הבנק המרכזי הבריטי הכריז על תכנית חירום לייצוב שוק אגרות החוב הממשלתיות, במסגרתה הבנק ירכוש אגרות חוב בשווי 65 מיליארד ליש"ט. זאת לאחר שההכרזה על ה-"מיני-תקציב" של הממשלה החדשה בראשות ליז טראס, הביאה לירידות חדות בערך אגרות החוב ובשער החליפין של הליש"ט אל מול הדולר.

בכך, הבנק השעה את תכניתו המקורית לצמצום אחזקותיו, שנועדה לסייע לבלימת האינפלציה על ידי הקטנת יתרות הליש"ט. לאחר פניות ממספר קרנות פנסיה, אשר נקלעו לקשיים פיננסיים בעקבות הירידות החדות בערך אגרות החוב, ולאור התגובה הקשה של השווקים, נאלץ הבנק להפוך את המדיניות שלו.

זמן קצר לאחר הכרזת התכנית, שוק אגרות החוב התאושש, ועמו שער הליש"ט, שטיפס לשווי של כ-1.11 דולרים. התשואות על אגרות חוב לעשר שנים, אשר הגיעו לרמת שיא של 4.59%, ירדו ל-4.15%, ירידה בתשואות מצביעה על עלייה בביקוש לאגרות חוב, ובערכן.

הבנק יבצע את תכנית הרכישה בפעימות יומיות של 5 מיליארד ליש"ט. למעשה, הבנק המרכזי "מדפיס" (או יותר נכון, מקליד) את הכסף המדובר אל הקיום. זאת כדי לשקם את ערכן של אגרות החוב.

הבנק המרכזי עצר את הסחרור

באופן אירוני, קרנות הפנסיות נקלעו למצוקה בגלל מה שהיה אמור להיות תעודת הביטוח שלהן. במסגרת הסכמי הגידור שנועדו לצמצם את החשיפה שלהן לתנודות שוק ההון, קרנות הפנסיה נדרשות להפקיד עירבון. אם ערך ההון של הקרנות יורד מתחת לרמה מסוימת, הן נדרשות לפיקדון גדול יותר.

מכיוון שאגרות חוב מהוות יותר מחצי מנכסיהן של קרנות הפנסיה, הצניחה בשווין גרמה לצניחה מקבילה בשווי ההון שלהן, וכתוצאה מכך לזינוק בדרישה לפיקדונות נוספים. על מנת להשיג את המזומן לתשלומי ההפקדה, הקרנות מכרו אגרות חוב ממשלתיות באחזקתן. מכירת האגרות האיצה את הירידה בשווין, מה שיצר צורך נוסף בהפקדות עירבון ובמזומנים, וחוזר חלילה. רק לאחר התערבות הבנק המרכזי, המעגל נעצר.

הדרך הקצרה מגירעון תקציבי לצנע

תגובת השווקים לתכנית הכלכלית של הממשלה החדשה, והתערבות הבנק המרכזי, מראים כיצד הקלות המס הנרחבות יכולות להוביל בעתיד לצנע תקציבי. הקלות המס מצמצמות את הכנסות הממשלה ומגדילות את הגרעון, מה שיוצר לחץ לקיצוץ תקציבי.

ביטויים נוספים המצביעים על הלחץ העתיד לבוא מצויים בביקורת החריפה, והחריגה במקרה של כלכלות מפותחות, של קרן המטבע, ובדאגה שכלכלנים רבים הביעו נוכח המשמעויות התקציביות של התכנית.

כבר ברביעי, ימים ספורים לאחר ההכרזה על התקציב החדש, האוצר הבריטי הנחה את מחלקות הממשלה השונות לזהות אפשרויות לחסכון תקציבי ולהיערך לקיצוץ בהוצאות בשנים הקרובות. זוהי סנונית ראשונה של התאמה תקציבית, וסביר להניח שבאופן דומה, התאמות נוספות יתמקדו בקיצוץ תקציבי במקום בשיקום הכנסות הממשלה.

קיר סטארמר, יו"ר מפלגת הלייבור, כבר הכריז שאם ייבחר, יישם מחדש את מדרגת המס הגבוהה, שבוטלה במסגרת ה-"מיני-תקציב". אולם לא ברור מהי עמדתו בנוגע לשאר הקלות המס שנכללו בתכנית, שבראשן ביטול העלאת מס החברות מ-19% ל-23%. הוא הוסיף שמפלגת הלייבור נושאת את דגל האחריות התקציבית, אמירה שמרמזת שהיא תדרוש קיצוץ משמעותי של הגירעון.

כך, התכנית הכלכלית החדשה, שבטווח הקצר תיצור גרעון תקציבי עמוק, עלולה להביא עם הזמן לצמצום מקום הממשלה בכלכלה הבריטית. שר האוצר הבא, ללא קשר לזהות מפלגתו, יהיה תחת לחץ כבד לאזן מחדש את התקציב. התכנית, שכבר הספיקה לעורר אי-יציבות כלכלית לפני יישומה, עלולה להחריף את אי השוויון בממלכה.