בחיפה מסתתר מכתש ענק. לא מדובר בגיאולוגיה, אלא בפערים חברתיים וכלכליים עצומים בין השכונות בעיר. "חדר המצב החברתי" בשכונת הדר הוא מוסד מחקרי שפועל נגד ההדחקה של הסוגיות החברתיות מסדר היום. הצוות מפתח כלים לשיקוף גרפי של המידע החברתי כדי לשלבו ככלי בקבלת החלטות עירוניות ובמוסדות התכנון.

"תראה את שכונת הדר כטופוגרפיה חברתית", מסבירה האדריכלית בת אל יוסף רביד, מקימת חדר המצב. "לקחנו מידע של דירוג כלכלי לפי אזורים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה והטלנו אותו כמימד גובה, ואז אתה רואה ששכונת הדר היא פשוט מכתש. כל חיפה מוגדרת בממוצע כדירוג 7, שכונת הדר היא בין 2 ל-4".  יוסף רביד היא דוקטורנטית בפקולטה לארכיטקטורה בטכניון, והקימה במבנה הפקולטה, ה'הדריון', את חדר המצב.

חדר המצב משלב בין מעבדת מחקר, חדר תצוגה מיוחד ומקום לדיון בהשתתפות נציגי ציבור על סוגיות חברתיות. הוא הוקם בשותפות בין הטכניון, קרנות הביטוח הלאומי, קרן שח"ף (שותפות פילנתרופית לקידום קהילות צעירים משימתיות בישראל) ועיריית חיפה. בראש המעבדה עומדת ד"ר מירב אהרון גוטמן, סוציולוגית אורבנית וחברת סגל בפקולטה לארכיטקטורה בטכניון. בצוות המעבדה יש מומחים ממגוון גדול של תחומים: חוקרת, שני מתכנתים, מעצבת גרפית, ארכיטקטית, היסטוריונית, אנתרופולגית, חוקר מעולם התיאטרון ומתמטיקאי. חלקם תושבי השכונה.

"אנחנו רוצים לייצר את התכנון השוויוני או לצמצם את אי-השוויון", אומרת יוסף רביד. "לכן קודם כל צריך להראות אותו. כיום חיים בעידן של נתונים, ואתה רגיל לראות הכול, אבל יש דברים שלא רואים. אז בוא נראה אותם. אני המומחית לוויזואליזציה".

בת אל יוסף רביד בחדר המצב. "אתה רגיל לראות הכול, אבל יש דברים שלא רואים. אז בוא נראה אותם" (צילום: ארז רביב)

בתוך החדר המלבני ממוקם מסך ענק וקעור שעליו ניתן להציג מודל תלת-ממדי של השכונה עם שכבות מידע שונות. במרכז החדר שולחן גדול עם מסך מגע לשליטה, בקרה והצגת מידע. העיצוב נועד לאפשר המחשה חיה של המידע החברתי, וגם של הצלבת נתונים מכמה מאגרים לבחינת סוגיות שונות, בהן מה מוקדי הדיווחים על פשע, היכן גרים הקשישים, ואם המרחק בינם לבין גינות או מועדוני יום קרוב מספיק. אחרי איסוף הנתונים, ניתן להציג חיתוכים ועיבודים של המידע כשכבה על פני צילום אווירי של השכונה, במיקומים מדויקים. 

מה השאיפה שלכם?
יוסף רביד: "להתמודד עם המצב שבו סוגיות חברתיות לא מדוברות – או כי הן מתחת לרדאר, או כי אי אפשר להבין אותן. שהן יהיו על השולחן, כדי לייצר תכנון יותר שוויוני, במטרה לייצר עיר שהיא יותר שוויונית. המיקוד של המעבדה שלנו הוא במחקר – אנחנו מדגימים יכולות, בתקווה שעוד גופים ישתמשו במתודה הזו".

מפת הפשיעה של חיפה. "השאיפה שלנו היא להתמודד עם המצב שבו סוגיות חברתיות לא מדוברות" (צילום: ארז רביב)

מה משמעות השם "חדר מצב חברתי"?
"זה שם שנועד להתריס נגד הדחיקה של הסוגיות החברתיות. הראשונים שבאו לכאן דווקא היו מהצבא, כשהבינו שאנחנו מתחילים לייצר שכבות מידע ומערך של נתונים. הגיעו אנשים מיחידת מיפוי ה-GIS (מערכת מידע גאוגרפית) של הצבא. אני לא יודעת בדיוק איך הם עלו עלינו, אבל הם באו לראות מה אנחנו עושים".

הפערים מקבלים המחשה מסוג חדש

לשיטה שפותחה בחדר המצב החברתי יש כמה מקורות השראה, בהם מערכת המידע הדיגיטלי של משרד הבריאות לנתונים סטטיסטיים על מגפת הקורונה, וחדרי שליטה ובקרה של יישומי 'עיר חכמה'. "הפוקוס שלנו הוא חברתי", מדגישה יוסף רביד. "אנחנו לא ממפים מיקומים של פחים, תחבורה ועמודי תאורה, אלא של מידע על אנשים". הייצוג הגרפי של השכונה מכונה "תאום דיגיטלי" – מונח מתחום הנדסת המכונות – אבל על גביו אפשר לבצע תצוגה של שכבות מידע נוספות.

הסבר על שיטת העבודה (צילום מסך: אתר חדר המצב החברתי)

מי קובע את היעדים והשימושים?
"בהתחלה קרנות הביטוח הלאומי קבעו את הסוגיה למחקר – הזדקנות במרחב. השיתוף עם העירייה וקרן שח"ף העלו את נושא הביטחון האישי. אלו שתי הסוגיות שחקרנו בשכונת הדר. זו הייתה עבודה משותפת בין החברה האזרחית לעירייה ולגוף אקדמי שמאפשר את הדברים. הגענו למיצוי של התקציב הראשוני, וכעת זה נפתח מחדש".

איך התהליך עובד?"קח את המקרה של 'בתים חמים' לקשישים של המחלקה לשירותים חברתיים. הצלבנו אותם עם רדיוסים ממגורים של משתתפים. זה מאפשר לראות מי מגיע מקרוב או מרחוק, וגם איפה במיוחד חסרים מוקדים".  

חדר המצב החברתי. "הפוקוס שלנו הוא חברתי. אנחנו לא ממפים מיקומים של פחים, תחבורה ועמודי תאורה, אלא של מידע על אנשים" (צילום: ארז רביב)

מאיפה הרעיון להצליב בין מקורות המידע הללו?
"יש לנו דיאלוג עם הגוף החברתי. אנחנו מבקשים להבין את הדברים שהם מתמודדים איתם. ואז אנחנו חוזרים למעבדה ויוצרים כלים. אנחנו לא חברה מסחרית ששואלת 'מה לעשות לך?' אנחנו קוראים לזה פיתוח של דמיון חברתי. אומרים לנו: 'זה כמו מטוס F16 בשבילנו. לא דמיינו שאפשר לבוא ולקשר ככה בין הנתונים'. יש לנו קשר גם עם גופים אזרחיים כמו מועצת שכונת הדר. הם רצו לעשות מבצע ניקיון בעזרת מתנדבים. אנחנו יצרנו ממשק של שאלון דיגיטלי – האם אני רוצה לנקות את הבניין שלי? שאלנו גם אם יש ועד בית ומה מצב הבניין. הכול נכנס לבסיס הנתונים. יצרנו מבצע אזרחי לחלוטין".

"זה כלי נהדר לגיוס כספים, כי הוא מאפשר להראות מה אין"

חלק גדול מהמידע של חדר המצב החברתי מגיע ממקורות ממסדיים, כמו נתונים של הלמ"ס או דיווחי פשיעה לפי אזור ממשטרת ישראל. עיריית חיפה סיפקה קובץ שעבר אנונימיזציה של משלמי ארנונה, שממנו היה ניתן לנתח את מצבם של הקשישים בשכונה.

יוסף רביד מתארת יישום אפשרי של המידע הזה בהקשר של הבנת איכות החיים של הקשישים. "רבים מהם גרים בשכירות. לא מעט מהם עריריים. כמעט בכל בניין בשכונה יש קשישים. אחרי מיפוי המגורים אנחנו יכולים להצליב את המידע הזה עם עוד סוגיות. יש הגדרה של עיר ידידותית לקשישים, שאחד המרכיבים שלה הוא גינה במרחק של 200 מטר מהבית. אנחנו יודעים למפות את הגינות ואת הרדיוס שלהן, ולהראות היכן האזור הכי מרוחק מגינות וכמה קשישים גרים בו. באופן רגיל, רואים רק את הבניינים והתשתיות, אבל במתודה שלנו, אפשר לראות את היחס בין האנשים לבין המרחב הפיזי".

נתוני המגורים של קשישים על המפה החיה. "ראש העיר אמרה: 'אני יכולה להשתמש בכלי הזה כדי לעלות לדרג המדיני, ולבקש משאבים'" (צילום: ארז רביב)

זה שהראית איפה הכי חסרה גינה לא אומר שמחר בבוקר יקימו אותה.
"אנחנו לא מקבלי ההחלטות של העיר. אנחנו גם לא מייצרים מדיניות. אנחנו יוצרים כלים לתהליכים של קבלת החלטות. כל המידע כאן הוא לא שלנו. הוא קיים. אנחנו עשינו עליו מניפולציה ויזואלית. ראש העיר עינת קליש רותם הייתה כאן ואמרה: 'גם אני לא יכולה לשים גינה. אין לי תקציבים. אני יכולה להשתמש בכלי הזה כדי לעלות לדרג המדיני, ולבקש משאבים'. הכלי הזה מאפשר לה להגיש את זה בצורה הרבה יותר ברורה".

זה כלי שיכול לשכנע בצורה אפקטיבית?
"זה כלי נהדר לגיוס כספים למשל. זה מאפשר להראות מה אין".

ואז מי שמחליט על התקציב יגיד לעצמו: הנה עומד מולי מי שיודע בדיוק מה לעשות עם הכסף.
 "כן".

מידע אזרחי בשירות פעילים חברתיים

שיתוף הפעולה בין חדר המצב החברתי לבין אזרחים פעילים בשכונת הדר כבר הצליח לייצר כמה שינויים קטנים במציאות. אחת התופעות הקשות שהתגברו בזמן מגפת הקורונה היה מוות של קשישים עריריים, שאותרו זמן ממושך לאחר מותם, חלק לא מבוטל מהם בשכונת הדר בחיפה.

חדר המצב החברתי היה שותף לתהליך עם מתנדבי "הרשת החברתית" במחלקה לשירותים חברתיים, עיריית וחיפה וקרן שח"ף, שדאגו לביקורי מתנדבים בבתי קשישים ובדיקת מצבם. השאלות בסקר נכתבו על ידי עובד מקצועי במחלקת הרווחה, כשהמתנדבים מבצעים את הסקר ומעדכנים את בסיס הנתונים של חדר המצב בזמן אמת.

"אם המתנדב חשב שהקשיש במצב חירום, ההודעה נשלחה אוטומטית למחלקת הרווחה שיכלה לתת מענה", מסבירה יוסף רביד. "גם אם זה ב-8 בערב, ויש מצב חירום, הם יכלו לתת לזה מענה. היה כאן פיתוח טכנולוגי שנעשה מהר מאוד, והעירייה הייתה צריכה להגיב בזה שהיא שולחת אנשי מקצוע אל האיתורים".

הכלי טכנולוגי זה חלק מהסיפור. צריך הרבה מאוד הון אנושי כדי להצליח להשתמש בו לטובה.
"אי אפשר להפריד ביניהם. פתאום יש יותר קשישים שהרווחה צריכה לתת להם מענה. יש כאלה שרוצים ביקורים ויש כאלה שרוצים להתנדב. יצרנו הרבה טראפיק בתוך מחלקת הרווחה. זה כלי טכנולוגי, שבסוף המערך האנושי צריך לתת לו מענה, ויש מתח בין הדברים. אחת העובדות ברווחה אמרה: 'אני יודעת שיש מלא קשישים, אבל המנהלת שלי לא מבינה כמה קשה אני צריכה לעבוד. עכשיו אני יכולה להראות את זה למנהלת שלי'. זה יכול להיות גם כלי למשא ומתן".

הטכנולוגיה לא תחליף את הדיון החברתי

חלק נכבד מהאלגוריתמים הפעילים ביותר באינטרנט נועדו להחליף תהליך תרבותי אנושי. האלגוריתמים של פייסבוק מיועדים לשפר באופן אוטומטי את הטרגוט של פרסומות. מנועי המלצת תוכן של אאוטבריין, ספוטיפיי ונטפליקס אמורים "ללמוד את המשתמשים" כדי להציע להם מה לקרוא, במה לצפות ולמה להאזין, לפעמים לפי קטגוריות שלא ניתן להגדיר בשפה אנושית. גם בחדר המצב החברתי עושים שימוש באלגוריתמים והתכת נתונים, אבל לא במטרה להחליף את הדיון האנושי בסוגיות חברתיות, אלא כדי להעשיר אותו. הצוות לא רואה בטכנולוגיה חזות הכול.

חדר המצב החברתי. חלק מהתהליך זה להפגיש את הגורמים הממסדיים ואת הנציגים של החברה האזרחית כאן בחדר המצב כדי לדון ביחד בנתונים, בדרך לגיבוש מדיניות חדשה" (צילום: חדר המצב החברתי)

"לקחנו את הנתון של קשישים בודדים והרצנו אלגוריתם שחיפש לו קורלציות מנתונים אחרים. מצאנו, למשל, שיש קורלציה של 76% בין מגורי הקשישים הבודדים לבין כתובות של חלוקת סלי המזון שעשתה החברה האזרחית. זה יכול לתקף את עבודת החברה האזרחית – לכמה אנשים מצליחים להגיע מאוכלוסיית היעד. המאמר שכתבנו על התהליך הזה התקבל בכתב העת המדעי Environment and Planning B: Urban Analytics and City Science. אלו ניצנים של דברים שצריך לפתח אותם. איך מתיכים מידע בין מאגרי מידע שונים – ממסדיים ואזרחיים".

לפי יוסף רביד, אין סיכוי שהטכנולוגיה הזו תהפוך את הדיון החברתי למיותר. "אנחנו לא באים מהטכנולוגיה, אלא מעולם התכנון או מהעולם החברתי. זה כלי תומך. לכן לא הסתפקנו בטכנולוגיה, אלא בבניית שיטה. יש לנו 170 שכבות של מידע".

ומה קורה איתן?
"בנינו תהליך של חמש אבני דרך כדי להגיע עד למדיניות. לכל אורך התהליך, התאום הדיגיטלי תמך בו – יצרנו גם כלי וגם דרך להשתמש בו. כל דבר כזה – עשינו אותו, המשגנו אותו ועכשיו אנחנו מפרסמים עליו מאמר אקדמי. חלק מהתהליך זה להפגיש את הגורמים הממסדיים ואת הנציגים של החברה האזרחית כאן בחדר המצב כדי לדון ביחד בנתונים, בדרך לגיבוש מדיניות חדשה".