הכלכלן הראשי של הבנק המרכזי האירופי, פיליפ ליין, קורא למדינות האירו להטיל מיסים על עשירים ועל חברות שרווחיותן הגבוהה נשמרה. זאת על מנת לממן סיוע לאזרחים שנפגעו מעליית מחירי האנרגיה. לטענתו, סיוע הממומן על ידי העלאת נטל המס פחות אינפלציוני מכזה הממומן על ידי הגדלת הגירעון.
דבריו נאמרו על רקע 'מיני-התקציב' שהוכרז בבריטניה, אשר כולל הקלות מס נרחבות והקפאה של מחירי האנרגיה, שיחדיו יובילו לגירעון תקציבי עמוק בממלכה. גרעון ממשלתי משמעו הזרמת כסף למגזר הפרטי, וליין חושש שהזרמה זו עלולה לעלות את הצריכה ובכך להגביר את הלחץ האינפלציוני. מימון באמצעות מיסוי נוסף מאפשר לממשלות לנקוט בצעדים מסייעים תוך הימנעות מהרחבת הגרעון.
לפי ליין, גרעונות תקציביים בטווח הקרוב הכרחיים, אך בטווח הבינוני יש להימנע מגירעונות גדולים, והדרך לעשות זאת היא על ידי הרחבת המיסוי על השכבות והחברות החזקות. ליין הדגיש שאין כוונתו שיש לנהל מדיניות צנע תקציבי, אלא להימנע ממדיניות מרחיבה.
עליות בעלות גיוס החוב הממשלתי ברחבי אזור האירו בשבועות האחרונים מוסיפות לחשש מהרחבת הגרעון. החשש הוא שמעבר לתשלומי הריבית הגבוהים שנובעים מהעליות, הרחבה עלולה להחריף את מגמת העלייה עצמה.
בעקיפין, ליין מביע תמיכה בתכנית האיחוד האירופי להטיל מס רוחבי על חברות דלק פוסילי אשר רווחיהן זינקו כתוצאה מעליות המחירים. התכנית צפויה להניב הכנסת מס של כ-140 מיליארד אירו, שישמשו את מדינות האיחוד לממן סיוע לאזרחים.
ליין גם התייחס לשאלת השכר והרווחים נוכח האינפלציה, הוא אמר שגם העובדים וגם החברות צריכים לשאת באחריות של איזון המחירים. "על מנת להוריד את האינפלציה, אנחנו צריכים להבין שרווחיות התאגידים צריכה לרדת לזמן מה, ושבמקביל, השכר לא יכול ידביק באופן מלא את האינפלציה".
לדידו, שכר העובדים חייב לעלות, אך בצורה מאוזנת. עלייה מהירה מדי תגרום לחברות להעביר את עלויות השכר הנוספות אל הצרכן ובכך למעשה להזין מחדש את האינפלציה: "עליות המחירים חייבות להשתקף בעליות בשכר העובדים. אבל זה דבר שצריך להתקיים באופן מאוזן, לא ניתן להגן על העובדים באופן מלא מהאינפלציה".
