נשיא רוסיה ולדימיר פוטין הודיע היום (שישי) על סיפוח ארבעה מחוזות אוקראיניים, שמהווים כ-18% משטח אוקראינה, לשטח רוסיה.
"בהמשך למשאל העם שהתקיים ותוצאותיו", אמר פוטין, "זוהי זכות שלא ניתן לחלוק עליה להגדרה עצמית של לאומים. ברית המועצות התפרקה באופן טראגי בשנות ה-90, אנחנו זוכרים את הימים האלה. עכשיו המערב מחפש הזדמנות חדשה לפגוע בנו ולמוטט את רוסיה. על זה הם חלמו תמיד. הם לא יכולים להשלים עם רוסיה גדולה ובעלת משאבים שתסרב לחיות תחת צווים והנהגה של מדינות אחרות".
פוטין פנה לשלטון באוקראינה ואמר: "שלטונות קייב צריכים לנצור את האש ופעולות הלחימה ולחזור לשולחן המשא ומתן. אנחנו מוכנים לכך, אמרנו זאת כמה פעמים. אבל המחוזות לא עומדים למשא ומתן, הם מעתה חלק מרוסיה, ורוסיה לא תבגוד בהם".
לציבור הרוסי אמר פוטין: "אני רוצה לפנות להורים שילדיהם בדרך ללשכות הגיוס, אזרחי רוסיה רואים את מה שהמערב רוצה לעשות למדינתנו, להרוס ולהפיל אותנו לעוני ורעב. הם לא מוכנים לשאת מחשבה שתיתכן רוסיה עשירה וגדולה שלא תפעל תחת חוקים אחרים. לא נהיה כפופים לשלטון הדולר והקדמה הטכנולוגית".
פוטין הוסיף מימד תרבותי למאבק שלו בתרבות המערב: "אני רוצה לפנות באופן ישיר לא רק ליושבים באולם, אלא לכל הורי רוסיה. האם אתם באמת רוצים שיום אחד יצוץ לנו פה הורה מספר 1, הורה מספר 2? אתם ירדתם מהפסים. מגיל קטן גוזרים על ילדים עובדות כאילו קיימים עוד מגדרים פרט לגבר ואישה".
נשיא רוסיה גם איים על מדינות המערב שתלויות באנרגיה שמופקת ברוסיה: "המערב משקר כמו גבלס, מהר ובעצמה, אבל אי אפשר להאכיל אנשים בשטרות של דולרים ויורו. אבל האנשים במערב צריכים חימום. צריכים אוכל. אי אפשר לחמם בתים עם שטרות".
על הסיפוח שב ואמר: "מה שיש לנו פה זו החלטה של אנשים שהיו תחת איום רצח עם במשך 8 שנים, ורוצים לשים לזה סוף. אנחנו נבנה מחדש את כל הערים והכפרים ונדאג לביטחונם של התושבים".
נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי הודיע בתגובה שמדינתו הגישה רשמית בקשה "מואצת" להצטרף לברית נאט"ו. זלנסקי הוסיף שקייב לא תשוב למשא ומתן מול הקרמלין "כל עוד פוטין הוא הנשיא".
בתגובה להכרזה, הטילה ארצות הברית סנקציות חדשות נגד יותר מ-1,000 אישים וחברות הקשורים לרוסיה, כולל הבנק המרכזי של המדינה ומאות מחברי בית המחוקקים של רוסיה, בהם בעלי קשרים לתשתית הכלכלית והצבאית של המדינה. "לא נעמוד מנגד בזמן שפוטין ינסה במרמה לספח חלקים מאוקראינה", אמרה שרת האוצר ג'נט ילן.
גם מדינות האיחוד האירופי הגיעו להסכמה ראשונית על סבב שמיני של סנקציות נגד רוסיה. 27 המדינות החברות באיחוד צריכות לאשר את הסנקציות פה אחד. אם ההצעה לא תאושר, היא תעבור לפגישת המנהיגים של הגוש שתיערך בתחילת אוקטובר.
משרד החוץ הישראלי הודיע: "ישראל תומכת בריבונותה ובשלמותה הטריטוריאלית של אוקראינה. לא נכיר בסיפוח ארבעת המחוזות בידי רוסיה. על עמדה ברורה זו חזרה ישראל פעמים רבות, כולל בימים האחרונים".
לפני ההכרזה, חתם פוטין על אמנה שמכירה בסיפוח מחוזות חרסון, זפוריז'יה, לוהנסק ודונצק לפדרציה הרוסית, ודובר הקרמלין, דמיטרי פסקוב, הבהיר שמעתה מתקפה נגד השטחים שיסופחו תיחשב "מתקפה ישירה נגד רוסיה".
שורת מדינות הודיעו שלא יכירו בסיפוח, ובהן ישראל, וכן בעלות בריתה המובהקות של רוסיה, כמו סין וטורקיה.
שני בתי הפרלמנט של רוסיה ישקלו את הסיפוח. הבית התחתון של הפרלמנט הרוסי צפוי להיפגש ב-3 וב-4 באוקטובר כדי לקבל החלטות חקיקה על סמך תוצאות הסקרים, והבית העליון יתכנס לדיון ב-4 באוקטובר כדי לשקול את סיפוח השטחים לרוסיה.
ההכרזות מתקיימות לאחר שתושבי האזורים הכבושים באוקראינה (רבים מהם בדלנים רוסים), הצביעו כביכול בעד ההצטרפות לרוסיה ב"משאלי עם" שהתקיימו במשך חמישה ימים. לטענת סוכנות הידיעות הרוסית RIA שנשלטת על ידי הממשלה, יותר מ-95% הצביעו בעד סיפוח המחוזות לוהנסק, דונצק, ז'פוריז'יה וחרסון לרוסיה.
נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי אמר אתמול: "אי אפשר לקרוא לפארסה הזו בשטחים הכבושים אפילו חיקוי של משאל עם. נמשיך להגן על האנשים שלנו שחיים תחת הכיבוש".
למרות הבאתם של משקיפים זרים מסין ומברזיל וראיונות של תושבים שמחים בערוצי הטלוויזיה הרוסיים, מידת האותנטיות של "המשאלים" מוטלת בספק. עדויות מרובות נאספו בערוצי טלגרם על הצבעה בכוח ומניפולציות של השלטון הרוסי, שהביאו לתוצאה המוחצת. יותר מ-75% מתושבי המחוזות חרסון וז'פוריז'יה ברחו עם תחילת המלחמה.
ברוסיה דווח שככל הנראה האזור עתיד להפוך ליחידה מנהלתית אחת (אוקרוג), כך שהקרמלין יזכה לשליטה פוליטית ישירה בכל האזור על ידי רשויות שלטוניות רשמיות. המהלך יאפשר לרוסיה לטעון שכל פגיעה צבאית או אזרחית באזור תהיה שקולה כהתקפה על שטחה הריבוני של רוסיה.
יש לציין שכמעט מאז תחילת המלחמה, הצבא האוקראיני פגע ביעדים צבאיים ותומכי צבא בתוך גבולות רוסיה – במערב המדינה צמוד לגבול עם אוקראינה וכמו כן, בחצי האי קרים, שנכבש וסופח על ידי רוסיה עוד ב-2014.