשלום רטרואקטיבי מאז יולי 2021.

הרפורמה היא יישום ההסכם הקיבוצי שנחתם בין המדינה ההסתדרות ואיגוד העובדים הסוציאליים במאי 2022, זאת בעקבות מאבק העובדים הסוציאליים בשנת 2020 שכלל גם שביתה בת 17 יום בעקבותיו הושגה התחייבות המדינה לתוספות שכר בשתי פעימות שוות בשווי כולל של 200 מיליון שקלים כל אחת.

על מי חלה הרפורמה?
הרפורמה צפויה בסופו של דבר לחול על כלל העובדים הסוציאליים בישראל, אולם בשלב זה היא נכנסת לתוקפה ביחס לעובדים הסוציאליים במגזר הציבורי: במשרדי הממשלה, בשלטון המקומי ובגופים הסטטוטוריים (כגון הביטוח הלאומי).

שרת הכלכלה אורנה ברביבאי פרסמה כבר כי בכוונתה לחתום גם על צו ההרחבה שיחיל את הרפורמה גם על העובדים המועסקים בעמותות ובשירותים המופרטים וכן בחברות והתאגידים העירוניים. עם חתימת צו ההרחבה צפויים גם העובדים והעובדות הסוציאליים הללו להיות זכאים לתשלום רטרואקטיבי מיולי 2021.

בכמה הוא צפוי לעלות השכר?
השכר החדש אמור להיקבע בהתאם לשלושה פרמטרים: ניסיון מקצועי ותק ושעות השכלה מוכרות. רוב העובדים צפויים לראות עליה של 5-20% בשכרם. לבדיקת השכר המוערך ניתן להיעזר במחשבון אותו בנו באיגוד העובדים הסוציאליים.

במסגרת ההסכם נקבעו 6 רמות מקצועיות לעובדים סוציאליים: מתחילה, מתקדמת – עם ותק 3 שנים; מנוסה – עם ותק 6 שנים ו-550 שעות הכשרה מוכרות או תואר שני (השקול כנגד 500 שעות הכשרה, אך מחייב ביצוע 500 שעות נוספות למעבר לדרגת בכירה), בכירה – עם ותק של 11 שנים ו-1000 שעות הכשרה מוכרות; בכירה פלוס – עם ותק של 16 שנים ו-1,500 שעות הכשרה מוכרות; ומומחית – על פי כללי קבלת המומחיות הקיימים דרך משרד הרווחה.

הפגנת העובדות והעובדים הסוציאליים בכיכר רבין (צילום: נבט כהנא)

האם השכר עשוי לרדת בעקבות הרפורמה?
על פי ההסכם הקיבוצי, השכר של אף עובד סוציאלי אינו אמור לרדת בעקבות הרפורמה. כאמור, שכרם של מרבית העובדות והעובדים צפוי לעלות, אולם ישנם כ-5% מתוך כ-17 אלף עובדים, שהרפורמה מתקנת את שכרם כלפי מטה, אולם עובדים אלו צפויים לקבל בתלוש שורה של 'שימור שכר' שדואגת ששכרם לא ירד. שורה זו צפויה להצטמצם לאורך השנה או השנתיים הקרובות, ועובדים אלו ימשיכו להתקדם בשכרם בהתאם לתנאי הרפורמה.

מה לעשות במידה ואין שינוי בשכר?
ההסכם הקיבוצי נתן למעסיקים זמן היערכות משמעותי ליישום הרפורמה והתאמת מערך השכר. עם זאת, היות ומדובר ברפורמה גדולה ומורכבת, ייתכן ומעסיקים מסויימים טרם השלימו את המהלך. ההסכם הקיבוצי מאפשר למעסיקים להתעכב ביישום הרפורמה עד שכר חודש אוקטובר (המשולם תחילת נובמבר), כשכמובן שגם התוספת לחודש ספטמבר נכללת בתשלומי הרטרו.

מה יקרה לתוספות הייחודיות שיש לסקטורים מסוימים?
הרפורמה משנה את מבנה השכר באופן שלא יהיו יותר תוספות ייחודיות לפי תפקיד אלא לפי לימודים וניסיון מקצועי. עם זאת, התוספות הללו נלקחו בחשבון בבניית מודל השכר הכולל שכר בסיס של 8,000 שקלים ומערכת הקידום המקצועי באופן שכאמור שכר העובדים לא יפגע מהרפורמה כי אם יעלה.

המטרה של המהלך היא לפשט את תלושי השכר תוך הגדלת שכר הבסיס לצורך חישוב ההפרשה הפנסיונית והזכויות הסוציאליות ויצירת יישור קו בתוך הפרופסיה כשההתקדמות בה תהיה מעתה לא לפי תפקיד אלא על פי השלה, ניסיון מקצועי, וותק. התוספות היחידות שנותרות תלויות תפקיד הן התוספת בגין תפקיד ניהולי והתוספות בגין תפקיד במינוי על פי חוק (תפקידים הדורשים הכשרה מיוחדת, הממונים על פי חוקים ספציפיים המקנים להם סמכויות שונות להגנה על אוכלוסיות בסיכון).

כיצד ישפיע מעבר בין תפקידים ומעסיקים על השכר בעקבות הרפורמה?
בניגוד למצב היום בו עובדת סוציאלית המחליפה מקום עבודה או תפקיד צריכה פעמים רבות להתחיל את המעבר בין דרגות מהתחלה, מהדירוג הנמוך ביותר, הרפורמה מבטלת את לוח הדרגות ומחשבת את השכר כאמור על פי רמות מקצועיות שאינן תלויות מעסיק. עובדים ועובדות סוציאליות יוכלו לעבור בין מעסיקים, וכל עוד הם עוסקים בעבודה סוציאלית הרמה המקצועית שלהם תעבור ותשמר בין מעסיק אחד למשנהו.

תוספות שכר רטרואקטיביות
בגין התקופה שבין ה-1 ביולי 2021 ועד ה-1 בספטמבר 2022 תשולם תוספת רטרואקטיבית (המכונה 'תוספת מעבר') המחושבת בהתאם להפרש בין שכר הבסיס הישן לבין שכר הבסיס המחושב על פי המודל החדש. על פי ההסכם יוכלו המעסיקים לפצל את התשלום הרטרואקטיבי ולשלם את חלקו בחודש ספטמבר ואת חלקו בחודש אוקטובר.

(מעסיקים שיחלו ליישם את הרפורמה רק בחודש אוקטובר, יידרשו לשלם בחודש זה את מלוא התשלום הרטרואקטיבי). במועד תשלום תוספת המעבר ישולמו לעובדת גם ההפרשים בגין רכיבי העבודה הנוספת (כגון שעות נוספות, משמרת שנייה, כוננויות) בגין תוספת המעבר. יש לשים לב שהתוספת הרטרואקטיבית היא גם רכיב שכר פנסיוני ועל המעסיק להפריש בגינה גם לקרן הפנסיה.

מי שהחליף או החליפה מעסיק מאז יולי 2021 יקבלו תוספות שכר רטרואקטיביות?
הרטרו צפוי להתחלק בין המעסיק הקודם והמעסיק הנוכחי באופן יחסי בהתאם לתקופה בה הועסקו אצל כן אחד מהם מאז ביולי 2021. עובדות שמסיבה כזו או אחרת לא יקבלו את הכסף בהתאם להוראות ההסכם יכולות לפנות לאיגוד העובדים הסוציאליים לסיוע.

הפגנת עובדים סוציאליים בעזריאלי ת״א (צילום: דבר)

האם התשלום הרטרואקטיבי עשוי לגרום לתשלום מס גבוה יותר?
המס בישראל משולם בחישוב שנתי, לכן על פי בדיקת האיגוד לרוב העובדים והעובדות לא אמור להיות לכך השפעה משמעותית. תשלום הרטרו בגין חודשי 2022 לא אמור להשפיע שכן אילולא שולם באופן רטרואקטיבי היה משולם באופן שוטף ובכל מקרה משפיע על חישוב המס לשנה זו. כך שרק התוספת בגין חודשי יולי עד דצמבר 2021 נוספת לחישוב השנתי לשנת 2022.

מתי תהיה הפעימה השנייה של הרפורמה?
במסגרת הסכם 2020 התחייבה המדינה כי הרפורמה תכלול פעימה נוספת בסדר גודל תקציבי דומה – כ-200 מיליון שקלים. זאת, לאחר חתימת הסכם המסגרת במגזר הציבורי בין המדינה וההסתדרות. יו"ר ההסתדרות ארנון בר דוד הבהיר כי דרישתו מהמדינה היא שהסכם המסגרת יחתם כבר בינואר 2023, לפיכך הצפי של איגוד העובדים הסוציאליים הוא לקידום הפעימה השניה של ההסכם במהלך שנת 2023. מועד קידום פעימה זו עשוי להיות מושפע משינויים במערכת הפוליטית.

פרטים נוספים על הרפורמה מופיעים באתר איגוד העובדים הסוציאליים.