איך החזרה לעבודה אחרי החגים משפיעה על העובדת והעובד, ואיך אפשר לחזור בצורה שלא תגרום לזעזוע? גל שי, פסיכולוגית תעסוקתית מומחית, מספרת ל'דבר' מה כדאי לעשות כדי לחזור מהחגים לשגרה ולעבודה ולהישאר שפויים.
לאחר החגים, מספרת שי, היא חווה עלייה בכמות המטופלים שמגיעים אליה לקליניקה לקבל טיפול בתחום העבודה. "עבודה זה מרכיב מאוד גדול בזהות שלנו", אומרת שי, "כשהוא יוצא לחופשה, זה יכול להיות מטלטל", . לכן, לדבריה, כש'אחרי החגים' מגיע, כדאי לנצל את התקופה הזו להתבוננות פנימית.
חווים את הכל בעוצמות גבוהות יותר
"יש משהו בחגים, בהמון מישורים, אבל במיוחד במישור של העבודה, שנותן הרבה מאוד מרחב בחירה והזדמנות להתבוננות. לחלק התקופה הזו מנכיחה את הדברים שיש להם וכמה הם שמחים בהם, לאחרים היא דווקא מנכיחה את מה שחסר, והכל נחווה בעוצמות גבוהות יותר. כשאנחנו סביב שולחן החג, אנחנו נוטים יותר לשים לב אם טוב לנו איפה שאנחנו, או שרע לי מאוד. כל התהליכים שעברנו בתקופת החגים, לטוב ולרע, מאוד צובעים את החזרה לשגרה".
אבל לפני שמסתכלים על היום שאחרי, כדאי להסתכל על התקופה הזו, של חול המועד, אומרת שי. "הסיפור הזה של לצאת משגרה ולחזור אליה שוב ושוב הוא דבר ייחודי לחגי תשרי, וזה דבר שהוא שוחק. עד שאנחנו מסתגלים לשגרה של בית או לשגרה של עבודה, אנחנו נדרשים כבר להסתגל מחדש, ותוך יומיים שוב וחוזר חלילה. רובנו צריכים שגרה, יציבות, וודאות. וזו תקופה שמאוד מפירה את הצורך הזה".
"ספציפית במקום העבודה, יש הרבה מאוד חוסר וודאות לגבי הדרישות והגבולות. בכל מקום עבודה זה קצת אחר, וכמובן גם אצל כל אחד וכל בית הצרכים שונים. יש אנשים שזה נהדר להם שעובדים כרגיל בחול המועד, יש כאלה שזה מאוד בעייתי להם". לדבריה, זה גם מבליט פתאום את הפערים שיש במשק בין מקומות העבודה והענפים השונים. "יש כאלה שעובדים בערב חג, יש כאלה שאין דבר כזה אצלם, או חול המועד. שלא נדבר על עצמאיים, שנדרשים בעצמם לקבוע את הגבולות, גם כן לפי היכולות שלהם".
התקופה האחרונה, פוסט משבר הקורונה וסביב הכניסה של טכנולוגיות לעולם העבודה, מתאפיינת בטשטוש גבולות בזמני העבודה ועלייה בדרישה לזמינות. גם פה, מסבירה שי, תקופת החגים מקצינות את המצב. "אנשים בסוף רוצים לשמור על עצמם, וברגע שהם מרגישים שאין דרך לעשות את זה בתוך מקום העבודה, הם קמים והולכים. אני חושבת שיש הרבה שלבים לפני לקום וללכת, הרבה פעמים אנשים חוששים לפתוח לשיח את הדברים שקשים להם והדברים שחסרים להם".
אוסף הגורמים האלה יכולים להיחוות על הציר שבין סתם 'באסה' מתמשכת לטלטלה נפשית של ממש. שי ממליצה על מספר צעדים משמעותיים שכדאי לעשות כדי לצלוח את המורכבויות של תקופת 'אחרי החגים'.
1. להיות סבלניים עם עצמנו
"לכולם לוקח זמן להסתגל. גם אם זה נראה לנו שלא, וכולם כבר בעניינים חוץ מאיתנו, זה לא המצב. מאוד חשוב לנרמל את זה. קושי לחזור מחופשה וקושי לשנות שגרה זה דבר מאוד נורמטיבי, ואנחנו צריכים לתת לעצמנו לחוות את ה"ג'ט לג" הזה של אחרי החגים בחזרה לשגרה.
"יכול להיות שתהיה 'באסה' קלה כמה ימים, לגוף ולנפש שלנו לוקח זמן להסתגל למצב חדש, וזה בדיוק מה שקורה אחרי החגים. כדאי שנזכור שעברנו את זה כבר המון פעמים: בעבודה, בצבא, בבית הספר וכו', ושזה דבר שמהר מאוד עובר ותוך שבוע כבר לרוב חוזרים לגמרי לשגרה.
"נכון, אנחנו כבר לא בבית הספר או בצבא ולא חובה עלינו לקום בבוקר למשהו שאנחנו לא בהכרח אוהבים, אבל במצב בריא חופש הוא יותר כייפי משגרה כי הוא נדיר יותר, כי הוא יציאה מהשגרה. זה בסדר להרגיש מבואסים. השאלה היא אם זה משהו נקודתי או משהו מתמשך".
2. לא לחזור מאפס למאה
"אם הייתה באמת חופשה ארוכה, כדאי גם לייצר חזרה יחסית הדרגתית. לא ביום הראשון שחוזרים לשבת על המטלה הכי קשה או ארוכה שנשארה לי מלפני החגים, או לשים בימים שאחרי החגים את כל העומס שיש בדרך כלל. לרוב, יש לנו בעבודה את היכולת לפזר את המטלות מעט ולרכך לנו את החזרה מהחופש הארוך. אנחנו צריכים להיות יותר בחמלה עצמית ולהבין, שוב, שלגוף ולנפש שלנו לוקח זמן להסתגל.
"בדיוק בנקודה הזו, גם למחפשי עבודה מאוד קשה בתקופת החגים. בדיוק בגלל שהחיפוש או האבטלה זה משהו שהוא מאוד נוכח בכל המפגשים המשפחתיים, הצורך להתנצל ולהסביר את עצמך, וגם זו תקופה בה מעסיקים פחות מגייסים. גם שם, צריך לחזור לחיפוש העבודה בהדרגה ולהיות בחמלה עצמית, לא להציב לעצמינו איזו מטרה שביום שאחרי החגים אני אמצא עבודה, או יום אחרי החגים אני אקבל את הקידום".
3. לקחת את הדברים שעשו לי טוב איתי לשגרה
"פעמים רבות, בהקשר של עבודה, מילות המפתח הן איזון וגבולות. תקופת העצירה הזו מאפשרת לנו להסתכל מבחוץ על החיים שלנו, על השגרה שלנו, ולבחון האם באמת טוב לי, והאם האיזון והגבולות בין מקום העבודה לדברים הנוספים בחיים שלי, קיימים ומתאימים לצרכים ולרצונות שלי ולאיכות החיים שאני רוצה לחיות. אצל כל אחד ואחת האיזון והגבולות מעט שונים, אבל הנקודה היא לשאול את עצמי: האם, יחד עם העבודה, אני מצליחה לקיים את הדברים החשובים לי בחיים שלי בצורה מלאה?
"אם לא היה לי טוב בחגים אז החזרה לעבודה אולי לא הייתה בעיה, אבל אם היה לי טוב והמחשבה על לחזור לשגרה קשה לי, שווה לראות איך אפשר לקחת את הדברים שעשו לי טוב איתי לשגרה. לנסות לשים אצבע על מה טוב לי, ולהפוך את זה לחלק מהשגרה. אם הייתי עכשיו בחגים יותר פנויה למשפחה שלי, או יותר פנויה לעשות דברים שממלאים אותי, ופתאום אני מבינה שזה חסר לי בשגרה של העבודה, או להיפך, טיפסתי על הקירות ורק חיכיתי לחזור לעבודה. יכול להיות גם משהו באמצע, של 'וואלה, עושה לי מאוד טוב יום-יומיים בשבוע של עבודה מהבית', או להבין שחשוב לי שיהיה לי מקום שקט במשרד".
4. לקחת חופשה מהחופשה
"חופש בריא הוא חופש ממוצה. בחופש בו אני מרגישה שחפשתי, שנטענתי, בסופו אני גם באיזשהו מקום ארגיש שהיה חופש מעולה ושאני קצת רוצה כבר לחזור לשגרה. אבל הרבה עובדים, במיוחד הורים, לא באמת נמצאים בחופשה בחגים, והרבה מהם מרגישים שהם צריכים "חופשה מהחופשה".
"אם זו התחושה, אפשר לפתוח יומן ולראות מתי אני יכול או יכולה לקחת יום חופש שהוא באמת לעצמי, למנוחה ולמילוי מצברים. אם זה לא מתאפשר, זה משהו ששווה לקחת בחשבון אפילו בלי קשר למקום העבודה עצמו, זו יכולה להיות סתם שבת אחת".
5. לא לפחד לדרוש
"אחרי שהבנתי מה טוב לי ומה אני רוצה לקחת איתי לשגרה, שווה להעלות את הדברים. אם צריך, כבקשה ודרישה מול המנהלים אחרי החגים, יום אחד מהבית שיאפשר לי להיות יותר עם הילדים, בוקר אחד מאוחר כי זה מה שמאפשר לי את הפנאי לכושר שאני רוצה לעשות, ימי חופשה נוספים או כל מה שאני מבינה שיאפשר לי להיות יותר בטוב ביחס לעבודה והוא מתקבל על הדעת.
"זה יכול להרגיש לנו לא לגיטימי או לא נעים, אבל אני חושבת שמעסיקים מאוד מעוניינים לשמר עובדים טובים. כל עוד הדברים עולים כבקשה מתוך מקום של רצון להישאר ומוטיבציה להמשיך לעבוד, אלה דברים שאין להם סיבה לא להיענות בחיוב. ואם לא, זו באמת כבר שאלה לגבי מקום העבודה והאם הוא מתאים לצרכים ולרצונות שלי".
6. לפעמים מגיעה גם ההבנה שצריך שינוי
"אם, כמו שאמרתי קודם, אני באמת מבינה שמשהו לא מתאים לי, או אם מדובר באיזו התבאסות מתמשכת, ולאורך זמן ממשיכים להרגיש את 'שביזות יום א" הזו ואת הקושי לקום בבוקר לעבודה, יכול להיות שהגוף והנפש מאותתים לנו. שווה לשים לב, גם אצלנו וגם אולי אצל בני הזוג או החברים שלנו, אם ה'שביזות' הזו הופכת למצוקה, ואם משהו באמת לא טוב וצריך לשנות.
"השינוי יכול להיות באמת איזשהו שינוי מהותי בקריירה או במקום העבודה, וזה יכול להיות גם שינויים קטנים שיכולים לקרות בתוך התפקיד או בתוך מקום העבודה, כמו שינוי אווירה מסויים- לעבור ממשרד גדול למשרד קטן או ההיפך, להפוך משכירה לעצמאית באותו התחום, או גם, כאמור, שינוי. בתנאים כמו יום עבודה מהבית או בוקר מאוחר או דברים נוספים שיכולים לגרום לי להרגיש יותר טוב".
7. מעסיק טוב הוא מעסיק אמפתי
"כמו שאמרתי קודם, תקופת החגים מאוד מדגישה את ההבדלים בין הענפים ובין מקומות העבודה – איפה יש התקטננות סביב השעות והזמינות, איפה אני צריכה לתת דין וחשבון ואיפה יש חוסר גמישות, או כמובן להיפך. זה משהו ששווה למעסיקים לקחת בחשבון. בסוף זה חודש בשנה, וזה חודש שיכול להשפיע מאוד על המוטיבציה של העובדים ועל התחושה שבאמת רואים אותם או שהם בורג במערכת.
"גם למעסיקים קשה לחזור, והרבה פעמים זה לא מדובר. דווקא כי הם מנהלים הם חושבים שהם צריכים להיות סמני המוטיבציה ולחזור בשיא הכוח. אבל הרבה פעמים מה שהכי נכון לעשות זה להביע אמפתיה, ולהזדהות עם הקושי של העובדים, זה הרבה יותר מגייס והרבה יותר מרכך את החזרה לשגרה מלהגיע ישר עם רשימה של משימות או ליצור אווירת תחרות להוכיח למעסיק מי העובד שהכי חוזר בשיא הכוחות והאנרגיות.
בגדול, המשוואה פשוטה. בסוף אנחנו בני אדם, ומעסיק ששומר על קשר עם העובדים שלו, נותן מתנה לחגים, מתייחס לקשיים ולרצונות של העובדים שלו ומתייחס לעובדים שלו גם כשהם לא במקום העבודה, יקבל עובדים שרוצים לחזור לעבודה".
